ערבי קיץ, בים

וּבְהִמּוֹג הַשֶּמֶש
אֶל תּוֹךְ הַמַּיִם
מִתְמַהְמַהַת עַל הַחוֹף
עוֹד שְאֵרִית רָפָה שֶל אוֹר
פּוֹרֶשֶׂת הִינוּמָה רַכָּה
וְרַדְרֶדֶת-אֲפֹרָה
עַל פְּנֵי הַיָּם וְעַל הַחוֹל
וְהַגַּלִּים
מַתְמִידִים –

*

וגם הילדונת שהוצאה מן המים ונעטפה היטב שלא תתקרר,  והוסיפה לעמוד שם על החוף,  מהורהרת, שערה נוטף, חנוטה במגבת גדולה (מסנטר עד כפות רגליים טובלות במים):   מומיה קטנה (אבל חיה מאוד),  שובת-לב,  צופה בים המחשיך,  עייפה אבל לא מוותרת.

*

רֵאשִית אֱלוּל:
הַיָּרֵחַ
חֶרְמֵש שֶל שֶנְהָב
וְרַדְרַד –
אוֹרֵג אֶת דַּרְכּוֹ
פְּנִימָה
הַחוּצָה
וּפְנִימָה
וְשוּב
בְּתוֹךְ הֶבֶל שֶל עָנָן סָגֹל
בִּשְמֵי הַלַּיְלָה

19 מחשבות על “ערבי קיץ, בים

  1. זה אני למעלה "אהבתי את המילים" לא יודע איך מגיבים כאן עם חשבון ג'ימייל…
    (KEYMAN)

    אהבתי

    • היי, קיימן – כשאתה מגיב, יש שם אפשרות להכניס שם, כתובת אתר וכתובת אימייל, או להסתפק בשם בלבד, או ללחוץ על האייקון של גוגל פלוס (+g) ולהגיב דרכו. איך שנוח.
      ותודה.

      אהבתי

    • נראה שכדי להרגיש את הקרירות מוכרחים קודם להיכנס למים ולהתרטב היטב ואחר כך לעמוד רטובים ברוח, כמו הילדונת ההיא. שאז נדרשת מגבת מחממת.

      אהבתי

סגור לתגובות.