על (המצב) הרע

את השבת העברתי בשיטוטים בין מאווררים למזגנים ובקריאת עיתונים ואתרי אינטרנט וצפייה בתכניות מלל בטלוויזיה.  איך אפשר בכלל להירגע ממה שאירע כאן לקראת סוף השבוע     –   גם במצעד הגאווה בירושלים וגם בכפר דומא   –  וממה שעוד צפוי בהמשך. ומה בכלל אפשר לומר שלא נאמר עוד.

אפילו ניסיתי להסיח את דעתי ולהשתעשע בקריאת הריאיון שערך גדעון לוי במוסף הארץ עם רוג'ר ווטרס (מהפינק פלויד ומה-BDS),  אבל סתם התרגזתי עוד יותר.  לא כל כך מהמסר הכללי של הדברים,  אלא מיכולת-הניתוח הירודה של האליל המזדקן.  כתבתי על זה פוסט נזעם להפליא,  אבל בסוף הכנסתי אותו להשהיה בטיוטות:  לא טוב לפרסם דברים מתוך זעם;  חבל שהטוקבקיסטים מנבלי-הפיות ברשת אינם יודעים זאת.

ימים רעים כגון אלה הם שעתם היפה של אנשי הסיסמאות. את המציאות הנפתלת הם מסכמים בשלוש מילים ומנופפים בהן בשמחה מראש כל גבעה ותחת כל עץ רענן.  יש למשל מי שיודעים בביטחון שהכול באשמת הכיבוש.  אחרים מנופפים בסיסמה מושכת-לב אחרת:  בכול אשמה הדת. היות שאני קטנת-אמונה באופן כללי,  אני לא מאמינה שאפשר לסכם מציאות מורכבת (של עשרות או מאות שנים ושל מיליוני בני אדם) בשלוש מילים.  נכון שכל הדברים החשובים הם בעצם פשוטים מאוד (אמר הדובון מן המסע אל האי אולי של מרים ילן-שטקליס,  ובצדק)    –   אבל לפעמים צריך קצת יותר משלוש מילים כדי לתאר אותם.  הבעיות באזור שלנו לא התחילו בכיבוש ולא ייפתרו בסיומו;  ובמאה ה-20 נרצחו במלחמות ובמהפכות יותר בני אדם מאשר אי-פעם לפני כן  –  ואף אחד מן האירועים הללו לא התנהל על רקע דתי.  אז כן,  אנשים אלימים ומושחתים עלולים לנצל את הדת כדי לשלוח את חסידיהם לטבוח בשמה,  והם אף עושים זאת תכופות.  אבל אם לא יוכלו להשתמש בדת כתירוץ או כתמריץ,  הם ימצאו משהו אחר: החשיבה המושחתת היא יצירתית להפליא.

מאשימים עכשיו את הממשלה במדיניות מסיתה.  בצדק:  היא אכן אשמה כקין.  אבל לא זה העיקר.  לא הממשלה משפיעה על שורפי הכנסיות והמסגדים ועל מבעירי הבתים-על-יושביהם,  ולא סמוטריץ' משפיע על שליסל.  למרבה האימה,  דומה שהכיוון הפוך:  האספסוף הפנאטי הוא זה שמשפיע על הממשלה,  והיא נגררת אחריו,  בעיוורונה ובפחדנותה,  אולי מתוך איזו תקווה מטופשת שכך תוכל לזכות ביותר קולות בקלפי ולהינצל.  אין היא תופסת שהאספסוף כבר קבע גם אותה ככתובת לאש שהוא מבעיר,  ורק מחכה להזדמנות להעלותה בסערה השמימה.  היטיב לנסח זאת דויד גרוסמן הבוקר במאמרו בעיתון הארץ:
"התחושה היא שגם כעת ההנהגה בישראל עדיין אינה מבינה — או שהיא מסרבת להודות בפני עצמה בעובדה הבלתי נסבלת לה — שגורמי הטרור היהודי שבתוכה הכריזו עליה מלחמה, ושהיא אינה מסוגלת, או חוששת, או אמביוולנטית לגבי ההכרח לפענח כבר [עכשיו] את ההכרזה במלים מפורשות."

