עַל צִיר הַזְּמַן
נִסְחָפִים הַזִּכְרוֹנוֹת
לְאָחוֹר,
מִתְקַבְּצִים
רַבִּים מִסְּפֹר,
עַתִּירֵי יָמִים וּגְוָנִים.
אֵיךְ יִתָּכֵן
שֶׁכָּל כָּךְ הִסְפַּקְתִּי,
לֹא יֵאָמֵן
שֶׁכֻּלָּם שֶׁלִּי.
בלוגיעדה
עוד בלוג של עדה ק.
עַל צִיר הַזְּמַן
נִסְחָפִים הַזִּכְרוֹנוֹת
לְאָחוֹר,
מִתְקַבְּצִים
רַבִּים מִסְּפֹר,
עַתִּירֵי יָמִים וּגְוָנִים.
אֵיךְ יִתָּכֵן
שֶׁכָּל כָּךְ הִסְפַּקְתִּי,
לֹא יֵאָמֵן
שֶׁכֻּלָּם שֶׁלִּי.
בלוגיעדה 
אוי הזדקנו….איזה מטען זיכרונות אנחנו סוחבים אתנו.
אהבתיאהבתי
כבד מאוד.
אהבתיאהבתי
מזדהה איתך
היטבת לכתוב.
אהבתיאהבתי
תודה.
אהבתיאהבתי
אוי עדה, עונג אמיתי.
כתבת כל כך יפה שאין צורך להוסיף מילים.
אהבתיאהבתי
תודה, שלי.
אהבתיאהבתי
איך יתכן?? את אישה עסוקה, עושה, פועלת. איזה יופי שיש מטען כזה. לטובה. לטובה. העגלה המלאה. תראי את זה באור נפלא!
אהבתיאהבתי
אפשר גם ככה, אני מניחה. אם כי אני מודה שאני מרגישה בעיקר תמיהה, ועצב, וגעגועים.
אהבתיאהבתי
יאמן, וממלא את הלב בגאווה. מאוד עדין השיר ויפה.
אהבתיאהבתי
תודה. ראי תגובתי לרותי, למעלה.
אהבתיאהבתי
וואו הפוסט הזה מתכתב עם הפוסטים שלי….באמת לא ייאמן כמה עשינו וכמה צברנו. היטבת לתאר זאת. מקסים
אהבתיאהבתי
תודה!
אהבתיאהבתי
🙂
אהבתיאהבתי
🙂
אהבתיאהבתי
לא קיבלתי עידכון, אך כמה יפה
אהבתיאהבתי
תודה.
אהבתיאהבתי