עוּבדות בשטח

את הציור של שוזו אוזקי שעליו אני רוצה לכתוב היום ראיתי בשיעור ציור,  אבל אני לא מצליחה לראותו בפייסבוק כי הוא שיתף אותו רק עם חברים,  ואני לא חברה.  אם מי מהקוראים הוא חבר שלו,  אפשר לראות את הציור בקישור הזה. ואם לא,  אין ברירה אלא לפנות לדמיון.

אז דמיינו לכם חתול יושב זקוף על כיסא,  בגבו לקהל,  ומפנה בכל זאת את פניו לאחור (כלומר,  אל הקהל) כדי לבדוק שאיש אינו זומם לקחת לו את הכיסא "שלו".  או,  בלשון הילדים:  "אני תפסתי".

וזה המונולוג שכתבתי בשבילו:

מֵעֵבֶר לִכְתֵפִי
אֲנִי מַכְרִיז בָּזֹאת:
כֵּס-מַלְכוּתִי
אֲשֶׁר בָּזֶה
הוּא רַק שֶׁלִּי;
אִישׁ מִכֻּלְּכֶם פֹּה
לֹא יֵשֶׁב בּוֹ
מִלְּבַדִּי