עוד הרהור עגום

אתמול בערב – ערבו של יום סוער ועצוב – יצא שנסענו לתל אביב. באיילון דרום חשבתי על חיינו המטורפים. לפני חודשים ספורים היו הנוסעים בכביש הזה נקראים לעצור מדי פעם ולרדת מרכבם ולהשתטח על הכביש ולחכות עשר דקות מתום הבום. עכשיו אנחנו נוסעים בו בואכה תל אביב-ההגנה, שם נרצח מישהו בסכין בתחנת הרכבת כחלק ממלחמת חירות/דת/נקמה מטורללת. ואחרי כמה שעות נרצחה (במקום אחר) עוד מישהי על ידי מנוול שלא היה לו די בדריסתה, היה חייב גם לדקור.

ואני דווקא חשבתי שאחרי הקיץ המטורף שהיה לנו השנה נוכל אולי ליהנות מסתיו רגוע, ושמגיע לנו כבר קצת שקט. כי נדמה לי שממש הרווחנו אותו ביושר. אבל הוא לא בא. גם לא מטלפן.

מודעות פרסומת

18 מחשבות על “עוד הרהור עגום

  1. לא נראה לי סוף קרוב לאלימות. אני צופה שתהיה רק הסלמה. אין טעם לחכות לשקט. אנחנו יושבים על חבית אבק שריפה וכל כך הרבה אנשים פשוט מתים להצית את הגפרור. אז הם יציתו אותו. הסיפור של הר הבית פשוט מטורף. לא מספיק שהצליחו לריב עם אירופה ואמריקה, עכשיו מתכוונים להלחם נגד כל העולם המוסלמי. נראה לי שאדם בר דעת צריך לאסף את הפקלך שלו ולעזוב את המדינה הזו. מצטערת על הפסימיות….

    אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s