נחמות קטנות

האחת  –  שבדרכי הביתה בערב,  מכורבלת במעיל ובצעיף וקופאת מקור,  צלצל מאחוריי,  על המדרכה,  פעמון של אופניים.  זזתי הצידה כדי לפנות להם מקום,  וכבר הייתי מוכנה להגיד,  או לפחות לחשוב,  משהו כעוס על העניין (כי מה,  עכשיו כבר גם על המדרכה מצפצפים לנו?  ואיפה נלך?).  אבל אז עקפו אותי האופניים הנ"ל,  ועליהם הרכיבה נערה קטנה את אחיה הקטן ממנה,  ושניהם פנו אליי בחיוך ואמרו תודה,  ועיני שניהם הבריקו בחושך,  שאז התפוגג זעמי והתרציתי וחייכתי בחזרה.  שיהיה.

והשנייה  –  שהרקפת,  הרקפת!  ההיא הבודדת בקרן הרחוב בירושלים שדיווחתי על היעלמותה? היא חזרה! אתמול בבוקר ראיתי אותה שם פתאום,  בפינתה השכוחה.  בינתיים רק העלים הירוקים דמויי הלב,  שהרי הפרחים עצמם תמיד מתמהמהים קצת בירושלים.  אבל יש מקום לצפות שבשבוע הבא יופיעו כבר (או שוב) הניצנים הראשונים.  הכפור של הימים האחרונים כנראה היטיב אתה מאוד,  ואני  –  אמונתי בסדר הטוב של הטבע שבה אליי.  הנה באו הדברים על מקומם בשלום.

בשולי הגיליון:  ראיתי הבוקר ש'אם תרצו' התחילו קמפיין שבו הם מסמנים גם אמנים כ'שתולים'.  קראתי שאפילו את חווה אלברשטיין,  רבקה מיכאלי ואלכס ליבק הם סימנו,  ריבונו של עולם.  אני לא באמת יודעת אם מסע הכפשה וולגרי כזה ראוי בכלל לתגובה,  אבל אם כן,  אני רוצה רק לציין שמתברר בהדרגה שהקמפיינרים של 'אם תרצו' מסמנים כשתולים את כל מי שטוב,  יפה או מוכשר.  ומכאן אפשר להסיק,  על ידי הסילוגיזם הבסיסי ביותר,  שלהיות שתול זה טוב.  על אחת כמה וכמה ראוי להסיק זאת בשבוע שבו חגגנו את ט"ו בשבט.  ומי שלא מאמין,  שיחשוב על הרקפונת הנ"ל:  הרי גם היא שתולה,  ואולי אפילו על פלגי מים.  וכמה חן ויופי וכוחות-חיים טמונים בה,  וכמה שִמחה ונחת היא יודעת לעורר.

מודעות פרסומת

47 מחשבות על “נחמות קטנות

  1. יש!!! (אפילו שאת לא אוהבת סימני קריאה) ידעתי שהרקפת לא תאכזב אותך. לא זוכרת מה כתבתי לך בתגובה לאותו פוסט אך היתה לי תחושה, שהרקפת פשוט מתמהמהת, הקצב שלה איטי יותר.

    אהבתי

  2. בדרך כלל הרקפות פורחות בפברואר, חוץ מהמקדימות והממהרות שפורחות כבר בינואר.
    נראה לי שהרקפת שלך עומדת בסטנדרט 🙂
    נמלאתי מתיקות כשקראתי על הנערה שמרכיבה את אחיה הקטן על האופניים. כל כך חמוד.

    אהבתי

    • מה שהיה מוזר הוא שגם העלים הירוקים שלה לא צצו מתרדמת הקיץ, בניגוד לשנים קודמות ובניגוד לרקפות שבסביבה. אבל עכשיו המצב תוקן. ותודה.

      אהבתי

  3. אז במסגרת הנחמות יש ידיעה אחת שהתחילה באכזבה בעבר וכעת היא מנוחמת, אחת שהתחילה כועסת ונגמרה מנוחמת, והשלישית, שבאמת, אין מילים. שם אין נחמה, לבד מהעובדה שהם דוברים שפה כל כך אחרת שתהום פעורה בינינו ובינם, וכך כנראה זה יישאר.

