דרום אדום, בעיפרון

אז נסענו לדרום-אדום,  לראות את פריחת הכלניות.  מקסימות שכמותן.

על השלטים בדרך כיכבו השמות הזכורים היטב מצבע-אדום-בצוק-איתן.  קסאם-לנד.  קשה להאמין,  נוכח השקט והירוק והיופי ומרחבי השדות וקבוצות הבתים השלווים הטובלים בירק באמצע המדבר.

ביער שוקדה:  שדות חיטה, אקליפטוסים דקיקים,  לא הרבה צל,  צרצורי-מנגינות של אוטו-גלידה (היה שם צי שלם,  לטובת התיירים מן הצפון)   –  וכלניות:  במרבדים,  בקבוצות,  במשפחות,  בזוגות,  וגם בבדידות מזהרת.

התיישבתי שם על החול ושלפתי פנקס ועיפרון.  תמיד חשבתי שכתיבה היא זמינה ומהירה יותר מציור,  אבל עכשיו אני כבר לא לגמרי בטוחה.

מן הפנקס:
רישום חטוף (על רגל אחת,  almost literally ), יער שוקדה, 7 בפברואר 2015 :

נאהבות ונעימות, כלניות שתיים

וככה הן באמת. צילום בסמארטפון: גיורא ורטהיימר