לרקוד עם פינגווינים

שוב יצא לי לראות השבוע חלקים מהסרט להציל את מיסטר בנקס,  המספר איך הסריטו את מרי פופינס באולפני דיסני.  התֵזה המועלית שם היא שהגיבור האמיתי של ספר הילדים המפורסם הוא דווקא מיסטר בנקס,  האבא    –   מי שהיה בנשמתו ילד שנאלץ לתפקד בשארית כוחותיו בעולם של גדולים;  ונרמז שם שמחברת הספר,  פמלה טרברס,  כתבה אותו בעצם על פי דמותו של אביה האהוב שמת בילדותה באוסטרליה.

הסצֵנה המרגשת בעיניי היא זו שבה צופה טרברס שׂבֵעת-הקרבות בהקרנת הבכורה של מרי פופינס:  אני מתרגשת שם יחד אתה,  אבל מצטערת שלא מקרינים גם אותו במלואו.  כי מרי פופינס היה הסרט האהוב עליי בילדותי.  יותר מכל ספר או סרט אחר,  הוא מסמל בעיניי את ממלכת הקסם של הדמיון הילדותי,  שבו אפשר לקפוץ אל תוך תמונה המצוירת בגירים צבעוניים על המדרכה,  או להפליג למסע על גבו של סוס שנתלש מהקרוסלה.  וזאת כבר הפעם השנייה שזה קורה לי:  פמלה טרברס יושבת בסרט באולם הקולנוע החשוך,  צופה במיסטר בנקס ובוכה כשהיא נזכרת באביה  –   ואני,  שבקיץ הקרוב ימלאו לי חמישים ותשע שנים,  יושבת מול הטלוויזיה בביתי  שבמישור החוף ובוכה כשאני רואה את דִיק וַאן-דַייק מרקד עם פינגווינים.

פינגוין0001

מודעות פרסומת

25 מחשבות על “לרקוד עם פינגווינים

  1. אני איתך עדה, באמת אחד הסרטים שאני מתענגת לראות שוב ושוב בכל גיל (לראשונה ראיתי אותו בגיל שבע או שמונה). מרגש אותי בכל פעם מחדש. ולגמרי מסכימה שייתכן מאד שהסיפור נסוב על מיסטר בנקס שלמד להשתחרר מכבלי משרתו ושינה סידרי עדיפות בחייו

    אהבתי

  2. קסם של סרט , למרות שחלקים גדולים כבר אינם זכורים לי בבהירות, עדיין יש סצינות שנשארו כדי לשלוח תזכורות של עונג.
    כל כך יפה כתבת.

    אהבתי

  3. ראיתי חלקים נבחרים מ'להציל את מר בנקס' ולא הצלחתי לעמוד בשילוב בין אמה תומפסון וטום הנקס. עד כמה שהמקור היה מתקתק, היה בו קסם דיסני אמיתי, שעמדת עליו היטב בפוסט. הקסם הזה לא חילחל לדעתי ל'להציל את מר בנקס'. אבל לא נורא, אפשר לצפות שוב במרי פופינס ולקבל שוב את טעם המקור.

    אהבתי

    • רק עכשיו ראיתי את התגובה הזאת, משום מה וורדפרס הגלה אותה להסגר. אבל עכשיו הצלתי אותה משם.

      הקסם הזה לא אמור היה לחלחל ל-'להציל את וכולי'. זה לא אמור להיות סרט קסום לילדים, אלא איזו שהיא דרמה הסטורית, פחות או יותר. לא סרט גדול, אבל בעיניי הוא מרגש בדרכו הוא, ובהחלט למדתי ממנו דברים שלא ידעתי.

      מה הפריע לך בשילוב בין תומפסון להנקס? הם לא אמורים להתאים זה לזו, להפך. גם דיסני וטרברס לא התאימו. נדמה לי שבאיזה שהוא מקום הם רחשו זה לזה בוז הדדי, גם אם כבוד מסוים.

      אהבתי

  4. ראיתי את הסרט להציל את מר בנקס לפני כמה שבועות, וגם אני בכיתי יחד עם פמלה טרברס.
    בעיני זה סרט נפלא, לא רק בגלל הסיפור מאחורי הסיפור אלא בגלל שיש לו מסר מאד ברור לאנשים יצירתיים באשר הם – לא לוותר. התמודדות עם קשיים בתהליך היצירה רק משפרת אותה.
    במהלך הסרט הגב' טרברס ממררת את חייהם של התסריטאים שכותבים את הסרט מרי פופינס, זה לא נעשה מתוך כוונה רעה אלא בגלל שהיא מכירה את הדמויות שלה. היא יודעת איך הן צריכות להתנהג. התסריטאים חורקים שיניים ומשכתבים שוב ושוב ושוב.
    לדעתי, בגלל הנוקשות והעקשות של גב' טרברס מרי פופינס הפך להיות מה שהוא – סרט קלאסי שממשיך להיות רלוונטי ולשמח אנשים במשך עשרות שנים.

    אהבתי

  5. זה בקולנוע? ותגידי, לא מקלקל קצת לדעת איך עשו את הסרט?
    כשהילדים היו קטנים הוא הועלה בקולנוע שוב והלכנו לפחות פעמיים, ואחר כך ראינו אותו גם בבית בקלטת (מהזמנים שעדיין היה וידאו..). מאד אהבו להפתעתי, כי הוא די מיושן. אבל אולי זה כמו ספרים קלאסיים ישנים, שילדים ממשיכים לאהוב גם בזמנים מודרניים.

    אהבתי

    • בכבלים. לא קלקל לי, אולי בגלל שזה נתן זווית התבוננות לא צפויה. והשחקנים נהדרים.
      הוא אכן מאוד מיושן, ואני מניחה שצפייה בו בשלמותו היום, בגילי, אולי כבר הייתה מייגעת קצת. אבל מה שמושך את הלב בו הוא גם הסיפור עצמו ועולם הקסם שנטווה מסביבו, וגם הזיכרונות של המבט שהיה לי כשהייתי ילדה קטנה, כך שמהבחינה הזאת הוא נשאר בשבילי קסום אפילו היום.

      אהבתי

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s