בשתיים דובים של מאיר שלו, רותה אומרת לוורדה כל מיני דברים על כתיבה ועל ההבדל בינה לבין דיבור. למשל היא מספרת לה על "זוגות שמדברים בכתב כי על הנייר לא צריך לראות זה את הפרצוף של זה ולא שומעים את הצעקות".
לא עם כל מה שהיא אומרת שם אני מזדהה בדיוק, אבל עם זה כן:
"מילים נראות אחרת משהן נשמעות."
ובעיקר עם זה:
"מילים כתובות אולי מחייבות יותר אבל הן גם יותר שקטות" (עמוד 37).
זה מדבר אליי ונראה לי נכון, אם כי יש לפעמים מילים כתובות לא-שקטות שאני קוראת בכל מיני מקומות ואומרת לעצמי, ישמרנו אלוהים מאיך שהן היו נשמעות אם היו גם אומרים אותן.
מעניין.
גם אני בהרבה מקרים אעדיף לכתוב תשובה במייל במקום לדבר עם הבנאדם (ב 99% מדובר בענייני עבודה), כי בדיבור יותר קשה לי לשלוט על הלשון ואז יש מצב שהוא יחטוף ממני מקלחת קרה.
אהבתיאהבתי
וגם, כשכותבים יש זמן לספור עד עשר.
אהבתיאהבתי
או עד 100!!!
אהבתיאהבתי
בהחלט.
אהבתיאהבתי
הכל יפה ונכון בספר, במיוחד ביטויי הלשון, אבל האכזבה שמצפה לקראת הסוף – אין לה אח ורע, עד שנגמרות המילים
אהבתיאהבתי
עוד לא הגעתי לשם. ראה נראה.
אהבתיאהבתי
אני חולק באופן מוחלט על אוגניה בקשר לסופו של הספר, הסוף הוא לא הפי אנד זה נכון אבל הוא כמו כל הספר, בלתי צפוי ומטלטל ובכלל הוא סיפור אמיתי עם דמויות אמיתיות אז בכלל הרי אי אפשר היה לשנות את הסוף
אהבתיאהבתי
לא ידעתי שזה סיפור אמיתי. מכל מקום, עוד לא הגעתי לסוף – אז בינתיים אחכה בסבלנות.
אהבתיאהבתי
הו כן סיפור אמיתי דמויות אמיתיות מהיישוב הישן למרות שחלקן כבר הלך לעולמו אבל כולם בבנימינה יודעים במי מדובר ואחרי שתסיימי אגלה את אוזנך
אהבתיאהבתי
אוקיי, אחכה.
אהבתיאהבתי
קניתי את הספר אך טרם התחלתי לקרוא. טליק היה כל כך נלהב שהייתי חייבת לרכוש אותו.
אהבתיאהבתי
כן, גם אני זכרתי שהספר עורר הרבה הדים. לכן, באיחור אופנתי, התחלתי לקרוא אותו.
אהבתיאהבתי
לא מבינה איך לא קיבלתי עידכונים על כל הפוסטים עד עכשיו אחרי שנרשמתי. אז אני קוראת קצת לאחור, ובעיקר מגלה שהיית חולה ועכשיו בסדר.
את הספר אהבתי מאוד גם אני, אחד הטובים שלו. בהחלט משתווה לרומן רוסי. ואילו הייתי מהאנשים שמסמנים ציטוטים מהספר היה העותק שלי בוודאי מרובב במדבקיות צבעוניות מרובות.
אהבתיאהבתי
לא ידעתי שנרשמת – נדמה לי שלא ראיתי את כתובת המייל שלך בין המנויים. או שאולי גם לוורדפרס יש בעיות במשלוח עדכונים, כמו לישראבלוג?
אני לא מסמנת בספר כלום, כי הוא מהספרייה. אז אני מעתיקה למחברת, וממנה לפה. הוא באמת כותב יפה – לפעמים קשה להחליט איזה משפט כדאי לבחור כדי לצטט.
אהבתיאהבתי
את הספר לא קראתי, אבל נראה לי נורא ואיום שזוג צריך להתכתב כדי לא לדבר…
אהבתיאהבתי
נאמר שם שטולסטוי ואשתו הם הזוג שהתכתב כך. אכן מוזר, אם כי הוצעה שם גם פרשנות אוהדת.
