ושוב חתול

ראינו אתמול את "הקול בראש" של אולפני דיסני (פיקסאר?)  [לידיעת הרגישים:  יש קצת ספויילרים,  היזהרו].

קראתי עליו ביקורת אחת מאוד לא אוהדת והרבה ביקורות טובות,  והלכנו וראינו ו…   ובכן.  נדמה לי שפשוט הזדקנתי.  סרטים מצוירים,  שפעם הרשימו אותי עד בלי די (הו,  פיטר פן),  אינם מעניינים אותי עוד,  ואני לא בטוחה שזה באשמתם או באשמת המעבר מציורים ידניים לממוחשבים. פשוט גדלתי מאוד.

אז זה סרט נחמד וסוחף ומושקע ומשעשע,  והציורים,  גם הממוחשבים,  מאוד יפים,  והרעיון יפה ואף חכם,  ויש גם מוסר השכל, ובכל זאת,  כאמור:  גדול-גדלתי מדי בשביל זה.  ואפילו לא אאשים את הסרט בפשטנות-יתר:  שהרי מלכתחילה,  הרעיון להביע כל רגש באמצעות דמות מצוירת הוא קצת פשטני,  אז מה לי כי אלין על הביצוע.

לא הייתי כותבת על כל העניין לולא איזה פרט לא מאוד חשוב ממש-ממש בסוף הסרט,  כמעט על רקע הכתוביות של הקרדיטים (שהקהל הישראלי ממהר לצערי לקום ולחמוק מהן):  לראשונה בנקודה מאוחרת זו בסרט הופיע פתאום חתול (שוב,  זהירות,  ספויילרים):

בדיקת רגשותיו של החתול  –  באמצעים המקובלים בסרט הזה  –  העלתה את המסקנות הבאות:
ראשית,  בכל הנוגע למרכז השליטה של המוח/הרגשות החתוליים:  אין אף אחד בבית.
שנית,  מסתובבים שם (כלומר, במרכז השליטה ההוא) באופן אקראי כמה יצורים עצלים (ממשפחת החתוליים) הלוחצים מדי פעם –  לגמרי במקרה  –  על כל מיני כפתורים.
שלישית,  לחיצה אקראית כזאת עשויה להפיק מן החתול האמור תגובה מצחיקה ובלתי צפויה בעליל.

למה אני כותבת את זה? כי זה מתקשר פתאום לפוסט הלפני-אחרון שלי,  שבו כתבתי על חתול בחצר שלנו.  הפוסט היה (כמו רבים מהפוסטים שלי) סתמי לגמרי ובלתי-אינפורמטיבי לחלוטין,   אבל בדף התגובות התעורר דיון על תגובותיהם הבלתי צפויות של חתולים,  ונתרם אפילו סרטון משעשע בעניין.  ובזכות דיסני-פיקסאר,  אני מבינה עכשיו איך זה קורה (כלומר,  נניח.  בערך).

ורק הרהור משתומם:  אני לא ממש בן אדם של חתולים (בכלל לא בן אדם של חיות).  אני מחבבת אותם בעיקר ממרחק בטוח.  אבל איכשהו בבלוג הזה יש די הרבה חתולים,  עד שאני שואלת את עצמי אם לא מן הראוי להוסיף בשבילם קטגוריה.
או לפחות תגית.

מודעות פרסומת

18 מחשבות על “ושוב חתול

  1. במקרה אתמול הלכתי לבדוק אם הסרט הזה עדיין מוקרן אצלנו , כי קבלתי עליו המלצות חמות.
    אבל בתשעה באב, לא מקרינים סרטים, (בשעה שהגענו זה היה עדיין לפני תום הצום) וויתרנו על צפייה בשעה מאוחרת יותר ועשינו "אחורה פנה".
    אני תמיד אומרת שאני אוהבת בע"ח כשהם אצל השכנים.
    אני באמת אוהבת, אני לא צינית, אבל נגעלת מהשיער הנושר והריח וכו' וכו', לכן לאחר שגדלתי כלבים לפני שנים רבות, הגעתי למסקנה שעדיף להם ולי שיישמר מרחק סביר בינינו, לכן אצל השכנים זה מאד מתאים לי. 🙂