    אהבתי

    • אולי הנחמה בשלישית היא שהפעם הם כל כך עברו את הגבול, שאפילו אושיות ימין מובהקות נאלצות להביע הסתייגות. קראתי בYNET שבנט התנער מהקמפיין, ואפילו מירי רגב. אני לא יודעת אם לצחוק או לבכות.

      אהבתי

  4. קודם כל לא מדובר בקמפיין, אלא בכרזה בפייסבוק. הניסיון להציג את זה כקמפיין ולהקצין בכך את השפעתו, זאת שיטה ידועה של התקשורת ושל השמאל המתבכיין. אבל זה לא משנה. שנית, לא מדובר בכרזה שיוצאת נגד כל מי שמוכשר ויפה. "אם תרצו" יוצאים בגלוי נגד אמנים ספציפיים המהווים שותפים מלאים ופעילים בארגונים הממומנים על ידי ממשלות זרות שפועלים להכפשת חיילי צה"ל ומדינת ישראל בארץ ובעולם. ניתן להתווכח על השאלה האם יציאה כזאת היא לגיטימית או לאו באופן כללי, באופן עקרוני ובהתאם למציאות, חופש הביטוי חל על כולם. כלומר, מי שמרגיש שיש לו זכות לכנות את חיילי צה"ל יודונאצים, לעשות את צרכיו על דגל ישראל, לייצג ארגונים הפועלים למען דה-לגיטימציה של מדינת ישראל, מכנה את בוחרי הימין בשמות גנאי וממליץ להם לשתות ציאניד (כל אלה ציטוטים למען הסר ספק), שיעניק את אותה הזכות גם לצד השני, לומר בקול את מה שהוא חושב עליו. לאף אחד אין מונופול על חופש הדיבור והביטוי, ומי שמנסה לתפוס חזקה על הזכות להביע את דעתו ולשייך אותה לעצמו, שלא יטיף אח"כ על ערכי הדמוקרטיה.
    ומי שלא מבין את זה, כנראה מעולם לא נכנס לבית ממולכד עם פינצטה ולא ראה את חבריו נקברים תחתיו, לא דילג מעל חבר גוסס בהשתלטות על חמושים רגלית ולא הרגיש שכל ה"יפים והמוכשרים" הללו מקריבים אותו למען האג'נדה שלהם, שאומרת שילד פלסטיני יקר יותר ללבם מילדיו וממנו.
    ולגבי בחירה של המילה "שתולים" שמזכירה "בוגדים" או לכך מכוונת: אומר שאני מסכים אתה גם. אדם שאני מסכן את חיי למענו על תקן יומיומי, נכנס לכפרים כדי למנוע את המתאבד הבא באוטובוס בו נוסעים ילדיו, או את הדוקר הבא ברחוב בו הם נוהגים לצעוד בדרכם מבית ספר; אדם שבגללו אני לא יכול להגיב לך מתקשורת אזרחית, אלא מחויב תמיד לדאוג שה IP שלי יהיה מוסתר (או יפנה לאזור אחר) כדי שלא יחברו את דבריי אלי ולא ישתמשו בנתון זה נגדי בפעם הבאה כשאני יורד עם המשפחה ממטוס מלונדון בדרכי ללוויה של אמו של חבר שגר ביורקשייר; אדם שבגללו אני נכנס לבית ממולכד כדי למנוע ירי נוסף של טיל על ביתו עם פינצטה למרות שהיה ניתן לעשות את זה מהאוויר מבלי לסכן את חיי; אדם שבעקיפין אחראי על כך שחבר לידי נהרג ומותיר אחריו אלמנה ושלושה יתומים; כשאדם שבגלל דבריו בתי בת השלוש מגיעה מהגן ושואלת אם אביה הוא נאצי שאוכל ילדים פלסטינים לארוחת בוקר בזמן שאני סוגר את החודש השלישי שלי בעזה בעופרת יצוקה… כשאדם כזה עולה על הבמה ומכנה אותי "יודונאצי", או נמנה בין חברי ארגון שנציגיו מכנים אותי כך – הוא בהחלט בוגד ולא רקפת ובטח ובטח לא "כל מה שטוב ויפה". לגבי "מוכשר", זה כבר עניין של טעם, ולגבי חלק מהם זה אכן נכון.
    צר לי לשמוע שמישהו חושב שאנשים שיוצאים בצורה בוטה ופוגענית נגד אלה שמגנים עליו הם "כל מה שיפה". אבל אני מבטיח שכשהם יהיו "כל מה שטוב ויפה" במדינה שלי, המדינה הזאת תפסיק להיות שלי.

