עוד קצת על מילקי ועל ברלין

כמעט כולם כבר כתבו על מחאת המילקי ועל מחאת ברלין,  חוץ ממני.  בכלל,  מוזר שברלין והמילקי התערבבו,  הרי אין ביניהם קשר.  אין לי הרבה מה להוסיף על מה שנאמר בכל כך הרבה מקומות,  חוץ מהדברים הבאים:

–  שממוצרים יקרים מדי,  במיוחד אם הם מוגדרים כמותרות,  עדיף לקנות פחות,  אפילו בלי להכריז על חרמות ונידויים.  זה כבר יוריד את מחירם.

–  ושלכל אחד יש זכות ללכת לחיות איפה שבא לו, מכל סיבה שנראית לו,  על פי שיקול דעתו.

רק לא ברור לי למה צריכים העוזבים לברלין להציף את הנשארים כאן בדברי הסבר,  שגולשים לא פעם לפרובוקציות מעליבות.  עצוב בעיניי שנדמה שההסברים נובעים בין השאר מאיזה רצון בלתי נשלט לשאת חן.  ועוד יותר עצוב בעיניי שתוכנם הפרובוקטיבי של  ההסברים הללו מביא לתוצאה הפוכה ממש:  לא רק שזה לא מוצא חן בעיני אף אחד שלא היה משוכנע כבר מקודם  –   זה אפילו  מעורר תגובות מכוערות והיסטריות,  חלקן על סף האלימות.

איזה בזבוז.  קונים מילקי ובוכים,  עוברים לברלין ובוכים   –  לא חבל על כל הדמעות האלה?  מוכרחה להיות דרך אחרת,  פשוטה וישירה ויבשה יותר.