לו הייתי אני צריכה להגדיר בקצרה את שורש הרע,  הייתי אומרת שהשילוב בין קנאות (לא חשוב איזו) מצד אחד לבין פחדנות מצד שני הוא אחד התמהילים הנפיצים ביותר בעולמנו.  וזה מה שיש לנו עכשיו (והיה בהיסטוריה בהרבה מקומות גם קודם):  פנאטיות בורה,  אלימה והיסטרית מזה,  והנהגה פחדנית מזה.  ואת האש שמבעיר קנאי חשוך אחד,  אפילו אלף פחדנים לא יצליחו לכבות.

מודעות פרסומת

38 מחשבות על “על (המצב) הרע

  1. הקנאות והמשיחיות נמצאות לא רק אצל הקיצוניים אלא היא בבסיס הרעיוני של חלק גדול מהישראלים.
    ולגבי הכתבה על ווטרס גם אותי הוא הרגיז. אני חושבת שהוא אוהב להרגיז, אז בשביל מה להתרגז??

    אהבתי

  2. נראה שההנהגה והשטח מזינים זה את זה, יותר מדי יפה, ולא בכפייה. רוג'ר ווטרס וגדעון לוי עצבנו אותי בחלקים מסוימים מהראיון, וגם אני כמוך חשבתי לכתוב על כך, אבל זנחתי הרעיון עוד לפני שכתבתי אותו. לא רציתי להכניס לחיי את כל האנרגיות השליליות שהיו מתלוות לזה.

    אהבתי

    • אני כתבתי על הריאיון ההוא פוסט שלם, מוכן ומזומן, כולל תגיות והכול, והוא מחכה בטיוטה. אם לא ארגע בימים הקרובים, אעלה אותו לבלוג. ודווקא הכתיבה עזרה לי להיפטר מחלק מהאנרגיות הרעות והרגיעה אותי קצת. אפילו הצלחתי לעדן חלק מהניסוחים המקוריים.

      Liked by 1 person

  3. מסכים עם הגרעין ועם רוח הדברים שעוטפים אותו. שתי הערות ברשותך:
    א. הקישור בין ממשלה למעשים קיצוניים של יהודים, אינה נכונה. להבדיל מהצד השני, משם המרצחים יוצאים בעידודה של ממשלתם ולקול תרועה ומשכורת חודשית לאלה שייטלו יותר נפשות יהודיות, ההיסטוריה היהודית הוכיחה כי הצורך בהתארגנות מליטנתית יהודית נולד דווקא במקרים בהם הממשלה לא סיפקה את רצונו של הפלג הקיצוני ולא להפך. כשהשיא (לדעתי) היה רצח של ראש ממשלה עצמו.
    ב. רוב הנרצחים במהלך המאה ה- 20, היו קורבנות של מה שהיסטוריונים מגדרים כ"השואה האדומה". כלומר, קורבנות קומוניזם (150 מיליון). אז נכון שהגדרתו של קומוניזם כ"דת" היא סמנטית, אבל עלייתו, פעולתו והתגשמותו לא רק הורכבו מסממנים שלא היו מביישים את הדת הקנאית בתבל, אלא הוא אף כפה על מאמינים בדתות שונות לכפור בדתם ולהחליפה לקומוניזם. literally.

