כל היום מדברים על הגְּשוּשית של החללית שנחתה על כוכב השביט. בעצם אני לא מבינה אף אחת מהמילים האלה, אבל אוהבת את המילה המתוקה "גשושית". ונפלא בעיניי שחללית ששוגרה לפני עשר שנים הגיעה היום לתעודתה בדיוק בשעה היעודה. ואני חושבת על אבא שלי, שבטח היה מתלהב עד אין קץ מההישג הזה, כמו שגם התלהב מאפולו 11 שנחתה על הירח כשהייתי בת שלוש עשרה (כפי שכבר סיפרתי בבלוג הישן). גם אז היה איזה רכב-חלל (שמשום-מה לא קראו לו גשושית), ואז, מיד אחרי הנחיתה שלו, הודיעו מהירח לכדור הארץ:
"Houston, Tranquility Base here. The Eagle has landed"
(לאמור, "יוסטון, כאן בסיס השלווה. העיט נחת").
אין לי הסבר מדויק לחיבה שאני רוחשת להודעה הזאת ולאופן שבו נוסחה.
מודעות פרסומת
זו היתה התרגשות גדולה אז, כאשר אפולו 11 נחתה. גרנו אז בארה"ב וצפינו בזה בטלוויזיה (בשחור לבן) …הייתי קטנה (בת 10 או 11 בעצמי) אבל הבנתי את גודל ההישג….נראה לי שמה שמצא חן בעיניך זה "בסיס השלווה"…הם לא בחרו שם כמו "בסיס כיבוש החלל" או "בסיס הניצחון"….מה דעתך?
אהבתיאהבתי
גם בסיס השלווה, וגם העיט שנחת, ובכלל כל הסגנון, שלא כלל את המילה "אני " או "אנחנו" אפילו פעם אחת.
אהבתיאהבתי
הודעה זו מוצאת חן בעיני גם.
היה נחמד אם היו משגרים אותנו בתוך הגשושית, היינו נוחתים כעבור עשר שנים ועשר שנים היו נושרות כאילו לא חיינו אותן.
אהבתיאהבתי
אבל מה היינו עושים שם, בדרך בתוך הגשושית הזאת, עשר שנים שלמות?
אהבתיאהבתי
אותי הצחיקה בנושא הצ'כית המתולתלת שכחתי שמה מערוץ 2 שאמרה שבתחילה חששו שהגשושית לא תצליח לחנחות כי היא לא פתחה את הרגליים, אבל אחר כך היא כן פתחה את הרגליים ונחתה,..
אהבתיאהבתי
אבל ממה שהבנתי, לגשושית הזאת יש עכשיו די הרבה בעיות. משהו השתבש שם עם מקורות האנרגיה שלה.
אהבתיאהבתי