שיטוטים אקטואליים

אני כבר לא זוכרת באיזה ספר קראתי את זה:  גיבורת הספר   –  אולי ההיא-בלי-שם מ-רֶבֶּקה,  או שמא זו מ-דֶזירֶה,  מכל מקום נערה פשוטה שטיפסה במקרה ובטעות בסולם החברתי והגיעה,  דרך נישואין,  אל האצולה/מלוכה   –   ובכן,  הגיבורה הזאת (נקרא לה דזירה,  שיהיה)  –  ובכן,  דזירה מגלה אבק באחד מחדרי הטירה/הארמון,  ומבקשת מהחדרנית הקטנה להביא לה מטלית כדי לנגבו. החדרנית המבוהלת,  שמעולם לא ראתה גבירה מנקה אבק,  לא יודעת מה להביא לה,  ובסופו של דבר מביאה ממחטת תחרה.

אני לא זוכרת מאיפה זה לקוח,  אבל כן זוכרת את הסצינה:  הגבירה החדשה אינה גוערת בחדרנית בשל האבק,  וגם לא דורשת ממנה לנקות אותו.  היא רק מבקשת מטלית כדי לנקות בעצמה.

למה נזכרתי בזה?  כי,  כמו כל עם ישראל,  צפיתי בסרטון ההזוי על ביתו המתקלף (אגב,  על פי כל העדויות,  כנראה באמת מתקלף) של ראש הממשלה,  וראיתי איך אשתו מתוודה ב(אי-)נחת שיש שם הרבה אבק.

חשבתי לעצמי:  אחרי סערת האובך שעברה עלינו בשבוע שעבר,  אני לא מאמינה שיש בכל המזרח התיכון אפילו סנטימטר מרובע אחד שהוא נטול-אבק.  מילא,  שאלה תהיינה הצרות שלנו.  כי אני,  למשל,  מוטרדת הרבה יותר מהמצב בחדרי המיון ובמסדרונות בתי החולים,  אפילו אם אין שם אבק.  אבל בכל מקרה:  מדוע לא יכולה אשת ראש הממשלה, הצופייה בדאגה אל האבק, פשוט לקחת מטלית ולנקות אותו? הייתכן שהיא לא קראה בנעוריה את רבקה/דזירה?  ואם קראה  –  לא הושפעה מהן בכלל?  כי השתיים האלה,  ועוד כמה דמויות מספרים אחרים,  דווקא די עיצבו את עולמי.  אבל זה אני.

לא משנה. האמת שמספיק כבר עם הרכילויות האלה,  והסרטון ההזוי הנ"ל הוא אכן תשובה ראויה לעיסוק הבלתי פוסק בשטויות (בקבוקים ופקדונות וכו')  –  בגדר "עֲנֵה לו כאיוולתו":  התשובה לשטות היא שטות.  או,  בסגנונו הבוטה של ג'יימס בייקר: כשתתחילו  סוף סוף לדבר ברצינות על מה שקורה בבתי החולים וכו',  תתקשרו אליי.

אז מה?  שוב נשארתי מתנדנדת בין העבודה למרצ.  השם החדש של 'העבודה' הוא בלתי נסבל,  הצמד שבראשה מעורר אי שקט,  ועדיין אני כועסת עליהם על שהרחיקו את יחימוביץ (שאותה אני דווקא מאוד מעריכה) למקום השלישי.  מנגד נמצאת מרצ,  מוסיפה לייבב בחושך,  צודקת כתמיד.  איזה מבחר עגמומי.  האמת שהמועמד הססגוני והסימפטי מכולם הוא איימן עודה של הרשימה הערבית המאוחדת.  על משמעות שמו אני תוהה מדי פעם,  ביני לביני,  בחצי חיוך,  אבל יש לו אישיות כובשת.  דומה שהוא יודע את הסוד:  צווחות אינן מעודדות הקשבה.  עדיף לדבר בשקט,  שאז יש סיכוי שמישהו ישמע ויבין. נדמה לי שיש לו גם השפעה מרגיעה על אלה ממפלגתו שטרם למדו את הסוד.  אפילו שקלתי להצביע עבורו,  אלא שיש שם כמה ברשימתו שהם בכל זאת,  איך לומר,  קשים לבליעה.