    אצרף לכאן קטע מספרו המופרע של קניוק "סוסעץ":
    ירינו זה בזה. הוא בי ואני בו, ראינו כוונות של רובים ודרך חרירי הכוונת ירינו. אחר כך אמרנו בקול אחד, זה היה מביך למדי, הוא התחיל! לא אני… ארסלאן זקן היום. אולי כבר מת. הוא אמר, אתה באת לרשת (את הארץ-א.ב.), ואני אמרתי, לא, לא. באתי להביא לך תרבות וטכנולוגיה. באתי לשבת על ידך. והוא אמר, טוב לי בצל עצמי, איני רוצה שותפים. אמרתי לו, אין לי מקום אחר. אמר לי, זאת לא הבעיה שלי. אמרתי לו, תראה, כל העולם מגרש אותי. אמר לי, זאת הבעיה של העולם. אמרתי לו, מה עם ההבטחה האלוהית, והוא אמר, איפה היה אלוהים שלך אלפיים שנה. אלף שלוש מאות שנה אני יושב כאן ולא ראיתי אותו. אמרתי לו, כאורח. אמר לי, כמה זמן ישבתם פה קודם. אמרתי לו, אבל זאת ארצי. אמר לי, לא, זאת ארצי. אמרתי, בוא נתחלק. אמר לי, מדוע. הלוא זאת ארצי. אם אתה מוכן להתחלק סימן שאינך חש באמת שזאת ארצך. אמרתי לו, אני אדם מוסרי. אמר לי, מה אם כן מה עושה הרובה בידך. אמרתי לו, אבל קודם היתה טורייה, וירית ויריתי גם אני. וכך חלפו חמישים שנה.

    Liked by 1 person

    • א. נדמה לי שהממשלה הנוכחית סיפקה עד עתה לא מעט מהגחמות של הפלג הקיצוני. הצרה היא שהם כל כך קיצונים, עד שאפילו בוגי יעלון מצטייר בעיניהם כשמאל רדיקלי. באיזה שהוא מקום צריך להגיד להם לא, אחרת הם יבעירו את כל המזרח התיכון. אגב, גם בצד השני, לא אתפלא אם מנהיגים חלשים כמו אבו מאזן נאלצים לפעמים להיגרר אחרי הכנופיות שלהם, ולשלם להם מס שפתיים (כולל תרועות ומשכורות) כדי שלא ייפרעו מהם. כל ההתנהגויות האלה אופייניות לחברות שהשלטון המרכזי בהן חלוש מאוד.

      ב. הרבה תנועות פנאטיות כוללות סממנים דתיים למהדרין – כולל הקומוניזם, כולל לאומנים למיניהם, כולל אפילו טבעונות. יש אנשים שאצלם אפילו החילוניות הפכה לדת פנאטית בפני עצמה. בהקשר הזה כדאי לעיין בבלוג "לולאת האל" של תומר פרסיקו. יש לו גם פוסט מעניין מהיום על הפונדמנטליזם היהודי.

      תודה על הציטוט היפה.

      Liked by 1 person

      • בהתבסס על היסטוריה האמירה ״לא״ רק תבעיר את היצרים (ולא, זה לא אומר שהאמירה ״כן״ טובה ליהודים. זה רק אומר שהנושא הרבה יותר מורכב ולא ניתן לפט/תור אותו באצבע מאשימה כלפי האומרי הן או כלפי האומרי לא). לגבי קומוניזם, אמרת את מה שאמרתי. ולכן (בהמשך לדבריך), האמירה שאין קשר בין דת לבין קורבנות המאה העשרים היא לא לגמרי נכונה. מעטות הן המלחמות שבגרעין שלהן עומדות סיבות שאינן אידיאולוגיות ״דתיות״, כאשר הגדולה מכולן, זאת שהתרחשה בשמו של קומוניזם, היא האפיפיור האדום בהתגלמותו.

        אהבתי

        • כתבתי בפוסט את מה שכתבתי על דת וקורבנות המאה העשרים בתגובה לסיסמה ש"הדת אשמה בכול". מי שמפיצים את הסיסמה הזאת אינם חושבים על דתות חילוניות (שאם לא כן היו מבינים שגם בחילוניות שלהם יש תכופות סממנים דתיים מובהקים), אלא על דת במובן ה"רגיל". על כך הגבתי בפוסט.

          אהבתי

          • עם כל זה שהצעתך להחשיב את עצמי למבין נדיר (חכם, נבון ואינטליגנטי באופן יוצא מן הכלל) מאוד נעימה לי (-: אני חושב שרוב אלה שמאשימים את הדת, מתכוונים לכך בדיוק: לאידיאולוגיה קנאית מכל סוג ולא לדת נוצרית מוסלמית יהודית הינדית וגו׳, פשוטה כמשמעה. בכל מקרה, הסכמתי עם הפוסט, כפי שכתבתי, וההערות שלי נועדו אך ורק לשייף פינות קטנות ותו לא. מצד שני, אולי אני נדיב מדי כלפי הזולת בהערכתי את תבונתו.

