(השבוע, בדרך לשער הגיא)
צַמְרוֹת הַבְּרוֹשִים:
צְרִיחִים דַּקִּים
צְפוּפִים
שֶל כְּנֵסִיּוֹת
מְגָרְדִים אֶת הָרָקִיעַ
חוֹתְרִים לְהַגִּיעַ
אֲפִלּוּ אֱלֹהֵי שָמַיִם רֵיקִים
לֹא יוּכְלוּ שֶלֹּא לָחוּש
בַּגַּעְגּוּעַ
בלוגיעדה
עוד בלוג של עדה ק.
(השבוע, בדרך לשער הגיא)
צַמְרוֹת הַבְּרוֹשִים:
צְרִיחִים דַּקִּים
צְפוּפִים
שֶל כְּנֵסִיּוֹת
מְגָרְדִים אֶת הָרָקִיעַ
חוֹתְרִים לְהַגִּיעַ
אֲפִלּוּ אֱלֹהֵי שָמַיִם רֵיקִים
לֹא יוּכְלוּ שֶלֹּא לָחוּש
בַּגַּעְגּוּעַ
בלוגיעדה 
יפה ומתבונן. כרגיל, רציתי לכתוב, אבל יש בזה מן ההמעטה במילים המיוחדות הפעם. אז באופן מיוחד 🙂
אהבתיאהבתי
כמו "כמו מניפה". זה הפעם עוד יותר יפה אפילו מתמיד.
אהבתיאהבתי
לפעמים נדמה לי שיש לך היכולת להזדהות אפילו עם העצים והפרחים ולכתוב במקומם.
אהבתיאהבתי
ברושים = צריחי כנסיות…..מרתק! את יודעת, היו לי ברושים מאחורי הבניין בקרית יובל כשהייתי קטנה, ומאד אהבתי אותם (ובעיקר כאשר התמלאו שלג באותם חורפים נדירים שהוא ירד ונשאר כמה ימים)….אבל באיזשהו שלב T עשה לי את הקישור בין ברושים לבין בתי קברות ומאז הם אבודים לי……עכשיו יש לי אסוציאציה חדשה: תודה 🙂
אהבתיאהבתי
ברושים משמשים הרבה פעמים לסימון גבולות בין חלקות אדמה, לסימון שוליים של כבישים, דברים כאלה. אז במסגרת התפקיד הזה, נוטעים אותם גם בבתי קברות, לאורך הגדרות או השבילים. אבל זה רק אחד מהתפקידים, לא מאפיין קבוע. אולי אם תסתכלי על זה כך תוכלי להיפטר מהקישור ההוא. ובאמת במקום ההוא, בדרך לירושלים, הם כל כך דקיקים וזקופים שהם מזכירים לי צריחים של כנסיות. ותודה לך.
אהבתיאהבתי
מינימליסטי ומקסים 🙂
אהבתיאהבתי
את כותבת ואנחנו מדמיינים את המציאות בזכותך
געגוע מרגש…
אהבתיאהבתי
ברשותכן, תגובה מקובצת: תודה רבה לכולכן על התגובות. שמחתי לקרוא אותן.
אהבתיLiked by 1 person
הברושים הם העצים שהכי שואפים לשמים, הרוחניות בהתגלמותה.
אהבתיאהבתי
זאת מחשבה יפה. מכירה את השיר של זלדה על הברוש והלהבה ("שני יסודות")?
אהבתיאהבתי
פינגבק: בהמשך לקודם, ועוד | עוד בלוגיעדה
פינגבק: מי באש | בלוגיעדה