So-o Intent

לפני שאתפנה לאחל חג-פירורים שמח,  אדלג תחילה על תיאור כל הבישולים שעסקתי בהם ב-24 השעות האחרונות (עוד לא הכול מוכן,  אבל מספיק לי להיום), ואשתוק גם בעניין שפע המטלות והבחנים שבדקתי (ועודני בודקת ולא ייגמרו לעולם).  ורק אספר על הציור הזה של Shozo Ozaki ,  שיש בו חתלתולון אחד אפרפר,  יושב ומתבונן,  קשוב,  מתוק כל כך שאין מילים לתאר כמה ואיך.

אני מנסה כבר יותר משבוע לרשום אותו בעיפרון (ומדי פעם גם בצבעי מים) ומעלה חרס בידי.   או שיוצא לי חתול טמבל,  או שגרוע מזה,  לא יוצא חתול בכלל.  לפעמים ציפור,  לפעמים עז,  לפעמים עכברון,  לפעמים משהו בלתי מזוהה,  ובשום מקרה לא חמוד.

איזו אכזבה.  בכל זאת מתברר שהרבה יותר קל עם מילים.  לכן גם כתבתי אותן במחברת בעיפרון,  כדי להתנחם.

בכל מקרה,  להלן הוורסיה הכי מוצלחת שיצאה לי,  אחרי עשרות ניסיונות. הייתי כבר די מרוצה ממנה,  ורציתי לחזור על ההצלחה ולרשום שוב,  כדי להוכיח לעצמי שבאמת למדתי איך עושים את זה,  אבל זה לא הלך.  הצלחה חלקית וחד פעמית,  אם כן.

אז אסתפק באיחולי חג פסח שמח ורגוע לכולם.

So-o intent

מודעות פרסומת

18 מחשבות על “So-o Intent

  1. פעם ראשונה שאני רואה שפוסט שלך מקבל כותרת לועזית – אני מניחה שבעקבות שם הציור של שוזו אוזקי? הוא אשף בלכידת התנוחות וההבעות של בעלי חיים בכלל. אה, וגם ילדים קטנים, בקיצור ב'גונבי ההצגה'. האם ניסית פעם לצייר חתול חי?

    אהבתי

  2. דווקא יצא מקסים, אבל חשבתי על רעיון – אם במקום חתול באה עז או ציפור או עכבר….ציירי אותם. לזו ייקרא השראה
    חג שמח עדה, בטוחה שהבישולים יצאו נהדרים 🙂

    אהבתי

  3. דווקא מאד מתוק החתלתול שלך. מלא חן ושובבות.
    .הזכרת לי ( אולי כבר כתבתי על כך ) שציירתי תרנגול והוא היה מוזר אבל לא ידעתי להצביע על משהו ספציפי ואז גיליתי שלחמית העין של התרנגול היא צהובה בעוד אני ציירתי אותה בלבן. אחרי שתקנתי, נרגעתי.
    .חג שמח עדה'לה .

    אהבתי

    • כן, לפעמים יש איזה פרט קטן שנותן את הטון בציור כולו, ולא תמיד קל להניח עליו את האצבע. חצי ממלאכת הציור הוא ההתבוננות, כנראה.
      חג שמח!

      אהבתי

  4. הציור שלו, ברגע הראשון כמעט טעיתי לחשוב שהוא צילום לא חד…הרישום שלך חמוד.

    אני חושבת שהקשה ביותר הוא לתפוס את החיות, את הזיק החי בעיניים. אני מקנאה במי שיש לו היכולת הזו .

    אהבתי

    • גם אני חשבתי שאולי זה עיבוד של צילום כלשהו. אני באמת לא יודעת.
      כן. לפעמים זה משהו בשפת הגוף, האוזניים הזקופות, הדריכות שבצורת הישיבה, כל מיני דברים. לתפוס את המה-שזה-לא-יהיה, זה קשה כקריעת ים סוף.

      אהבתי

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s