            אהבתי

            • אני דווקא חושבת שרוב המדברים על דת אכן מתכוונים לדת במובן הצר של המילה. בהקשר הזה, כדאי לקרוא גם את חילופי התגובות (עם המגיב אורן) בסופו של דף התגובות בפוסט הזה של אבו אלמוג:
              https://abualmog.wordpress.com/2015/08/01/%D7%9E%D7%93%D7%A8%D7%99%D7%9A-%D7%94%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%93%D7%95%D7%AA-%D7%91%D7%A7%D7%99%D7%A5-%D7%94%D7%AA%D7%A9%D7%A2%D7%94/

              אהבתי

              • מדוע, לדעתך, המגיב אורן שטוען שדת היא טרור (אפשר לקבל את זה ביותר הזוי?) הוא המאפיין את הציבור הישראלי ולא המגיב אליפל שטוען בהתבסס על נתונים היסטוריים, שכל אידאולוגיה קיצונית עלולה להוביל לתגובה אלימה בגלל הפנטיות של מאמיניה שהיא האחות התאומה של הפנטיות הדתית? אין לי מגיבי "אורן" להוכיח לך שהזולת אינו טיפש (לפחות הזולת שלססמאותיו שווה להתייחס בפוסט של עדה ק), אבל אני יכול להביא כדוגמא אותי ועוד מאות של אנשים המקיפים אותי, שבעיניהם כל פנטיות אידאולוגית נתפסת כ"דת". גם המגיב אורן הוא אדם מאוד דתי לטעמי, אבל את רזי דתו אני אשאיר ביני לבין עצמי. (-:

                אהבתי

                • לא כתבתי שהוא מאפיין את הציבור הישראלי יותר ממך. רק כתבתי שזו סיסמה שמושמעת תדיר על ידי רבים ושאינני מסכימה אתה. באשר לעובדה שכל פנאטיות אידיאולוגית עלולה להכיל מאפיינים של דת – אין לנו ויכוח. הנה גם קישור לפוסט ישן של תומר פרסיקו על צמחונות/טבעונות כדת:
                  http://tomerpersico.com/2012/10/29/vegan_religion/

                  אהבתי

                  • זאת סיסמה שמושמעת גם על ידי, עדה. אבל הכוונה מאחוריה כאשר אני אומר אותה, שונה מהכוונה של אלה שקוראים להם "המגיב אורן". כלומר, לא כולם בורים וטיפשים ורובנו יודעים היטב שלא הדת היהודית היא המקור לרוע, אלא הפנטיות שנצטרפה אליה. כשאני ושכמותי אומרים "דת", אנחנו מתכוונים גם לטבעוניים וגם לקומוניסטים (ואיך לא) וגם לכל מה שפירטת במהלך תגובותיך אלי. אנחנו יורם קניוק שויתר על דתו היהודית בדומה לפרופסור חצרוני, אבל מסיבות שונות לחלוטין. וזה מה שאני מנסה להסביר לך (ללא הצלחה), שלא כל מי שמשתמש בססמה הזאת זקוק להסבר על הקורבנות של המאה ה- 20, רובנו משתמשים בה דווקא בגלל שאנחנו מודעים לקורבנות אלה ולאיום שדת, בכל צורותיה, עשויה להוות לאנושות.

                    אהבתי

    • (הבנתי, כמובן.)
      אינני יודעת אנה אנו באים. אני מקווה שתהיה עכשיו איזו התעשתות. יש סימנים ראשונים לכך (למשל ההוראות החדשות שהשב"כ קיבל בנוגע לחקירת טרוריסטים יהודים). אני מקווה שזה לא מאוחר מדי.

      אהבתי

  4. הקנאות הדתית הולכת ומסלימה, ונדמה כאילו הסלמה משפיעה על הסלמה, אלו עושים מעשי זוועה ואלו מחרים ומחזיקים וממציאים כמה משלהם.

