בהתחלה לא כל כך התרשמתי מהשושנים באגרטל: היה להן מין צבע צהבהב-ירקרק עם שוליים ארגמניים שנראו כאילו מישהו צייר אותם מסביב לכל עלה. נדמה היה לי שיש בזה משהו מלאכותי. ובכלל אני מעדיפה שושנים ורודות. אבל כשניסיתי לצייר אותן, אחת מהן דווקא יצאה לי כמעט כמו שרציתי.
אחת ויחידה מכל האגרטל! זה הזכיר לי סיפורים של ראש המשפחה על צלמים שיוצאים לצלם בפסגת הר, וקופאים שם כל הלילה וממתינים לזריחה, ואז מצלמים מאות תמונות, ואחר כך חוזרים אתן למערכת העיתון – ואם יש להם מזל, העורך מסכים לפרסם אחת מהן.
השוליים של השושנה הזאת קצת היטשטשו והצבעים נשפכו, אבל אלה צבעי מים. מותר להם, וגם לי. ובסוף היא אפילו יצאה קצת ורודה!
בלוגיעדה 
צבעי מים עושים מה שבא להם. קשה מאד לשלוט בהם. והיופי שלהם הוא שנותנים להם לעשות מה שהם רוצים. אז יצאה לך שושנה יפהפיה.
אהבתיאהבתי
כן, זה אחד הדברים שאני אוהבת בהם. תודה.
אהבתיאהבתי
מקסים, והולם (די כרגיל בינינו) את העובדה שאתמול ליום הולדתו של T קטפתי לו ורד מהגינה והנחתי לו אותה באגרטל קטן (לפרח בודד) לצד ברכת יום ההולדת….מכל הוורדים שעל השיח, מצאתי רק אחד – ניצן שטרם נפתח וטרם נבל וטרם נראה סובל מהחום הנורא – ואותו הבאתי כשי…..מה שאומר – מספיק אחד. אבל יפה 🙂
אהבתיאהבתי
תודה, מזל טוב ל-T !
אהבתיאהבתי
יפה מאוד, וזה שהצבעים היטשטשו, דווקא חלק מהחן של צבעי המים. כשהיינו בהולנד לקחנו צבעי מים (הבת שלי רצתה לצייר) ובסוף אני השתמשתי בהם – היו שם פרחים כל כך יפים, שביקשו שיציירו אותם בצבעי מים 🙂 אבל בעל הבית ששכרנו כל כך אהב אותם, שנתתי לו כמתנת פרידה (הוא היה נחמד מאוד, ונתן לבן שלי מטבעות שאסף מכל העולם).
אהבתיאהבתי
תודה, ומסכימה אתך בעניין החן של צבעי המים. לא צילמת את הציורים שציירת?
אהבתיאהבתי
לא עלה בדעתי לצלם.. 😦
אהבתיאהבתי
שושנה אחת יכולה לשנות חיים. שאלי את הנסיך הקטן 🙂
אהבתיאהבתי
🙂
אהבתיאהבתי
אני אוהב מאוד את ההשתפכות של הצבעים בתמונה. זה הוסיף המון. את הפרח הזה ציירת גם דרך העיניים וגם דרך התת מודע כנראה (-:
איזה מזל שלא היית צריכה לקפוא בפסגת ההר כדי שיצליח לך.
(רק ברשותך, האם מדובר בפרח בשם "ורד"?)
אהבתיאהבתי
נדמה לי שצבעי המים מציירים בעצמם דרך התת-מודע שלהם (:
השם הרשמי הוא ורד, מן הסתם. אבל אני לא מקפידה, בשבילי זאת שושנה.
אהבתיאהבתי
יפה מה שאמרת על תת מודע של צבעי המים. מעניין מה לפרויד היה להגיד על כך.
לא בהכרח "מן הסתם". מכיוון שביטלתי על סף את השושן בגלל חוסר דמיון, נשארתי עם שושנת האלפים שמזוויות מסוימות, אחרי שעברה דרך תת מודע של צבעי המים, בהחלט עשויה להידמות לפרח שציירת. (-:
אהבתיאהבתי
אני לא מבינה הרבה בשמות של פרחים, אז אני אקבל את הקביעה שלך (:
אהבתיאהבתי
נהדר -אוהבת מאוד את הציור שלך !
ובקשר לצילום : צלמתי לאחרונה וורדים(או שושנים) באגרטל אצל השכנה שכבר קמלו, ועמדה להשליך אותם ,כל כך יפים , למרות הסוף..
אהבתיאהבתי
תודה. אני זוכרת את הצילום היפה שלך. ומן הסתם גם משום כך אומרים שגם הסוף הוא חלק מהחיים, גם אצל פרחים, והוא לא בהכרח נטול-יופי.
אהבתיאהבתי
ורדים אני מאד אוהבת ובעיקר את הדו צבעיים, ואת אלה שאת מתארת אהבתי אפילו עוד לפני שאיתי את הציור היפה שלך.
אהבתיאהבתי
אני בקושי מכירה דו-צבעיים, השושנה הזאת הייתה בשבילי חידוש מעניין. תודה.
אהבתיאהבתי
יצאה לך יופי של שושנה. והיום צלמי עיתונות כבר לא כל כך מצלמים זריחות, לצערם
אהבתיאהבתי
מה שהוא סיפר לי היה על עיתוני צילום או טיולים למיניהם. אני באמת לא יודעת מה קורה אצלם היום. תודה.
אהבתיאהבתי