    אהבתי

  2. בילדותי היו לי כלבים. היתה לנו חצר, והכלב (רק אחד בזמן נתון) יכול היה להסתובב חופשי. אני לא זוכר אם הוא נהג גם להיכנס אלינו הביתה, אבל לבית הצמוד של דודה שלי, שהיתה בשלב ההוא נטולת בעל וילדים – הכלבלב החמוד נכנס גם נכנס. אני חושב, שהיא אפילו הרשתה לו לעלות על המיטה, שזה רעיון שלא נראה לי, מאז ועד היום. בבית הנוכחי שלי, נאמן לאותה גישה, היה לנו כלב בחצר. לאחר מספר שנים, כשהכלב החזיר את נשמתו לבוראו, הגעתי למסקנה שהניסוי נכשל – ושוב לא הבאנו כלב.
    אבל חתולים… הו-הו, תמיד היו חתולים בחצר. לפעמים יותר, לפעמים פחות. לפעמים יפים יותר, תכולי עיניים, ולפעמים משפחות שלמות של חתולים שחורים משחור. מכיוון שאנו מאכילים אותם בשאריות, ומכיוון שהם חיות טריטוריאליות לגמרי – הם נשארים. יותר נכון: הן, החתולות, נשארות. כרגע יש בחצר שתי חתולות מעוקרות (שקָטמוּ את האוזן שלהן טיפה, לאות ולסימן) שהגיעו יום בהיר אחד משום-מקום. ונשארו. יש עוד, אבל שתי אלה לגמרי מבוייתות, לגמרי מתחכחות, לגמרי ניתנות לליטוף. אבל גם אותן אנחנו לא מכניסים הביתה. אני לא רוצה את המחוייבות לטפל, לא רוצה לטפל במיגוּר פרעושים וקרציות, לא רוצה רהיטים שרוטים מהשחזת ציפורניים, לא רוצה נשירת שיער. אפילו חיכוך רגעי ברגל שלי משאיר המון שערות על המכנסיים שלי…
    מצד שני, אני חייב לומר, שאני חושב, שאני לגמרי מבין חתולים. באמת. אני מדבר "חתולית" שוטפת. זו לא שפה מסובכת, רק לגמרי שונה משלנו… אבל לחתולים יש הגיון פנימי מוצק בכל צורת התנהגותם. הם לא אוהבים אותנו כמו כלבים, הם בטח לא חנפנים כמו כלבים. הם אגואיסטים ואינטרסנטים. אבל הם נבונים, לגמרי מסוגלים להיות ביתיים, לחלוטין מדברים עם בני האדם. אמנם ביללות, אבל ביללות שמופנות אלינו, אל בני האדם, ושמיועדות לאוזנינו. אלה רק אזנינו שטָחוּ.

    אהבתי

  3. כשמישהו מספר על חתול אני תמיד נזכרת בשיר של ורד מוסינזון : "על אנשים וחתולים" ( שפורסם אצלי בראשית ימי הבלוג)
    ממליצה!
    אני אישית מעדיפה כלבים , לולא העבודה הרבה הכרוכה בבית דירות ולא בית פרטי הייתי מגדלת כלב בביתי.
    חתולים למרות שיש יפהפיים וחמודים אני רק מצלמת 🙂

    אהבתי

    • הם נורא מתוקים ופוטוגניים להפליא. יש המתלוננים שהם השתלטו לגמרי על פייסבוק ואינסטגרם (:
      ואם את מזכירה שירים – נזכרתי גם בחתול השרוי ברוגז של מרים ילן שטקליס, ובילדה שהלכה לאיבוד כי רדפה אחרי חתלתול, גם היא של מרים ילן שקטליס, וגם השיר העצוב על החתול של שימבורסקה. מסתבר שהם מעוררים הרבה השראה.

      אהבתי

  4. אולי השפעתי עליך עם כל החתולים שבבלוג שלי 🙂
    אגב אני לא חושבת שאת גדלת. אני חושבת שזה משהו בסרטים עצמם. כשיש קסם אמיתי בסרט מצויר, הוא עובר גם אם את בת 99 🙂 זה כמו שיש משחקים מגיל כך וכך עד גיל 99 (או מאה). למשל הסרט "למעלה": https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9C%D7%9E%D7%A2%D7%9C%D7%94_(%D7%A1%D7%A8%D7%98) וגם הסרט "פוניו על הצוק ליד הים", ויש עוד.

    אהבתי

  5. ידוע שחתול הוא הנושא הנפוץ ביותר בפייסבוק. נראה שהבלוג שלך מתחרה, לפחות לאחרונה. בהתחשב בכך שאת לא אוהבת חתולים העניין ממש מרשים!

    אהבתי

  6. כרגע רץ באינטרנט נושא: The Million Dollar Question: Why Does the Web Love Cats?. יש בהם משהו שגורם להם להצטלם טוב. והמשהו הזה מוסבר בלינק שעוד רגע אצרף כ"כ טוב, שאני חושב שעדיף שלא אפריע (-:
    http://mashable.com/2010/10/21/why-does-the-web-love-cats/
    אגב, אני לא חושב שצריך בהכרח לאהוב בעלי חיים או חתולים כדי לצרף את הקונצים שלהם לבלוג או להתפעל מהם. לא כל מי שמתפעל ממתיקותו של תינוק בהכרח רוצה עוד ילדים או בהכרח אוהב תינוקות. להפך, הרבה יותר קל להתפעל מתינוק של מישהו אחר ולחזור לבית נטול טיטולים, צרחות, כאבי בטן, שיניים, תפרחות למיניהן וגו'.

    אהבתי

    • קראתי את המסקנות שם – אולי באמת הם צודקים…
      וצודק בעניין התינוקות, ולכן גם הכי כיף להתפעל מהכלבים והחתולים של מישהו אחר, ושהוא כבר ישבור את הראש איך לטפל בהם (:

      Liked by 1 person

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s