שעת לפני-צהריים של יום קיץ מהביל. לפניי ברחוב שלושה: זוג צעיר וזאטוט. הזאטוט מסרב לתת יד, למרות הצעות מפתות, ומהדס בכוחות עצמו על המדרכה הרחבה, צופה בשביעות רצון בחלונות הראווה ובעוברים ושבים מסביבו. לראשו כובע מצחייה, והוא לובש חולצת כדורגל של מדריד. מספר שבע. אין לי מושג מי מספר שבע, אבל לא משנה, בטח גם הזאטוט לא יודע. הזאטוט קטן, והחולצה גדולה (יחסית), מגיעה כמעט עד לברכיו. איך הוא מתוק בתוכה, על המדרכה שטופת השמש, ביום קיץ מהביל. כמעט אפשר לשכוח לרגע את מזג האוויר.
בלוגיעדה
עוד בלוג של עדה ק.
בלוגיעדה 
גם כשקוראים את הפוסט אפשר לרגע לשכוח ממזג האוויר… תודה על הסינקדוכה המקסימה.
אהבתיאהבתי
איזה יופי!
אהבתיאהבתי
ילדים וחיות. כמו תמיד גונבים את ההצגה 🙂
אהבתיאהבתי
תמונה חמודה ציירת לנו
במילותייך 🙂
אהבתיאהבתי
מתוק. 😊
אהבתיאהבתי
חמוד להפליא 🙂 מקסים ומתוק 🙂 ואני יכולה להמשיך עם כינויי חיבה מתוקים עד בלי די 🙂
אהבתיאהבתי
תודה לכולכן ולך על התגובות. שימחת/ן אותי. וילדים הם מתוקים כל כך לפעמים (הרבה פעמים).
אהבתיאהבתי
עוד לא אמרו לך שמספר שבע הוא רונלדו? הנכד שלי מסר…
אהבתיאהבתי
ואללה! חן חן (:
אהבתיאהבתי
חכם בקטן, לא רוצה להזיע בידים
אהבתיאהבתי