    Liked by 2 אנשים

    • מעבר לבעייתיות של פרסום (שערורייתי, לטעמי) של רשימות שמיות של אנשים ש'אם תרצו' אינם חפצים ביקרם, ושאותם הם מכנים "אנשי תרבות", ובמירכאות דווקא – אני תוהה: האם לשיטתך חוה אלברשטיין ורבקה מיכאלי, למשל, אחראיות באופן אישי למציאות הקשה שאתה מתאר בתגובתך? כי אני אכן מתקשה להבין את ההגיון שבטיעון כזה.

      אהבתי

      • סליחה, עדה, אנשים אלה פעילים בארגונים שמכינים רשימת שמות בהם כלול שמי, של קצינים שבצעו לכאורה פשעי מלחמה בעזה, ומפרסמים אותם, ולכן אני צריך להגיע ללוויה של אמו של חבר תחת שם בדוי. אנשים אלה עולים על הבמות בחו"ל ובארץ ומכנים אותי ואת חבריי יודונאצים, אנשים אלה הם אידיוטים שימושיים (במקרה הטוב) בתעשיית השקר הטוען שמדינת ישראל מבצעת ג'נוסייד בפלסטינים. שקר שבגללו אני נכנס לכפר עוין וחומק מבקבוקי תבערה, כדורים ולבנות ומתגונן בתפילה ולא בנשק האישי, כי אם אירה, אחד הארגונים בהם הם פעילים, כגון "יש דין" למשל, יתבעו לי את התחת ויעצרו את הקידום שלי ויגרמו לנזק תדמיתי וכלכלי למשפחתי שיוביל לסיום הקריירה שלי וישתמשו בהגנה העצמית שלי כהוכחה לאותו הג'נוסייד המהולל. הם פעילים בארגונים שחבריהם עמדו מולי, ירקו בפניי וכינו אותי רוצח ונאצי, ואת אשתי הערביה "בוגדת בעמה נשואה לרוצח". הם פצחו בדברי בלע אחרי בחירות וכינו את הבוחרים המחנה השני בשמות גנאי שאפילו החייל המרופט ביותר אחרי שבוע נטול ללא שינה לא היה מעלה על דעתו. האנשים האלה מזנקים מכל בימות העולם ומסיתים נגד כל מה שמדבר על שמירה על ערכיות הומנית וליברלית לצד תמיכה במדינת הלאום היהודית. כלומר, נגד כל מה שיפה באמת, נכון באמת וטוב באמת. ואת שואלת אותי איך הם אחראים?
        אהה… זה כנראה יופיים המסנוור וטוב לבם הרקפתי הוא האחראי. איך אמרה ההיא ממגה? "אם הייתי פחות יפה, אף אחד לא היה מצייץ". LOL

        Liked by 1 person

        • לא שאלתי אותך על "אנשים אלה", אלא ספציפית על שני שמות ברשימה. למיטב ידיעתי, חוה אלברשטיין ורבקה מיכאלי אינן מסתובבות בעולם וקוראות לחיילי צהל יודונאצים, ואני מניחה שגם לא קראו לאשתך בוגדת. שתיהן חברות במועצה הציבורית של בצלם, ובניגוד לטענת "אם תרצו", הן אינן מסתירות זאת: שמן מופיע באתר בצלם, גלוי לכל מי שגולש בו. ועוד משהו, הערבוב בין הפעילות של ארגוני שמאל שונים לא נראית לי רצויה.

