עת לצטט

כמה דברים יפים,  קצרים וקולעים,  מתוך אחותו של הנגר של מירה מגן:

על ירושלים:  "לאן שאת לא מסתכלת בעיר הזאת יש לך אלוהים בכמויות" (יונינה,  עמוד 113).

על חוסר הסבלנות לקרוא ספרים,  בעקבות אסון:  "כל המילים של דוסטויבסקי ועגנון יחד לא יצליחו לדייק…שתיקה שנשאגת מקצה העולם ועד קצהו.  עם כל הכבוד,  מילים הן דבר מוגבל מאוד" (נאווה,  עמוד 106,  הדגשה שלי).

כמו שתמיד אומרים שככל שלומדים יותר מודעים יותר לכל מה שלא יודעים?  נראה שזה כך גם עם מילים:  ככל שאנשים-כותבים אמונים עליהן יותר,  הם ערים יותר למגבלותיהן האינסופיות.

את שמונה המילים שהדגשתי אני שוקלת להוסיף כמוטו לבלוג.
זהו,  ועתה  –  עת לשתוק.

מודעות פרסומת

32 מחשבות על “עת לצטט

  1. זה מזכיר לי שכשהייתי בת 17 הייתה לי מחברת של "ציטוטים יפים מספרים שאני קוראת". זה נמשך כמה שנים, עד שהפסיק להיות לי נוח לקחת גם את הספר וגם את המחברת וגם עט לכל מקום. מאז אני לפעמים מסמנת בעיפרון בתוך הספר. עוד לא החלטתי אם זה מנהג מגונה או לא.

    הציטוטים יפים.

    אהבתי

  2. הציטוטים יפים גם בעיני. ובכל זאת, אני חושבת שלמרות שלפעמים קשה לאדם להביע את עצמו, המילים עצמן יש להן יכולת בלתי מוגבלת לתאר דברים.

    אהבתי

  3. הרגעת אותי, חשבתי שאני מוגבלת 🙂
    הרבה פעמים אני מחפשת את המילה המדויקת לשיר ואני מתוסכלת מכך שאני בטוחה שהיא קיימת, אלא שאני לא מכירה אותה. כועסת על כך ששפתי דלה, מאשימה את הורי…
    זכור לי שהעתקתי קטעים שלמים מהספר "כמעיין המתגבר" כל כך אהבתי את התיאורים שהרגשתי צורך בלתי נשלט להעתיק (לא ידעתי שארכוש אותו בבוא הזמן) אחר כך העתקתי שירים (לא מספרי שירה, דווקא מפרוזה) ואז אמרות שפר שהופיעו מדי יום בעיתון.
    עדיין הכל שמור אצלי איפה שהוא במחסן.

    אהבתי

  4. מאד אהבתי את הציטוט. כנראה שצריך להיות צנועים ולהבין שמילים עם כל חשיבותן גם להן מגבלות.
    אני מרגישה לפעמים שחבל ששפת האם שלי אינה למשל אנגלית כי אז היו לי כל כך הרבה מילים ופה בעברית יש הרבה פחות. אני לא יודעת אם זה נכון, אבל אולי אם יש פחות מילים גם המחשבה יותר מוגבלת?

    אהבתי

  5. אהבתי את המילים שציטטת. 🙂

    אבל אני חושבת שיש למילים כח מרפא, גם אחרי אסון, פשוט כל כך קשה למצוא את המילים הנכונות.

    אהבתי

  6. אהבתי את הספר. קראתי אותו בקוסטה ריקה….והוא משך. ודיכא. ועניין. וסקרן. המילים שלו, היו מוצלחות. כמו שאר מילותיה של מירה מגן.

    אהבתי

  7. מילים תלויות לא רק באומר (כותב) אלא גם בשומע (קורא) המשמעות שהלן היא לא חד ממדית ולא תלויה רק באינטונציה של האומר אלא בעיקר באינטונציה של השומע…

    אהבתי

    • מסכימה בעניין התפקיד של השומע/קורא. הציטוט למעלה באמת לקוח מנקודת הראות של השומעת שבסיפור, שברגע הנתון איננה מסוגלת להקשיב. יש לי הרגשה שזה ישתנה אצלה בהמשך הסיפור.

      אהבתי

  8. כנראה יש למילים מוגבלות , אבל יש להן (גם) עוצמה רבה ומילה שאמרת ( לא הכתובה, אותה אולי אפשר למחוק) יכולה להחרת לנצח אצל השומע " החיים והמוות ביד הלשון" , כך נאמר…
    לגבי ציטוטים מספרים לעתים אני רושמת על דף את מס' העמוד ולאחר מכן מעתיקה לדף נייר.
    סימון בעפרון הוא בסדר לדעתי
    סימון ב"מרקר" [מצאתי שבעברית הוא נקרא : מַדְגֵּש ]עדיין קשה לי להתרגל אליו כפי שהיום עושים בספרי לימוד.

    אהבתי

  9. המשפט על ירושלים יפה וממצה. על המילים כבר אמר הרמבם שאין בהן די, הספר ברשימת הקריאה להרצאות בספריה עם ד"ר רונית בועז, והזמנתי ואני מקווה שאספיק לקרוא לפני ההרצאה,
    בועז יוצאת מן הכלל ההרצאה הבאה על הסוס שנכנס לבר של גרוסנן

    אהבתי

  10. מילים הן אולי דבר מוגבל מאוד, אבל בסה"כ זה הכלי הכי מדויק שהאנושות המציאה ע"מ להעביר אינפורמציה, כולל תיאורי רגשות.
    כי עם כל הכבוד לסוגי האמנות האחרים, הרי לרוב תוצריהן עלולים להתפרש ביותר מדרך אחת.

    אני צופה שבעוד כמה שנים, יתנהלו דיונים על האם מותר לסמן ו/או להוסיף הערות לספרים במקראות האלקטרוניות…

    אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s