גם אני

גַּם אֲנִי
מְגַלְגֶּלֶת אֶת הָאֶבֶן שֶלִּי
בְּמַעֲלֶה הַמּוֹרָד.
אֲנִי יוֹדַעַת שֶאַפְסִיד
אֲבָל שוֹאֶבֶת נַחַת לֹא בְּרוּרָה
מִן הַדְּבֵקוּת בַּמַטָּרָה.
לוּלֵא הַמְּרִירוּת
שֶמְּחַלְחֶלֶת בַּסְּדָקִים
יָכֹלְתִּי אֲפִלּוּ לָשִיר
הַלֵּל
לַמְּתִיקוּת.

מודעות פרסומת

18 מחשבות על “גם אני

  1. אוהבת את השירים שלך עדה! ומזדהה עם השיר, יכולה למצוא בתוכי הדים למה שאת מתארת, ואני אפילו חושבת שזה סוג של אושר, אם אפשר לשים את המרירות קצת בצד.

    אהבתי

  2. כולנו כל הזמן דוחפים את האבן שלנו בעליות ומגלגלים אותה במורדות. מרוצים שעשינו את המוטל עלינו כמו דודה אנט, ולפעמים גם קצת נהנים.

    אהבתי

  3. בדרך אפשר אכן לחזות במופע פאטה-מורגני, כאילו אין מדבר. וכל החושים בחושי שמחה, כאילו לא ייעמדו המים לבסוף ותחלחל פנימנו חרדה. ובכל זאת, אם כל חיינו נצלול בחזיון נעים, הלוא חיינו נעימים.

    אהבתי

  4. המרירות מחלחלת בין הסדקים….אבל בכל זאת זה שיר די רגוע ושלו. איזו השלמה ניבעת מן המלים….אפילו חיבה למצב ולמטלות הסיזיפיות….

    אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s