          אהבתי

          • לא יודע אם את תמימה או מתממת. ומה עושים בצלם, שתחת כל העצומות שלהם חתומה חוה אלברשטיין? מי הכין את הרשימה בה אני מצוין כמבצע פשעי מלחמה? בצלם. לא רוצה שאערבב? אז הנה מה שעושים בצלם שחווה אלברשטיין חברה באירגון שלהם וחותמת על העצומות שלהם:
            הם מכריזים על חיילי צה"ל כמבצעים של פשעי מלחמה.
            הם מעוותים את האמת פעם אחר פעם ומציגים מחבלים שיורים על ביתך (בין היתר) כאנשים תמימים שחלפו ברחוב וחיל האוויר פיצץ אותם (חפשי באינטרנט דוגמאות).
            הם מחפשים שמות ותמונות של קצינים ומוסרים אותם לארגונים שונאי ישראל בחרבי העולם.
            הם עזרו לגולדסטון בזמנו לנסח תביעה נגד מדינת ישראל והאשמתה בפשעי מלחמה, תוך שהם מציגים לו עובדות שקריות שאח"כ הופרכו (כידוע).
            כאשר זועבי ירדה ממרמרה שהייתה מלאה באנשי אלקעידה וחמאס שתקפו את חיילי צהל באכזריות, בצלם, בעצומה שתחתיה חתמה חווה אלברשטיין, דרשו לבטל את האישומים נגד זועבי, תוך שימוש בטיעון שממשלת ישראל פשיסטית (מזכירה משטרים אפלים).
            מי הם חבריה הנוספים שחתומים תחת עצומה זאת? כל היפים הטובים:
            משה הלברטל – פרופ' שמתארח תדיר בכנסי הקרן לישראל חדשה ומוצג כמתון.
            נעמי חזן – טענה שחיילי צה"ל עורכים "שחיטה" בעזה.
            ירון אזרחי – מככב בסרטוני ה"אנרכיסטים כנגד הגדר" ומופיע כמומחה "שיה תמימה" בתקשורת.
            נמרוד אלוני – מארגן כנסי שטנה כנגד הדת/לאום יהודית בשיתוף עם רון חולדאי.
            מיכאל בן –יאיר – אנרכיסט נוסף, שכפילו כיהן כיועץ משפטי לממשלה, כמינוי של נסיך השמאל – יצחק רבין
            דוד טרטקובר – אמן שמתחרה בעבודותיו על הצגתן בעמוד הראשון ב"דר שטירמר"
            הלל שוקן – מראשי " קרן שוקן" – ארגון צדקה שתורם ל"עדאלה" ו"שוברים שתיקה" באמצעות הקרן לישראל חדשה.
            עליזה שנהר – שימשה כיו"ר ועדה במשרד החינוך לבדיקת נושא לימודי היהדות.

            מותר וצריך לבקר את ישראל. זה לגיטימי. זה לא מצדיק שקרים. בסכסוך הישראלי-ערבי השקרים הפכו לעיקר. נם מסתירים את התמונה האמיתית. ההתמכרות לשקרים מחייבת את יצרני השקרים להגזים, לנפח, ליצור מצגי שווא, לביים אירועים שמעלים את הרייטינג של השקרנים ומצטלמים היטב לעיתונאים שממלאים את אזור הסכסוך. הכל כדי לטפח את העלילה שישראל מבצעת פשעי מלחמה או פשעים נגד האנושות. וכל מי שנמצא בארגונים שמככבים בתעשיית השקרים הללו נותן יד, גב, שם ולגיטימציה לפעולתם.

