בבלוג החדש הזה אני מקפידה על כל הדברים שלא הקפדתי עליהם בישראבלוג: למשל כותרת לכל רשומה (שאם לא כן, וורדפרס נותן לה כותרת מספרית, וזה מעצבן); למשל שיוך לקטגוריות וגם שיוך לתגיות (בוורדפרס הכול מאוד מדעי). ואז וורדפרס מסדר את התגיות ב"ענן תגיות" (כאן בצד שמאל), וגודל האותיות שבהן מודפסות התגיות בענן תלוי בתפוצתן בבלוג: תגית נפוצה מודפסת באותיות גדולות יותר מתגית נידחת.
ושם גיליתי פתאום שהתגית עם האותיות הכי גדולות היא של "עונות השנה". כלומר, כתבתי עליה בינתיים יותר מאשר על כל התגיות האחרות.
ואני חושבת על אמא שלי, שתמיד התלוצצנו על התעניינותה האובססיבית במזג האוויר, ומה הייתה אומרת לו ידעה שהתגית הכי נפוצה אצלי בבלוג היא עונות השנה (עונות השנה ומזג האוויר זה בשבילי אותו הדבר).
והיא אפילו לא ידעה שיש לי בלוג. לא ידעה על ההוא שבישראבלוג, ולא יכלה לדעת על זה שכאן, כמובן.
בלוגיעדה 
גם אצלי תגית "עונות השנה" די עבה, אבל חשבתי שזה מפני שאני גרה באנגליה 🙂
(אמא שלי לא ידעה מה זה בלוג. היא לא הכירה מחשבים בכלל. היא הבינה באופן מעורפל שאיכשהו, באיזושהי דרך מסתורית, אני מדברת עם אנשים דרך המחשב.)
אהבתיאהבתי
נראה לי שאנגליה בהחלט קשורה לעניין (:
אהבתיLiked by 1 person
הפוסט הזה היה מבוסס יותר לו היה נכתב במזג אוויר שפוי. נסי לבחון את עצמך עוד חודש חודשיים…
אהבתיאהבתי
אני אבדוק (:
אהבתיאהבתי
חשבתי שאולי גודל התווית (או השכיחות שלה) נקבע גם לפי מדד התגיות הכללי (כלומר מה שמרבים לכתוב עליו עכשיו). מין שילוב של רייטינג עם מה שאת כותבת עליו יותר היום. אבל כנראה שאני טועה כי אצלך מודגש גם העיפרון 🙂 מה שמזכיר לי בדיחה שהמציא המוכר בחנות שבה קניתי אתמול מדפסת. הוא נתן לי עט במתנה, וכשהודיתי ואמרתי שלא כולם נותנים עטים במתנה 😉 אמר שזה למקרה שהמדפסת לא תעבוד, ואז אוכל להשתמש בעט 🙂
אהבתיאהבתי
הו, מוֹכֵר כלבבי 🙂
אהבתיאהבתי
כנראה שזה עבר בגנים.
ואולי היא יודעת, לכי תדעי. פעם היו אומרים שהמתים נמצאים בשמיים, אבל אולי הם בכלל שוכנים בתוך ענני תגיות.
אהבתיאהבתי
אני גם חושבת שזה משהו בגנים. כנראה יחד עם הפולניות שאינה קשורה בגיאוגרפיה…. וכן, תלכי תדעי מה יש בכל העננים הווירטואליים האלה.
אהבתיאהבתי
יש שיר פופ אנגלי משנות השמונים שאני אוהבת, שנפתח במילים "רציתי להיות אתך לבד… ולדבר אתך על מזג האוויר." 🙂
ומתברר שמזג האוויר כלל אינו נושא סתמי 🙂
אהבתיאהבתי
הו, זה אנגלי להפליא 🙂
אמא שלי הייתה עונה לך שזה נושא מאוד חשוב. והיא הייתה באמת מומחית בתחום – גם בתיאוריה, וגם הלכה למעשה. לא הכרתי שום אדם אחר שידע לחמם או לקרר חדרים ביעילות ובמהירות על פי הצורך כמו שהיא ידעה.
אהבתיאהבתי
הו, יכולת חשובה מאוד שאני לא חוננתי בה…
אהבתיאהבתי
גם אני לא. תמיד משאירה איזה חלון פתוח בקור הכי גדול.
אהבתיאהבתי
איזה פוסט מלא בדידות וגעגועים. חיבוק ממני.
אהבתיאהבתי
חיבוק בחזרה (:
אהבתיאהבתי
אמא שלך היתה אנגליה במקרה? שם כל שיחה מתחילה או נגמרת עם מזג האוויר. קראתי פעם ספר (בעוונותי לא זוכרת את שמו או את שמה של הסופרת) שבו אישה קוראת ביומן של אמא שלה, ובהתחלה לא מבינה את המילה או המשפט שהופיע רראשון בכל קטע. באיזשהו שלב הבינה שהיתה שם התייחסות למזג האוויר. "יום ראשון, נאה. הלכתי ל…" או "יום שלישי. קר וגשום"
אהבתיאהבתי
לא אנגלייה, אבל ייתכן שלו הייתה כותבת יומן, גם היא הייתה פותחת כל רשימה בדיווח כזה.
אהבתיאהבתי
לי היה עצוב לקרא את הפוסט
כל כך הרבה דברים הייתי רוצה שאמי ז"ל תראה….
חיבוק
אהבתיאהבתי
חיבוק בחזרה. אל תהיי עצובה.
אהבתיאהבתי
אמא שלי, ישישה צלולה, מאד מתעניינת במזג האוויר. פעם צחקתי על ההתעניינות הזו, ותהיתי מה אכפת לה מהתחזית, שהרי בכל מקרה היא בביתה ולא יוצאת ממנו. הרי היא יכולה – באמצעות המזגן – להכפיף את מזג האוויר לרצונה. אבל, כמו תמיד בחיים, העניין יותר מסובך: היא צריכה לדעת בכמה שכבות להתעטף, עם איזו שמיכה ללכת לישון, וכו'. היא שותה בצמא את דברי החזאים – ומתארגנת בהתאם. לעומת זאת, לגעת בכיוונוני המזגן אינה רוצה ואף חוששת. לכן, כשניסיתי להסביר לה על כיוון הטמפרטורה המבוקשת במזגן – פתאום היא לא הבינה ש- 25 מעלות צלזיוס זה יותר חם מ- 20 מעלות… היא רוצה שאכוון הכל, והיא רק תפעיל או תפסיק את פעולת המזגן. מה שנותן לה כר נרחב לדרישת תשומת לב. כי ככה קר מדי או חם מדי, הרוח נושבת חזק מדי או חלש מדי, והרוח נושבת גבוה מדי או נמוך מדי. תלונות זה כל כך יותר שווה…
היא אמנם לא נולדה בפולניה, אבל יכולה ללמד בקורס לפולניוּת…
אהבתיאהבתי
העיסוק הזה במזג אוויר קשור גם בגיל. בגיל מבוגר מזג האוויר הוא מעין כוח עליון, כמו גם השלט ותעלוליו. שניהם מדגישים את חוסר האונים המתגבר של מי שהולכים ומזדקנים ונחלשים.
אהבתיאהבתי