המראה מנתב"ג

(לא,  לא המראתי לשום מקום.  רק ראיתי מלמטה,  ב-30 בנובמבר.  רק בתור זנבנב לפסקה האחרונה של הפוסט הקודם.)

הַרְחֵק מִלְּמַטָּה רָאִיתִי:
לִוְיָתָן מֻכְסָף, מְכֻנָּף
נִבְלָע בְּלֹעַ עָנָן.
הַשָּמַיִם
עֲמֻקִּים מִנִּי יָם:
מְצוּלוֹת
נְטוּלוֹת קַרְקָעִית

19 מחשבות על “המראה מנתב"ג

  1. גם אנחנו נבלעים בלע הענן.
    שעות אני מסוגלת להתבונן בעננים ולדמיין צורות להמציא סיפורים, יש בהם כל כך הרבה קסם כשהם לא כהים וקודרים.

    אהבתי

  2. את בעננים בתקופה האחרונה 🙂 מצטרפת אלייך ולעננייך. טוב לתת למבט להמריא לשמיים מדי פעם. אולי כל פעם שמביטים מעלה נדלק כוכב חדש? 🙂

    אהבתי

  3. ההתנהגות של גופים במים ובאוויר דומה כנראה כי אכן יש דמיון בין מטוס ללווייתן. מכל מקום הדימוי מאד יפה.

    אהבתי

    • אני זוכרת שנתקלתי בדימוי הלוויתן בפעם הראשונה בספר של גורית אכסלרד, 'כובע טמבל בג'ונגל'. כנראה אימצתי אותו לעצמי כמשהו שאין להרהר אחריו… תודה.

      אהבתי

  4. כל כך יפה. תאור כל כך יפה של המראה. לא מאיים…אבל בכל זאת מסתורי ומבהיל במידת מה….

    אהבתי

סגור לתגובות.