מוח בורח

לפעמים כשאני לא משגיחה על המחשבות שלי,  הן בורחות לכל מיני כיוונים לא צפויים.  שלשום,  למשל, ליד הסופרמרקט,  ראיתי ששתלו שם רקפות בתוך עציצים דקורטיביים מיוחדים.  העציצים האלה נראים כמו קוביות גדולות.  שנראות בעצם כמו הבטונדות ששמים בירושלים בכל מיני מקומות שמועדים לפורענויות-דריסה.  ואם יחליט פעם איזה מטושטש-שכל לגרום לפורענות-דריסה ליד הסופרמרקט,  הוא ידרוס את הרקפות.  ולדרוס רקפת זה מעשה מנוול במיוחד.  זה כמו להרוג זמיר.  עניין שמוסבר בספר של נל הרפר לי,  To Kill A Mockingbird ,  שתורגם לעברית כ-אל תיגע בזמיר. אולי הספר האהוב עליי ביותר.  אמנם שם מדובר על זמיר,  ולא על רקפות.  בעצם אפילו לא מדובר בו על זמיר. כלומר,  לא ממש. בכל זאת שלא יגעו ברקפות.  לא שלדרוס בני אדם זה רעיון יותר טוב.  עדיף לא לדרוס שום נפש חיה ושום פרח ושום כלום. ואת המחשבות עדיף לפעמים לקשור ברצועה ולהחזיר הביתה,  שיֵשבו שם קצת בשקט ולא יתפרעו.

מודעות פרסומת

16 מחשבות על “מוח בורח

  1. השורה האחרונה שלך הבהירה, כמו שידעתי מראש, שהמחשבות אצלך זוכות לאוטונומיה די מוחלטת, ואת מרבית הזמן הן מבלות בחוץ ללא רצועה ומחסום. ורק לפעמים, אולי כשבחוץ מסתובבים מטושטשי שכל פרועים שאין להם רחמים על רקפות או על אנשים עדיף לתת להם קצת לנוח בשקט בבית. אבל רק לפרק זמן קצוב, שיוכלו לשוב להתשוטט.
    ואת 'אל תיגע בזמיר' בגירסתו האנגלית קראתי בילדותי ושבתי וקראתי בנערותי ושוב בבגרותי והוא נפלא.

    אהבתי

    • לפעמים הן מגיעות למרחקים תמוהים. מצד שני, אני חושבת שאצל כולם זה כך.
      והספר נהדר. בניגוד לספרים שאהבתי פעם והיום פחות, הוא נשאר בעיניי כמו פעם.

      אהבתי

  2. זה שאת מסוגלת להשגיח על המחשבות שלך, גם אם זה רק חלק מהזמן, מזכה אותך בציון לשבח. אצלי הן פרועות וסוררות. כל קריאה שלי לסדר הן חורצות לי לשון.
    יתכן שהרקפות עושות גם לאותם פושעים בפוטנציה את מה שהן עושות לך וכך נמנעות התאונות.

    אהבתי

  3. המצב המטורף פה בארץ של רגע מלחמה והרס ורגע יופי וכיף שמתחלפים תדירות יכולים להביא כל מיני מחשבות מוזרות, גם יותר מאלה שלך.

    אהבתי

    • כן, כנראה שכך.
      בקשר לפוסט הקודם: לבקשתך, מחקתי את שרשור התגובות.
      ובעניין עדכונים על תגובות: המערכת של ישראבלוג דווקא יותר מוצלחת מזו של וורדפרס, כי היא מאפשרת לקבל עדכון על תגובה לתגובה ספציפית. בוורדפרס, לעומת זאת, צריך להירשם לקבלת עדכונים על תגובות לפוסט מסוים, ואז מקבלים עדכונים על כל התגובות לפוסט, שזה די מייגע. לחילופין, אם יש לך חשבון בוורדפרס, את לא צריכה להירשם לקבלת עדכונים על תגובות: בדף העריכה של וורדפרס, בצד שמאל למעלה, יידלק סימן כתום בכל פעם שתתקבל תגובה על תגובתך.

      אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s