איך שלא יהיה  –  אחת מכל הצפרדעים האלה יהיה צריך בסופו של דבר לבלוע בקלפי.  את הפתק לבוחר כבר קיבלתי שלשום.  עכשיו נותר רק להחליט,  וזהו.  עניין של מה-בכך.

מודעות פרסומת

30 מחשבות על “שיטוטים אקטואליים

  1. למרות שקראתי את דזירה, רבקה ודומיהם, ממש לא זכרתי את הסצינה. אולי גם שרה שכחה.😃
    העיסוק הבלתי פוסק במצב הבית או פקדון על הבקבוקים, די מלאה
    למה עוסקים כוווולם בשטויות?
    אין לי שמץ של מושג, מה אשים בקלפי וכל הזמן אני מתנחמת שיש לי עדיין זמן להתלבט.
    לא אהבתי את חבירתה של לבני להרצוג, מאד מגמתי ולא מעיד בהכרח על תמימות דעים
    הכסא הזה מאד דביק לישבנים המדושנים של נבחרינו ( עלאק )

    אהבתי

    • אני מניחה שהם אומרים, במידה מסוימת של צדק, שזה לא שטויות. אם כך מתנהל בית ראש הממשלה, יש להניח שגם ענייני המדינה לא מנוהלים טוב (אבל את זה ידענו כבר מקודם). ובכל זאת הייתי רוצה לשמוע יותר עיסוק בעניינים המהותיים.

      אהבתי

  2. ההתלבטות שלך מאד זהה לשלי.
    ישנה ברשימת חד"ש גם אשה. העתקתי מפוסט של דב חנין: עאידה תומא סלימאן. היא שימשה כעורכת עיתון "אלאתחאד", היומון הארצי היחיד בארץ בשפה הערבית, מנכ"לית ומייסדת "נשים נגד אלימות" הארגון הפמינסטי הגדול ביותר בחברה הערבית, חברה בולטת בהנהגת חד"ש ומי שכבר עמדה מאחורי שורה של חוקים פמיניסטים חשובים שהעברנו בכנסת היוצאת כמו העלאת גיל הנישואין ועידוד ייצוג נשים ברשימות לרשויות המקומיות.

    אהבתי

    • אני מכירה את "אלאתחאד". היו ימים שהייתי מעיינת בו לפחות פעם בשבוע. לא כל כך אהבתי את הסגנון שלו. בלי קשר, אני בטוחה שיש ברשימה אנשים טובים. אבל יש שם כמה שאני מתקשה מאוד לסבול. אם הם לא יפסיקו לצעוק (גם עליי) כל הזמן, הם יצטרכו למצוא בוחרים אחרים.

      אהבתי

  3. היא לא שמה לב כי אין זה מתפקידה. יש שם הרבה מאוד עובדים שתפקידם לשים לב לאבק על אהיל המנורה. היא לא אני שהייתי לוקח סמרטוט ומנקה בו במקום לעיני אורחיי את האבק. אורחיי אינם ברק אובמה ואני לא ראש הממשלה (ואפילו לא אשתו).
    אני קצת מקנא בך שאת נחושה בדעתך לבחור ואפילו בחרת לך מועמדים פחות או יותר טובים לשם כך. אני רואה בכל ההתעסקות הצהובה שסובבת סביב הפוליטיקה הישראלית כיום וגובלת בגניבת דעת, פגיעה ישירה בדמוקרטיה. בעם שרץ אחרי רכילויות משל היו תורה מסיני ושיקול נאות בידי מי להפקיד גורל של אומה, איני רואה עוד חברים לגורל משותף. אני מאוכזב מאוד (כנראה חלק ממחיר ההתבגרות) והאכזבה נוסכת בי יאוש ואזלת יד. פתאום כבר לא אכפת לי כי בתוך הלכלוך והבוץ והרפש, כולם נראים אותו הדבר.
    בתוספתא (מסכת בבא קמא פרק ז' משנה ג') נכתב כי "שבעה גנבין הן: הראשון שבכולן גונב דעת הבריות…ולא עוד אלא שמעלין עליו שאילו היה יכול לגנוב דעת העליונה היה גונב, שכל הגונב דעת הבריות – נקרא גנב."
    כולי תקווה שהצלחתי להתחבר דרך גוגל פלוס, אם לאו, הרי שזה אני, אליפל.

