גלויה רביעית מאספמיה: פרפרים הם חופשיים

ליד הבריכה הקטנה במלון ב-Llavorsi,  קטלוניה:
אמא צעירה,  ספרדייה,  מראה לשני הקטנטנים שלה את הפרפר שהיא אוחזת בעדינות בין אגודל לאצבע. הילד עדיין בחיתול,  הילדה גדולה ממנו בראש,  גם היא עוד פצפונת  –   אבל מדברת היטב בקול פעמונים,  ועיניה,  מעל לאפון הפחוס שלה,  יוקדות בסקרנות.  האמא מסבירה:  הנה עיניים,  הנה אנטנות.  הקטנים מקשיבים בעיון.  אחר כך מתייעצים שלושתם איפה לשחרר את הפרפר.  לבסוף הם מסכימים על פינה רחוקה במדשאה, בחלקה המוצל,  בין עלי שלכת  (כבר סוף אוגוסט, אף כי עדיין חם).  האמא מניחה את הפרפר בזהירות על הדשא,  הילדה יוצאת מגדרה מרוב התרגשות.  הפרפר נמלך בדעתו ומתעופף משם,  והאמא עם פצפוניה חוזרים לבריכה.  הנה למדו שיעור ראשון בזואולוגיה,  וגם בחירות (בחי"ת צרויה).

*

א-פרופו חירות:
בראש ההר (פירינאים!),  הרחק למעלה מעל לבריכה,  יש מרפסת תצפית עם מעקה דליל ושני דגלים מתנופפים ברוח.  את האחד אני לא מזהה ממקום מושבי למטה (רחוק מדי),  אבל השני,  בפסים צהובים-כתומים, הוא הדגל של קטלוניה החופשית (נושא שנוי במחלוקת כאובה).  מי אמר שרק במזרח התיכון שקועים עד צוואר  בשאלות של לאום.