הַשְּׁבִיל שֶׁבִּקְצֵה הַצּוּק
וְהַחוֹף הַרְחֵק לְמַטָּה
וְשׁוּב נִזְכַּרְתִּי בְּאִירְלַנְד
וְהַיָּם, הוֹ הַיָּם
רִקּוּעַ מַתֶּכֶת
מִתַּחַת לַשֶּׁמֶשׁ
שֶׁל אַחַר הַצָּהֳרַיִם;
קַו הָאֹפֶק
בַּמָּקוֹם שֶׁבּוֹ הָאָרֶץ מִתְעַגֶּלֶת;
צֵל הָעֲנָנִים עַל פְּנֵי הַמַּיִם
וְקוֹלָם הָאֵינְסוֹפִי שֶׁל הַגַּלִּים
מִתְּחִלַּת הַזְּמַן וְעַד סוֹפוֹ
וְעוֹד הַרְבֵּה אַחֲרָיו
וואוו! כל כך יפה מה שכתבת…..הקול האינסופי של הגלים שנמשך ונמשך…ריגשת אותי.
אהבתיאהבתי
תודה, אסתי.
אהבתיאהבתי
נפלא!
אהבתיאהבתי
תודה. כשהסתכלנו שם אתמול על הים סיפרתי לאיש שלי על ציורי הים שלך, וגם על מה שכתבת על קו האופק: שאת יודעת שהוא איננו, אבל שהעין שלך לא יודעת.
אהבתיאהבתי
מקסים
אהבתיאהבתי
תודה!
אהבתיאהבתי
ואני חשבתי לתומי שרצועת החוף שלנו הכי מקסימה. 😀
יפה כתבת
אהבתיאהבתי
אבל אולי חוף הגן הלאומי הזה הוא גם קצת 'שלנו'? זה לגמרי קל"ב (:
תודה.
אהבתיאהבתי
האסוציאציה שלי קפצה לספרות אנגלית קלאסית, מהזן של גאווה ודעה קדומה, או ג'יין אייר.
אהבתיאהבתי
אבל זה לגמרי בארץ, לחוף הים התיכון, בין שפיים לגעש (:
אהבתיאהבתי
החזרת אותי גם לאירלנד וגם לנערותי על חוף הנכים (גרתי על הצוק למעלה מול מלון אכדיה) 🙂
אהבתיאהבתי
יש כנראה איזה חוט שקושר בין חופי הימים בכל מקום. כולם שונים, אבל דומים.
אהבתיאהבתי
הים ניצחי , וכמו אמנות, עוצר ת'זמן
אהבתיאהבתי
אכן.
אהבתיאהבתי
פינגבק: צדף | עוד בלוגיעדה