    אהבתי

    • לא ראיתי קישור לגוגל פלוס, אבל הבנתי שזה אתה, וזה העיקר.

      מכיר את הסיפור על אמו המנוחה של העיתונאי טום פרידמן? היא אמרה שהפסימיסטים בדרך כלל צודקים והאופטימיסטים בדרך כלל טועים, אבל את רוב השינויים החשובים בתולדות האנושות חוללו האופטימיסטים.

      אני מבוגרת ממך בהרבה, אבל לא שותפה לייאוש שלך. יש כאלה ויש כאלה, ולא כולם גונבים, גם לא את דעת הבריות. אפילו בפוליטיקה יש אנשים ראויים. העיסוק ברכילות הוא באמת מוגזם ומטופש, אבל הרי הרבה יותר כיף לרכל מאשר לקרוא דוחו"ת משעממים. חבל שהמושכים בחוטים הם יועצי תקשורת, זה מסיט את תשומת הלב לדברים משניים. ובכל זאת אני חושבת שצריך ללכת לקלפי ולבחור בבחירה הפחות-בלתי-ראויה מאחרות.

      אהבתי

  4. מתלבטת כמוך. לא יודעת אם להצביע מרץ ולהקטין את הסיכוי (הקלוש גם ככה) להחליף את נתניהו או להצביע לציונים החדשים ולהסתכן שמרץ ייעלמו מהכנסת ושיסתבר שהצבעתי בעקיפין לביבי. ייאמר לזכות מרץ שלפחות העמדות שלהם ברורות פחות או יותר. אי אפשר לומר את זה על הצמד בוזי/ציפי. אני גם מאוד לא אוהבת את ההשמצות ואת גישת "רק לא ביבי". אולי שיגידו כבר פעם מה כן? ובכלל מתי נזכה לראות כאן מצע ענייני וברור שהוא תוצאה של ניתוח סיכונים ושמציג סדר עדיפות ברור וכיוונים. בכל חברה מסחרית בינונית עושים את זה.
    זהו. הוצאתי קיטור ונשארתי באותו מקום בדיוק.

    אהבתי

  5. הפוליטיקה עצמה כמו אבק דביק, מכסה כעת כל דבר. אי אפשר לגעת בשום דבר בלי להתלכלך בה…
    אני חושבת שבגלל כל המתלבטים (שליש מהבוחרים) כל הנבואות והסקרים לא תקפים. היום משתמשים בסקרים יותר ככלי להטות את דעת הבוחר מאשר ככלי ניבוי אובייקטיבי, ולראייה ההבדלים המהותיים בין הסקרים של הגופים השונים. וכן, גם אני במפלגה שלך. מפלגת המתלבטים…

    אהבתי

  6. קשה לי להבין באופן עקבי את ההבדלים בין 'הדברים החשובים' ו'הדברים הפחות חשובים'. כמו המצב בבתי החולים וג'יימס בייקר וכאלה. הקיבוע של בזבזנות אימפריאלית בתודעה הוא מה שמשפיע. השאלה האם זו החברה שאנו רוצים היא החשובה. וזה בדיוק הקשר הישיר והמדוייק בין הבקבוקים של שרה לבין המצב בבתי החולים. בואי לא נדבר במונחים של 'תדמית' שיש להם ארומה של תעמולה או רכילות, אלא במונחים של 'חזון' ו'מורשת'. אנו יודעים מהי מורשתו של בן גוריון ומה היה חזונו. עכשיו אנו יודעים מה החזון של ביבי ומה תהייה מורשתו. זה מה שאנחנו רוצים? זו מבחינתי השאלה המרכזית. ויכול להיות גם שהוא יתמודד טוב יותר עם האיומים ושהדרך שלו מבחינה כלכלית טובה לישראל (את יודעת שאיני חושב כך). ובכל אופן. ייתכן גם שלו הצרפתים היו חושבים קדימה ב-1789 היו יכולים לחסוך לעצם מהפכה ונפוליון ולחזור ישר לקונגרס וינה ולרסטורציה בלי כמה מיליוני הרוגים. אבל שמעו 'עוגות' והפיוז קפץ והגיליוטינה נפלה, והיום אנחנו כולנו נמצאים במקום טוב יותר בגלל זה שהם לא יכלו לסבול את זה.

