שוב יצא לי לראות חלקים מן הסרט "מזימות זרות" (שעליו כבר כתבתי פעם, מזמן מאוד, כאן). הפעם אני רוצה לספר על ניקול קידמן ששואלת את שון פן בטלפון, בלילה שבו שניהם אינם מצליחים להירדם:
"What do you do when you can't sleep?"
ושון פן עונה:
"I stay awake."
לכאורה התחכמות סתם, אבל בעיניי יש כאן עוד משהו – איזו קבלה שלווה של עובדת חיים שפוקדת אותנו מדי פעם: כשלא יכולים לישון, לא ישנים; נשארים ערים; זה עד כדי כך פשוט. לאמור, אם לא היום, נישן מחר. לא עניין גדול.
עד כאן התיאוריה. אשר להוצאתה מן הכוח אל הפועל – ובכן, זה כבר סיפור אחר.
בלוגיעדה 
טוב, תמיד אפשר להשלים באיזה שנ"ץ בריא. חלקנו לפחות..
אהבתיאהבתי
אולי אני שייכת לחלקנו שלא.
אהבתיאהבתי
זו שיטה שאני משתמשת בה כי כל זמן שזה מרגיע זה עוזר.
אהבתיאהבתי
בתיאוריה זה אפילו עוזר מאוד, אבל בפועל, לי – פחות.
אהבתיאהבתי
אהבתי. לשמחתי זה לא קורה לי הרבה, אבל למשל זה קורה לי מאז שעון החורף – אני מתעוררת מוקדם ולא רוצה עדיין לקום. אז אני במיטה אבל אני ערה. לא נלחמת בזה….
אהבתיאהבתי
If you can't beat them, join them
אהבתיאהבתי
לפעמים דוקא המשפט הזה מרדים – בהפוכה
אהבתיאהבתי
נכון. אולי זו ההשלמה שמרגיעה ומרדימה.
אהבתיאהבתי
נראה לי שיש בזה משהו. כשאני מפסיקה להילחם בזה, ומשלימה עם זה שזה המצב ואוקיי, גם את זה נעבור, בסופו של דבר אני מוצאת את עצמי מתעוררת מתישהו – כלומר השינה כן מגיעה בסוף. (אם כי לשמחתי זה לא משהו שקורה לי הרבה לאחרונה.)
אהבתיאהבתי
כנראה שאכן כך. אם כי הדרך אל ההשלמה הזאת ואל קבלת הדברים כפי שהם היא ארוכה למדי, לפחות אצלי.
אהבתיאהבתי
כן. זה ממש ממש לא קל.
אהבתיאהבתי