מילים כתובות

בשתיים דובים של מאיר שלו, רותה אומרת לוורדה כל מיני דברים על כתיבה ועל ההבדל בינה לבין דיבור. למשל היא מספרת לה על "זוגות שמדברים בכתב כי על הנייר לא צריך לראות זה את הפרצוף של זה ולא שומעים את הצעקות".

לא עם כל מה שהיא אומרת שם אני מזדהה בדיוק,  אבל עם זה כן:
"מילים נראות אחרת משהן נשמעות."
ובעיקר עם זה:
"מילים כתובות אולי מחייבות יותר אבל הן גם יותר שקטות" (עמוד 37).

זה מדבר אליי ונראה לי נכון,  אם כי יש לפעמים מילים כתובות לא-שקטות שאני קוראת בכל מיני מקומות ואומרת לעצמי,  ישמרנו אלוהים מאיך שהן היו נשמעות אם היו גם אומרים אותן.

30 מחשבות על “מילים כתובות

  1. מעניין.
    גם אני בהרבה מקרים אעדיף לכתוב תשובה במייל במקום לדבר עם הבנאדם (ב 99% מדובר בענייני עבודה), כי בדיבור יותר קשה לי לשלוט על הלשון ואז יש מצב שהוא יחטוף ממני מקלחת קרה.

    אהבתי

  2. אני חולק באופן מוחלט על אוגניה בקשר לסופו של הספר, הסוף הוא לא הפי אנד זה נכון אבל הוא כמו כל הספר, בלתי צפוי ומטלטל ובכלל הוא סיפור אמיתי עם דמויות אמיתיות אז בכלל הרי אי אפשר היה לשנות את הסוף

    אהבתי

  3. לא מבינה איך לא קיבלתי עידכונים על כל הפוסטים עד עכשיו אחרי שנרשמתי. אז אני קוראת קצת לאחור, ובעיקר מגלה שהיית חולה ועכשיו בסדר.
    את הספר אהבתי מאוד גם אני, אחד הטובים שלו. בהחלט משתווה לרומן רוסי. ואילו הייתי מהאנשים שמסמנים ציטוטים מהספר היה העותק שלי בוודאי מרובב במדבקיות צבעוניות מרובות.

    אהבתי

    • לא ידעתי שנרשמת – נדמה לי שלא ראיתי את כתובת המייל שלך בין המנויים. או שאולי גם לוורדפרס יש בעיות במשלוח עדכונים, כמו לישראבלוג?
      אני לא מסמנת בספר כלום, כי הוא מהספרייה. אז אני מעתיקה למחברת, וממנה לפה. הוא באמת כותב יפה – לפעמים קשה להחליט איזה משפט כדאי לבחור כדי לצטט.

      אהבתי

  4. מילים אכן נשמעות אחרת משהן כתובות, אבל כיוון שאת האינטונציה נותן הקורא, כך, בעיני, הן פתוחות לפרשנות אישית מאד רחבה ולכן מועדות לפורענות במידה מסוימת יותר ממילים מדוברות.

    אהבתי

    • ולכן מוכרחים להוסיף אייקונים ופרצופונים, כדי למנוע אי הבנות. בדיוק אתמול אמרתי למישהו שאנחנו חוזרים בהדרגה לכתב הציורים.

      אהבתי

  5. כתבתי תגובה כבר 16 עם וכל פעם היא לא מתפרסמת מסיבה לא ברורה אחרת.
    האתר הזה לא אוהב אותי, אני אומרת לך.

    אהבתי

    • מצאתי שתיים בהסגר והצלתי אותן משם. ה-14 האחרות כנראה אבדו ללא שוב. וורדפרס קצת חשדן עם מגיבים שהוא לא מכיר. אבל מעכשיו הוא יכיר אותך ויאהב אותך, אני בטוחה.

      אהבתי

  6. עדה, מדהים העיתוי שכתבת את הפוסט הזה! גיסתי מצאה מכתבים שכתבנו זו לזו לפני מיליון שנה בתקופה של מתח וחיכוכים, ובכתה שעה שלמה מאיך יכול להיות שכתבנו דברים נוראיים כאלה זו אל זו אי פעם. אין ספק שיש עוצמה למילה הכתובה!

    אהבתי

  7. את הספר לא קראתי, אבל על ההבדלים בין תקשורת כתובה ונקראת לנאמרת ונשמעת אני חושבת לא מעט, בהתאם לתקופה שאנחנו חיים בה :). והמסקנות, כהרגלי, אינן חד-משמעיות.

    אהבתי

    • זה באמת לא חד משמעי, כי התקופה שלנו הביאה אתה שינויים גדולים. קשה לקבוע אם פייסבוק למשל זה תקשורת כתובה או מדוברת. משהו במהירות הבזק שבה היא מתנהלת מושך יותר לכיוון של מדוברת, ועל כן מגביר מאוד את הרעש שהיא עושה. בשלב זה גם קשה מאוד לשכנע אנשים שהיא מחייבת, בעיקר משום שבכל ערב באה רוח גדולה ומעיפה את כל מה שנכתב בבוקר (:

      אהבתי

      • ומדהים התהליך הזה, איך במהירות רבה מה שנחשב לצורת התקשורת הפחותה מתיישן והופך לצורה העמוקה יותר שמתגעגעים אליה. למשל, פעם הייתה שאלה של טלפון מול להיפגש, היום שיחת טלפון נראית לנו פעילות תובענית, ומיילים במקום טלפון היה פעם אישיו ועכשיו בעידן הפייס מתגעגעים לעומק של המיילים…

        אהבתי

  8. שמעתי שהספר קשה מאוד, תספרי אחר כך אם תוכלי, איך היה. כלומר שיש קטעים מאד קשים. אני נמנעת מלקרוא בגלל זה.. אפילו הייתה ביקורת על מאיר שלו שכך כתב, וגם קראתי שזה לא לגמרי כמו שהיה (כלומר לא אמיתי לגמרי).
    אני נזכרת שבצעירותי כתבתי שיר צעיר שהתחיל ככה: מילים שלא נאמרות/רק נכתבות על ניירות/ונטמנות במגירות/וארונות ולבבות/אולי אפשר היה לתת/ את המילים במתנה/אפילו אין כל אהבה/ (את ההמשך אני לא זוכרת 🙂

    אהבתי

סגור לתגובות.