עוגות שוקולד על הראש

השבוע יצא לי לנסוע באוטובוס דרך בני ברק.  אני לא עוברת שם לעתים קרובות, ובכל פעם שזה קורה אני מרגישה כאילו הגעתי לחוץ לארץ.  אולי אפילו יותר חוץ לארץ מירושלים.  אמנם חוץ לארץ אפור מאוד וחסר ברק,  אבל לא בלתי מסקרן ונוגע ללב.

למשל שמות החנויות,  שאפשר אפילו לכתוב עליהם פוסט נפרד.  אבל היום אני רוצה לכתוב דווקא על איך שאני תמיד בוחנת שם את האמהות הצעירות האלה שעולות לאוטובוס עם הילדים הקטנים,  בדרך כלל יותר מאחד, ולפעמים עם עגלות ושקיות ועוד ועוד.  הן שלוות כל כך ולא נלחצות מכלום.  גם בירושלים זה ככה.  והרי אי אפשר לטעון שהן שלוות כי יש להן ניסיון ארך-שנים,  כי הרי הן צעירות כל כך,  כמעט ילדות בעצמן.  ואני זוכרת בבושה שכשאני הייתי צריכה לנסוע עם שני ילדים קטנים באוטובוס,  תמיד מצאתי תירוץ למה לא לעשות את זה,  ולמה לגייס במקום זה את ראש המשפחה שיסיע אותנו,  או לקחת מונית.  תמיד פחדתי שאחד מהם יישאר בטעות לבד,  בתוך האוטובוס או מחוצה לו,  ומדרגות הכניסה/יציאה והדלת האוטומטית הטילו עליי אימה.

עכשיו,  השבח לאל,  הם גדולים ונוסעים בעצמם,  ובינתיים,  כשאני לבדי באוטובוס,  אני מצליחה לדאוג לעצמי היטב,  ומסתדרת אפילו עם הדלת והמדרגות.

*

בילדותי היו לי דודים בבני ברק.  הם כבר מזמן אינם בין החיים, אבל אי-אז היינו מבקרים אצלם לעתים קרובות למדי,  בדרך כלל בסופי שבוע,  בשישי או בשבת.  הם גרו ברחוב חרדי מאוד,  ולכן נאלץ אבא שלי להחנות את הרכב ברחוב אחר,  ומשם המשכנו ברגל.  גם אז זה היה כמו חוץ לארץ:  הדממה הזאת שיורדת על העיר עם כניסת השבת וששורה עליה גם למחרת.  והאנשים ההולכים לבית הכנסת,  כולל הגברים הלבושים במעין מעיל עליון מבד מבריק כלשהו, וחובשים כובעים גליליים-שטוחים הנראים כעשויים מפרווה כהה.  אין לי מושג לאיזו חסידות הם שייכים,  אבל הסאגה המשפחתית מספרת שבילדותי הצעירה מאוד חזרתי ודרשתי שיסבירו לי על מה ולמה הם מתהלכים ברחוב בשבת עם עוגות קרם-שוקולד על ראשיהם.

מודעות פרסומת

21 מחשבות על “עוגות שוקולד על הראש

  1. לא מזמן טיילתי עם קבוצה, לראשונה בחיי בבני ברק. קרם שוקולד לא דמיינתי, אבל את תחושת החוצלארץ חשתי היטב. האנשים הרצים ברחובות, הגודש העצום של קהל עד שעות מאוחרות בלילה, החנויות המגוונות. המאכלים ברחוב, חנויות כלי הקודש, ומה לא. מרתק ממש.

    אהבתי

  2. בשנה הראשונה לנישואיי גרנו בבני ברק, ברחוב עקיבא, הרחוב הראשי. שכרנו דירה בזול ולמרות שהיה קצת מוזר לי זה היה די נחמד לגור בין הדוסים. אבל ביום כפור יצאתי למרפסת לתלות מגבת וחטפתי קללות רמות מכל השכנים מסביב. זה הספיק לי מבני ברק.
    בני ברק אפורה כי יש בה מעט מאד עצים.
    עוגות השוקולד זו הברקה!

    אהבתי

  3. אז כבר בתור ילדה הייתה לך ההסתכלות שלך 🙂
    ולגבי האוטובוס, כשהייתי ילדה גרנו בלונדון ושם צריך לקפוץ מהאוטובוס, הוא לא ממש עוצר בתחנות אלא רק מאט, ותמיד פחדתי שאמא שלי תרד ואני לא אצליח (כפי שקרה פעם אחת אבל היא רצה אחרי האוטובוס או משהו…)

    אהבתי

  4. מרתק ועניין עוגות הקרם שוקולד נהדר 🙂 אני תמיד מפחדת שירביצו לי שם או משהו. אני מרגישה כל כך כופרת בעיניהם.

    אהבתי

  5. היופ כשאני רואה את שלל הסמרטוטים והכובעים שהן שמות על ראשן ללא טיפת חן, כאן, לא בבני ברק, אני לא מבינה למה הן שמות את הדברים האלה שנראים לי כמו עציצים הפוכים כאילו לכערן בכוונה.
    נסעתי פעם בטעות דרך בני ברק זה היה ערב פסח, איזו חוויה, דודים גדודים של הגעלת כלים, וכמובם הבגדים והשילוט

    אהבתי

    • זה כבר עניין של טעם. אני בדרך כלל רואה הרבה מטפחות ראש (בירושלים), ומוצאת שחלקן מוסיפות יופי לפנים, לא גורעות ממנו. איכשהו הן מדגישות יפה את תווי הפנים. כמו ששיער אסוף היטב יפה יותר לפעמים משער גולש. אבל אולי זה רק אני וראייתי המשונה…
      וכן: חוצלארץ.

      אהבתי

  6. הרגת אותי מצחוק עם העוגות על הראש 🙂

    ובאמת יש משהו אפור וחסר חיים בפלנטה הבני ברקית.

    בעניין האמהות הצעירות – אני חושבת שיש להן נסיון כי הן גדלות במשפחות מרובות ילדים שבהן הבנות הצעירות עוזרות לאמא עם התינוקות וכו', כך שטיפול בילדים זה משהו שהן לומדות בהדרגה וכשמגיע תורן להיות אמהות, הן כבר יודעות מה לעשות.

    אהבתי

  7. יש להם קצב אחר ואולי כדאי שנאמץ לנו אותו גם אנחנו
    כשאבי היה בהוספיס נסעתי בכל יום דרך בני בנק תמיד ראיתי אמהות עם עגלות וגדוד ילדים צועדים בעקבותיהן. ילדים ממושמעים וצייתנים שהזכירו לי אפרוחים הפוסעים בעקבות אמא אווזה.
    עוגת שוקלוד? נחמד. אולי בגלל זה קוראים לזה עוגה שחורה? 🙂

    אהבתי

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s