גלויה שלישית מאספמיה: הנסיך הקטן מג'ירונה

למוזיאון היהודי שבג'ירונה צמודה חנות ספרים שבה מצאתי לפני ימים אחדים את הנסיך הקטן בלדינו (ג'ודיאו-איספניול): איל פרינג'יפיקו,  קון אילוסטראטיוניס דיל אאוטור (עם איורים של המחבר). הוא כתוב באותיות עבריות של כתב רש"י(!),  ומצדו השני   –   באותיות לטיניות.  בהקדמה האהובה עליי מנסה סנט-אכזופרי לתרץ את העובדה שהוא מקדיש את הספר לאדם מבוגר ("אה אונה פירסונה מאייור"),  וכשאינו מצליח,  הוא מתרצה ומסיים כך:
"קוריז'ו, דונקי, מי דדיקאס:
אה ליאון גואירט
קואנדו אירה נינייו"
(לאמור,  "אני מתקן אפוא את הקדשתי:  לליאון ורת [גואירט!],  כשהיה ילד קטן").

וכל זה בכתב רש"י.
למות.

16 מחשבות על “גלויה שלישית מאספמיה: הנסיך הקטן מג'ירונה

  1. אוי הזכרת לי את חמותי 😊
    היא היתה קוראת ספרים בלדינו שנכתבו בכתב ראשי ואת הסםרים הללו היתה רוכשת בחנות יד שניה, בנקום שכוח אל בתל אביב.

    אהבתי

  2. כתב רש"י
    הזכרת לי נשכחות…
    את הספר "הנסיך הקטן" קניתי בשפת היידיש בביקורי באוסטריה ( לפני מספר שנים).

    אהבתי

  3. זכור לי המוזיאון היהודי בג'ירונה (עיר נפלאה מוקפת חומה), והדבר שתפס את תשומת לבי כשהייתי שם היתה העובדה שאין שום יהודי בג'ירונה כעת, כולל עובדי המוזיאון. יהדות קפואה בזמן.
    הספרון נשמע מקסים 🙂

    אהבתי

  4. תגובה מקובצת (כי האינטרנט מקרטע והמקלדת עיוורת):
    שלי ב? אם אכן זו את – חשבתי עלייך מיד כשראיתי את הספר.
    אסתי: בשלב זה אני שמחה אם אני מצליחה לכתוב כאן פוסט. על סריקה אין מה מה לדבר בינתיים (:
    תודה לכולכם.

    אהבתי

    • נגעת בשורשיי…
      וזה המקום בו ברמב"ן ניהל ויכוח עם הקתולים וגם זכה בו.
      בתמורה הם דאגו לשרוף את ביתו…
      לפני למעלה מ- 10 שנה הייתה בספרד תערוכה על 2000 שנות יהדות ספרד.
      הוצגו שם כמה שרידים מפוחמים של ספר תורה מחירונה.
      עד היום העור של מתברווז כשאני זוכר את עצמי עומד מולם קפוא ומאובן… תמיד בדמעות.

      אהבתי

  5. לפני מעל 10 שנים הייתה תערוכה בטולדו על 2000 שנות יהדות ספרד.
    עד היום אני מעלה דמעות כשאני נזכר איך עמדתי קפוא ומאובן מול שרידיו המפוחמים של ספר תורה מחירונה.
    שם הרמב"ן ניצח את הקתולים בויכוח ידוע שערך ימים.
    בתמורה הם שרפו את ביתו.
    וכן עדה,בחירונה נמצאים שורשיי…

    אהבתי

סגור לתגובות.