    אני לא יודעת את כל הפרטים, ההקשבה לתוכנית מלל בטלויזיה וברדיו מלמדת אותי עד כמה אני לא יודעת.
    אולי עדיף לי ככה.

    אהבתי

  5. נורא בעיני כל העניין ובפרט כעת שהנערה הצעירה נפטרה. כמובן שכל אדם שהיה מת בגלל פיגוע כזה היה מצער אותי, אבל לי באופן פרטי יותר זה קשה במיוחד שיש לי בת בגיל כמעט זהה. מותם של אנשים הופך תמיד את העניין לרציני יותר.
    אני מסכימה אגב עם אליפל, מפחידה אותי הקנאות והפנטיות שנקרא לה 'דתית', בכל מקום שהיא מופיעה. לא רק ביהדות או באיסלאם (הנצרות נראה לי שעלתה מדרגה ובאופן יחסי הפסיקה עם הטירוף). לגבי הקומוניזם אני נזכרת בספר 'החיים הנפלאים בזבל' וב'חזירי הים'. אנשים יכולים להיות מפחידים מאוד מאוד בכל צורה של פנטיות שיש לה צביון דתי. הציטוט מסוסעץ מאד יפה ומעניין מה עוד יורם קניוק היה חושב על מה שקורה עכשיו. וחוץ מזה אני חושבת שאנחנו נצטרך להילחם על החירות שלנו בעולם שהחלקים החשוכים שבו הולכים ומזכירים לי את הספרים של שר הטבעות.

    Liked by 1 person

    • קראתי עכשיו שוב את כל התגובות שהשארת היום בבלוג. אני שמחה שקראת לאחור ומתפעלת מחריצותך. משקיענית את 🙂
      תודה על התגובה הזאת ועל כל האחרות.

      אהבתי

  6. אני רק לא הבנתי, מדוע לא טוב לפרסם דברים מתוך זעם? לטעמי, מה שחשוב הוא תקפוּת ואמיתוּת הדברים המתפרסמים. זעם הוא רגש טבעי, ופרסום בזמן זעם רק מוסיף לו אותנטיות. לטעמי, לא צריך להיות כל הזמן רק מנומס ותרבותי ועדין – זה בטח לא עוזר, כשהצד שכנגד איננו כזה. המחשבה, שלדברים רגועים יש תמיד מִשנה תוקף ועוצמה – אינה נכונה, לדעתי. אני בעד שחרור הפוסט המעוכב שלך מכִּלאוֹ.

    אהבתי

    • אני לא כל כך מתלהבת מעניין האותנטיות. זעם הוא אכן רגש טבעי, אבל יועץ רע, והחשיבות העיקרית של הבעתו היא שחרור הקיטור, וההקלה שזה מאפשר, לא הרבה מעבר לכך. הפוגענות המרה שמתלווה אליו מסיטה את תשומת הלב של המבוקר מהעניין עצמו אל רגשותיו הפגועים, ומן הרגע הזה ואילך אי אפשר עוד להתקדם לשום מקום. לכן אני משתדלת להימנע מכך.

      אבל – אם לא אירגע בקרוב מהריאיון המרגיז ההוא, ייתכן שאפרסם את הפוסט למרות הכול. נראה.

      אהבתי

      • את יודעת, לא מדובר באיזו נקמה, שצריך לאכול אותה קרה ומתוכננת היטב. זה בס"ה פוסט. וכל עניין הביקורת, אפשר שהוא ישאר בכלל מתחת למכ"ם של המבוקר, ובכלל אין לאן להתקדם… אני בעד פרופורציות. 🙂

        אהבתי

  7. בשטחים מלחמה על הבית, ושאר הדיבורים המיותרים והסיסמאות נראים לי כנסיון אומלל לדבר מוסרית כל אחד לקהל היעד שלו. עד שלא תיפתר בעיית השטחים, ועד שנמצא מי מייצג את הפלשתינים כדי שאפשר להגיע עימו להסכמים המצב הנורא הזה יימשך

    אהבתי

  8. פינגבק: פרידה מרקפת בודדת | עוד בלוגיעדה

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s