    אהבתי

    • ראשית, כשאני מתקוממת על העיסוק המופרז ברכילות, אין פירוש הדבר שאני תומכת בבזבזנות של בית ראש הממשלה, אלא שאני חושבת שיש סיבות לשאוף להיפטר ממנו אפילו לפני שמגיעים לעניין הבזבוז. מי שמנהל את הקמפיין הרכילותי הזה עושה זאת בתקווה שזה יזרז את נפילת נתניהו. לא ברור אם אכן כך יקרה – ייתכן שההפך הוא הנכון – אבל עצם האסטרטגיה מוכיחה שהציבור נחשב בעיני האסטרטגים הללו לקצת מטומטם. כלומר, הפיאסקו המדיני, הבטחוני, הדיפלומטי והכלכלי אינם מספיקים לציבור – הוא צריך להתעסק עם התפריט של נתניהו (כן-שניצל-לא-שניצל) ועם הרגלי האיפור והתסרוקת של אשתו כדי להבין שצריך להחליף את ראש הממשלה. הראייה הזאת של הציבור כמטומטם איננה לרוחי.

      דבר שני – בעוד שאני יודעת להעריך יפה את הכשלונות של נתניהו (מתוך עיון, למשל, במצב חדרי המיון הנ"ל, כמו גם במצבה של התחבורה הציבורית, או במספר הפעמים שבהן התחבאתי בקיץ האחרון בחדר המדרגות מאימת טילי הקסאם) – הרי שהעיסוק בבזבוז האימפריאלי מאלץ אותי לבחוש בעניינים שבהם המידע שלי חלקי מאוד. גרוע מזה: הבחישה בהם מביישת אותי. ממש כמו שכשאני משגיחה על תלמידיי שכותבים בחינה, אינני מאלצת אותם לבקש רשות בכל פעם שהם צריכים להוציא מתיקם עיפרון. לא מפני שאני מעודדת העתקה בבחינות, אלא משום שהקטנוניות הכרוכה בסוגים מסוימים של השגחה מביישת *אותי*.

      לו היו מבטיחים לי שהבחישה בכל הנ"ל אכן תקרב את קיצה של כהונת נתניהו, אולי הייתי בולעת את אי-הנחת שלי ומניחה לעניין הזה. אבל הרי גם זה לא מובטח. להפך, רבים וטובים מנבאים שזה דווקא יחזק אותו.

      אשר למהפכה הצרפתית – אני ממש לא מומחית בהיסטוריה צרפתית, אבל נדמה לי שהעוגות היו הקש ששבר את גב הגמל, כלומר שגם לפניהן הייתה התלונה נגד בית המלוכה בדיוק אותה תלונה. נגד נתניהו, לעומת זאת, אפשר להתלונן גם באלף ואחד עניינים אחרים. אז למה שלא נתמקד בהם סוף סוף, ונניח לרכילות, אפילו אם היא יותר כייפית.

      עוד מילה על הבזבוז האימפריאלי (שאיננו נחלתו הבלעדית של ראש הממשלה, אגב) – זו ההזדמנות בשביל המפלגות המתחרות להכריז במצען שהן תפעלנה בחקיקה להגבלה של הדבר המכוער הזה. אמנם חקיקה היא הליך ארוך ומייגע, וגם משעמם הרבה יותר מרכילות – אבל הוא עשוי להיות הרבה יותר יעיל.

