רבות כבר

רַבּוֹת כְּבָר חָיִיתִי
וְרַבּוֹת אָמַרְתִּי
וְנוֹתַרְתִּי
נְטוּלַת דְּבָרִים.

לֹא שֶׁזֹּאת אֲבֵדָה גְּדוֹלָה ;
שֶׁהֲרֵי אֲפִלּוּ
הָאֲוִיר מִסְּבִיבִי
גָּדוּשׁ בְּמִלִּים  –
צְפוּפוֹת עַד כְּדֵי כָּךְ
שֶׁאֶפְשָׁר כִּמְעַט
לְחָתְכוֹ בְּסַכִּין.

17 מחשבות על “רבות כבר

  1. כן, זאת תהיה אבדה גדולה אם בסוף תישארי נטולת דברים – ואני שמחה שגם כאשר את מרגישה נטולת דברים את כאן – כי אני , לפחות, תמיד צמאה לקרוא עוד ועוד ממך…

    אהבתי

  2. את צוציקית. איזה רבות חיית. תהיי לי בריאה. והאוויר צפוף, נכון, בהמשך לשיחתנו מאתמול אבל דברייך צלולים וחדים, וחותכים אותו בקלילות.

    אהבתי

  3. "ולהג הרבה יגעת בשר" – וגם אני מרגישה עייפה נורא מכל הדבבת. מאמינה שבכל זאת יש מקום לעוד כמה מילים, בתנאי שהן נבחרות היטב.

    אהבתי

  4. כמו שכתבו בבלוג שלי ושאלו אם אני רומזת על פרידה, אני שואלת גם אותך אם סוף המילים מסמל סוף כתיבה בבלוג?? אני מאד מקוה שלא כן.

    אהבתי

סגור לתגובות.