הרהורים שאינם בהכרח אתיאיסטיים

לא טוב מה שקורה בירושלים עכשיו.  נדמה שהיא גולשת אל תוך מלחמת דת,  שעלולה להיות אפילו גרועה יותר ממלחמת לאום.  לא פעם ניסיתי להבין את שורש הבעיה בהר הבית,  ואף פעם לא הצלחתי.  ולאו דווקא משום שאני לועגת לכל עניין דתי:  אני לא ממש אתיאיסטית ולא מתייחסת בזלזול לרגשות דתיים.

אבל לו היו שואלים אותי,  הייתי ממליצה לכל השחקנים הראשיים במשחק המסוכן הזה להישאר עכשיו בבית, בדָלת אמותיהם,  ולהתפלל לאלוהים משם.  הוא הרי נמצא בַּכּול ושומע הכול,  אפשר לדבר אליו מכל מקום. ובהזמנות זו לשטוח בפניו את התחינה שיגן על ירושלים מכל משוגעיה ויציל אותה מן התהומות שאורבות לה.

או,  בקיצור,  כמו שכתבתי פעם בבלוגיעדה המקורית,  כשעוד הייתה לגמרי בחיתוליה:

בְּעֶצֶם
מֵעוֹלָם לֹא הֵבַנְתִּי
אֶת עִנְיָן הַמְּקוֹמוֹת הַקְּדוֹשִׁים.
כַּמָּה דָּם שׁוֹפְכִים שָׁם,  לְמַעֲנָם,
אֵלֶּה,  וַאֲחֵרִים.
וַאֲנִי דַּוְקָא מְדַבֶּרֶת לִפְעָמִים
אֶל הָאֱלוֹהִים
מֵחַלּוֹן הַמִּטְבָּח שֶׁלִּי,
מוּל עַלוַת-הָעֵץ
הָרוֹעֶדֶת בְּרוּחַ הַבֹּקֶר.
וּמִדֵּי פַּעַם,
כְּשֶׁאֵינוֹ עָסוּק בְּאַלְפֵי עִנְיָנִים,
אֱלוֹהִים מִתְפַּנֶּה
וְעוֹנֶה.

מודעות פרסומת

10 מחשבות על “הרהורים שאינם בהכרח אתיאיסטיים

  1. אני חושבת שזה יותר לאום מאשר דת, כי כפי שכתבת, המאמינים אינם זקוקים דווקא למקום גאוגרפי מסוים כדי להתפלל בו, מספיק בית הכנסת השכונתי, או כפי שכתבת, אפילו בבית.

    אהבתי

    • לאחרונה קראתי משהו שכתב תומר פרסיקו (מכירה?) על החשיבות של ה"ביחד" בטקסים דתיים (למשל באומן). לפי זה, כנראה לא לכל המאמינים מספיק להתפלל בבית. למרות שבימים הטרופים האלה היה טוב אם היו מסתפקים בזה.

      אהבתי

  2. את לא הבנת, מילא אבל הבעיה היא שגם הם לא מבינים ובכל זאת פועלים כפי שהם פועלים, לדעתם הם מבינים טוב יותר מכולם.

    אהבתי

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s