      Liked by 1 person

      • אני דווקא אוהב את תגובתו של גל אמיר. לא בגלל שאני נהנה שחושבים אותי למטומטם, אלא בגלל שאני סבור שחלק מהעם אכן מטומטם. אם אחרי שש שנים – ועוד יותר מכך במצטבר – של שלטון נתניה, עדיין חלק מהעם מאמין ש"רק הוא יכול" – אז צריך לדבר אל החלק הזה בלשון אחרת. "מר ביטחון" הוכיח את כישרונו כשנאלצת – כמו כולנו – להסתתר בחדרי מדרגות במלחמה של 50 ימים (מלחמה, שעדיין מוגדרת "מבצע"…), ובכושר הניטרול של תוכנית הגרעין האיראנית. "מר כלכלה" הוכיח את יכולתו בעצירת בועת הנדל"ן ובריסון יוקר המחיה. "מר דיפלומטיה" – בכל זאת, ניסיון כשגריר ישראל באו"ם ואדם בעל אנגלית מצוחצחת – הוכיח את יכולתו הפנומנלית בחיזוק הקשר עם נשיא ארה"ב, וביכולת החיזוי שלו בתמיכתו במיט רומני. ומצב הבריאות ובתי החולים? ומצב החינוך? ומצב התחבורה בכלל, ומצב התחבורה הציבורית בפרט? כל העם נחשף לכל ההצלחות המקסימות הללו, ובכל זאת כרבע מהעם חושב להצביע עבורו. עבור הרבע הזה צריך לדבר בתקציב איפור, במיחזור בקבוקים, בדו"ח מבקר המדינה על הוצאות מעונות ראש הממשלה, וכו'. חוץ מזה, לא יזיק, שגם אנחנו נדע.

        אהבתי

        • חלק מן המין האנושי אכן מטומטם, אם כי לא בטוח שאחוזי הטמטום בארץ הקודש עולים על אלה שבשאר ארצות תבל. אבל הצרה היא כפולה: אלף, איש אינו מבטיח לך שחשיפת הרגלי התספורת של אשת ראש הממשלה היא מה שישכנע את מי שלא השתכנעו קודם; שהרי יש שחוזים בדיוק את ההפך. ובית, הבחישה המתמדת בעניינים האלה רק מרדדת את החשיבה ואת השיח, כלומר, אינה מוסיפה שמץ של חכמה למי שזקוקים לתוספת.
          ובאשר לחישוב השנים הדרושות להסקת מסקנות פוליטיות: הפיאסקו של מלחמת יום הכיפורים תבע עוד ארבע שנים לפני שהציבור החליף בגללו את הממשלה; המחאה החברתית של 2011 מתחילה לתת פירות רק עכשיו; תן לציבור, מטומטם כחכם, את הזמן שלו גם בעניין נתניהו. הדברים האלה לוקחים זמן. זה הטבע האנושי, וצריך סבלנות. אגב, אני בספק אם הכרזה על הציבור כמטומטם היא מה שיזרז אותו בכיוון הרצוי. זה לא עובד ככה: להפך.

          אהבתי

  7. גם אני לא יודעת מה להצביע.
    הייתי מצביעה לשלי יחימוביץ בלי להסס. היא היחידה שבאמת מדברת לליבי ושעדיין לא נגועה בעיני בפוליטיזציה חולה.
    אני מניחה שאמשיך להסס ולהתחבט ממש עד הרגע שאגיע לקלפי, וכשאעמוד דם, אאבק בעצמי כדי לא לזרוק את הקול שלי בהצבעת מחאה מטופשת וחסרת הגיון לאיזה עלה ירוק או משהו דומה.

    אהבתי

    • אני מאוד מעריכה את שלי יחמוביץ. מאוד התקוממתי נגד הקמפיין המכוער שעשו נגדה לפני הבחירות הקודמות, ולדעתי מפלגת העבודה טעתה כשהחליפה אותה בהרצוג.
      יש סבירות גבוהה שאצביע עבור המפלגה שלה בעיקר בזכותה. איכשהו אני מקווה שכל עוד היא שם, היא תשגיח שהם לא יעשו דברים איומים.