אהבתיאהבתי
מילים אכן נשמעות אחרת משהן כתובות, אבל כיוון שאת האינטונציה נותן הקורא, כך, בעיני, הן פתוחות לפרשנות אישית מאד רחבה ולכן מועדות לפורענות במידה מסוימת יותר ממילים מדוברות.
אהבתיאהבתי
ולכן מוכרחים להוסיף אייקונים ופרצופונים, כדי למנוע אי הבנות. בדיוק אתמול אמרתי למישהו שאנחנו חוזרים בהדרגה לכתב הציורים.
אהבתיאהבתי
כתבתי תגובה כבר 16 עם וכל פעם היא לא מתפרסמת מסיבה לא ברורה אחרת.
האתר הזה לא אוהב אותי, אני אומרת לך.
אהבתיאהבתי
מצאתי שתיים בהסגר והצלתי אותן משם. ה-14 האחרות כנראה אבדו ללא שוב. וורדפרס קצת חשדן עם מגיבים שהוא לא מכיר. אבל מעכשיו הוא יכיר אותך ויאהב אותך, אני בטוחה.
אהבתיאהבתי
עדה, מדהים העיתוי שכתבת את הפוסט הזה! גיסתי מצאה מכתבים שכתבנו זו לזו לפני מיליון שנה בתקופה של מתח וחיכוכים, ובכתה שעה שלמה מאיך יכול להיות שכתבנו דברים נוראיים כאלה זו אל זו אי פעם. אין ספק שיש עוצמה למילה הכתובה!
אהבתיאהבתי
במיוחד משום שהיא נשארת, בניגוד לדיבור שנמוג ונשכח.
אהבתיאהבתי
גם למילים כתובתו יש משמעות לפעמים כמו מילים מדובאות ( ונשמעות)
את הספר עדיין לא קראתי
אהבתיאהבתי
גם אני הגעתי אליו באיחור יחסי. אין דבר, לא בוער.
אהבתיאהבתי
את הספר לא קראתי, אבל על ההבדלים בין תקשורת כתובה ונקראת לנאמרת ונשמעת אני חושבת לא מעט, בהתאם לתקופה שאנחנו חיים בה :). והמסקנות, כהרגלי, אינן חד-משמעיות.
אהבתיאהבתי
זה באמת לא חד משמעי, כי התקופה שלנו הביאה אתה שינויים גדולים. קשה לקבוע אם פייסבוק למשל זה תקשורת כתובה או מדוברת. משהו במהירות הבזק שבה היא מתנהלת מושך יותר לכיוון של מדוברת, ועל כן מגביר מאוד את הרעש שהיא עושה. בשלב זה גם קשה מאוד לשכנע אנשים שהיא מחייבת, בעיקר משום שבכל ערב באה רוח גדולה ומעיפה את כל מה שנכתב בבוקר (:
אהבתיאהבתי
ומדהים התהליך הזה, איך במהירות רבה מה שנחשב לצורת התקשורת הפחותה מתיישן והופך לצורה העמוקה יותר שמתגעגעים אליה. למשל, פעם הייתה שאלה של טלפון מול להיפגש, היום שיחת טלפון נראית לנו פעילות תובענית, ומיילים במקום טלפון היה פעם אישיו ועכשיו בעידן הפייס מתגעגעים לעומק של המיילים…
אהבתיאהבתי
ותוסיפי לזה את העובדה שאנחנו חוזרים בהדרגה לכתב ציורים, אייקונים ואמוטיקונים 🙂 😦 🙂
אהבתיאהבתי
שמעתי שהספר קשה מאוד, תספרי אחר כך אם תוכלי, איך היה. כלומר שיש קטעים מאד קשים. אני נמנעת מלקרוא בגלל זה.. אפילו הייתה ביקורת על מאיר שלו שכך כתב, וגם קראתי שזה לא לגמרי כמו שהיה (כלומר לא אמיתי לגמרי).
אני נזכרת שבצעירותי כתבתי שיר צעיר שהתחיל ככה: מילים שלא נאמרות/רק נכתבות על ניירות/ונטמנות במגירות/וארונות ולבבות/אולי אפשר היה לתת/ את המילים במתנה/אפילו אין כל אהבה/ (את ההמשך אני לא זוכרת 🙂
אהבתיאהבתי
גם אני שמעתי. בינתיים הוא מתנהל על מי מנוחות, פחות או יותר.
יפה 🙂
אהבתיאהבתי