      אהבתי

  8. אחד מהחברים שלי מהקורס כתב השבוע בפייסבוק :"שחרר אחיזה בסיפור שסיפרת לעצמך. הכי קשה לשחרר אחיזה בהתעקשות על הצודק. צודק תמיד חווה נפרדות. הוא הקורבן .נפרדות הינה עצבות הלב " ונזכרתי בזה כשדיברת על מפלגת "מרץ". כידוע לך אני לא עוקבת בדריכות אחר החדשות אבל הן מחלחלות אלי בכל זאת, לעיתים בזמן אמת ולעיתים באיחור, ובאמת מטורף מה שמתרחש ובמה מתעסקים. ובכל זאת למבקר המדינה יש להתייחס בכובד ראש וברצינות, וזה מתחבר למה שאנחנו שומעים מעובדים לשעבר של בית ראש הממשלה…כנראה הכל נכון!
    אני הצבעתי פעם אחת בחיי למרץ (ולרבין לראשות הממשלה) ב- 1992 וזה לא יקרה שנית. הצבעתי פעם אחת למפלגת העבודה (כשרציתי להוריד את ביבי בקדנציה הראשונה) ופעם אחת לליכוד (כשרציתי להוריד את ברק). בכל שאר הפעמים הצבעתי בעד מפלגות מרכז למיניהן, כולל ד"ש (כאשר מלאו לי 18 ו-4 חודשים). זו אני. האופטימית. המאמינה שניתן לחולל שינוי. וגם הפעם…אצביע כנראה בעד אלה שלדעתי היו היחידים שהראו תוצרת בשנתיים האחרונות והייתי רוצה לתת להם צ'אנס להמשיך….(יש עתיד)

    אהבתי

  9. נראה לי שההתלבטות במי לבחור תהיה עד לרגע בו נגיע לקלפי
    ועל ראש הממשלה ואשתו דברו הרבה ועוד ידובר ומצער שראשי ממשלה מגיעים בכלל למצב שכזה !
    ( אגב; אינני מקבלת עדכון לתגובה שלך לתגובתי)

    אהבתי

    • מסכימה בשני הסעיפים.

      כדי לקבל עדכון על תגובות בוורדפרס, יש שתי אפשרויות: או להירשם לאתר (שאז את רואה הודעות על תגובות לתגובות בדף הניהול שלך), או לסמן וי בריבוע הקטן שמתחת לחלון שבו את מגיבה (לפני שאת שולחת את התגובה). במקרה השני תקבלי הודעה למייל על כל תגובה חדשה שתופיע בפוסט האמור, כולל תגובה לתגובתך. אני מודה שהמערכת של ישראבלוג היא יותר הגיונית בהקשר הזה, אבל זה מה יש.

      אהבתי

  10. שלי יחימוביץ' בהחלט, אבל בוג'י מעורר אצלי רתיעה גדולה. בדיוק מה שכתבת – אין ולו מילה אחת על מה שכן יעשה, ועל הפתרונות אותם הם מציעים. המצע של ביבי הוא הפחדה, והמצע של בוג'י הוא שנאה (לביבי), כל אחד מהם נמנע מלדבר בצורה רצינית על הבעיות ובטח מלדבר על פתרונות אפשריים. מרץ תמיד נתפסים אצלי כחבורת צדקנים מצקצקת שלא עושה באמת כלום למען המטרות (הטובות והצודקות) שהם רוצים לקדם. בחדש כנראה שתמיד יהיו אנשים טובים כמו תמר גוז'נסקי, אבל השאר….

    מה שמשאיר אותי עם מי שבעיני חושב נכון והמטרות שלו נכונות ונראה לי שהוא באמת מנסה לקדם אותן. בלי הצלחה בינתיים, אבל אני מקווה לטוב. 🙂 לפחות הוא לא נוכל, גנב או בכיין. יחסית.

    אהבתי

    • מערכת הבחירות מתנהלת קצת כמו מסע פרסום לשיווק אבקת כביסה. לכן כנראה לא מדברים על שום דבר מהותי – מה כבר אפשר להגיד על אבקת כביסה?
      "לא נוכל, גנב או בכיין" – זה היה יכול להיות שם של סרט 🙂

      אהבתי

  11. ?גם את זה לא ראיתי ? כנראה נמחק לי שבוע, אבל לא היו עידכונים, גם לי נראה שהעניין יצא מפרופורציות, ומצד שני קראתי הבוקר שיש הקלטה איך היא צורחת על אלמנת מלחמה משדרות כשרק יצאה מהממד. לא יודעת מה לעשות עם האינפורמציה הזו

    אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s