            אהבתי

          • אני אשאל אותך שאלה –
            נגיד והייתי חבר בארגון שמטיף להתעללות בבעלי חיים. כזה שמשכנע את הציבור לכרות רגליים לחתולי רחוב, למרוט נוצות ליוני גגות ולנקר עיניים לכלבים שוטים. ומישהו היה מפרסם כרזה בפייסבוק שאומרת: אליפל ברנשטיין אדם אכזרי. גם אותו היית שואלת מה עשה לו אליפל? הרי אליפל לא ניקר ולא מרט ולא כרת. הוא בסה"כ חבר בארגון שמטיף לכך.
            חז"ל אמרו בצדק: "אמור לי מי חברך ואומר לך מי אתה". מי שרואה בארגונים שמכפישים את חיילי צהל השכם והערב ואף בונים את הריפוטציה שלהם על גבי הכפשות אלה, חברים או "כל היפה והטוב" הוא לא שונה מהם. כי אדם ששונה מהם היה דוחף אותם בידיים וברגליים לצדו השני של הכביש ועושה את הכל כדי לא להיחשב, גם לא בטעות, כמקורב אליהם.
            ואני כידוע לא ימני. אני חסר דת, נשוי לערביה, מתעקש על זכותם של ילדיי להיות חצי ערבים חצי יהודים (לפי לאום), וחי במדינת ישראל למרות שהוזמנתי לחיות במדינה אחרת, למרות הקשיים עמם יתמודדו ילדיי, כדי להיחלם בה ומתוכה נגד גזענות, בעד דו קיום, ולמען הדמוקרטיה.

            אהבתי

          • כבר אמצע הלילה, לא אכנס כאן לדיון אינסופי בעניין הזה. אני לא חושבת שאני מיתממת. אני חושבת שהפרסום הזה של השמות היה טפשי ומכוער, ואני חושבת שכל חברה צריכה להיזהר מלהדרדר למצב שבו היא מכפישה ככה את אנשי התרבות שלה – וכן, הם אנשי תרבות, ולא במירכאות. לבצלם ולארגוני שמאל אחרים יש מטרות טובות, אפילו אם הם אחראים גם לדברים שאני במקומם לא הייתי עושה. אני לא חושבת שזה פשע לראות בפעילות שלהם דבר חיובי.

            בכוונה הזכרתי את שני השמות שהזכרתי – משום לא זכור לי שהן עסקו אי פעם באיזו שהיא הכפשה של מישהו, והן גם לא התפרסמו כמבקרות נלהבות של כל מה שזז. אז גם כשמכינים רשימות שחורות (ועדיף לא להכין) צריך איזה חוש מידה. חוה אלברשטיין ורבקה מיכאלי (ועוד רבים אחרים שמוזכרים שם) אינם אויבי הציבור. אני חושבת שלא במקרה התנערו מהרשימות האלה גם רבים מאוד מן הימין.

            אהבתי

          • קיים הבדל גדול מאוד בין "לא היו צריכים להביע את דעתם בצורה כזאת" לבין "הם מסמנים את כל מה שטוב ויפה ומוכשר". כי כמו שכתבתי בתגובה המקורית שלי, לא סומן מה שטוב ומוכשר, אלא פעילים פוליטיים והם סומנו לא בגלל כישוריהם וכישרונותיהם, אלא בגלל דעותיהם הפוליטיות ובגלל השתתפותם הפעילה (כן, חתימה על עצומות של בצלם זאת השתתפות פעילה) בארגונים שלפי דעתם של חלק מאזרחי המדינה פוגעים במדינה. האם היו צריכים לעשות את זה כך או אחרת, כפי שכתבתי בתגובה המקורית (שוב) ניתן להתווכח וניתן להגיע לכל מסקנה. האם לקבוצה של אזרחים מותר להביע את דעתה על דעותיו הפוליטיות של האחר, למרות שהוא "איש תרבות", "מנקה חלונות", "פעיל למען פרות משה רבנו" וגו', גם כשהאחר הוא מוכשר ואפילו "כל מה שמוכשר וטוב ויפה" לפי דעתם של אחרים, התשובה היא כן.

            Liked by 1 person

  5. ממש התרגשתי לקרוא שהרקפת האבודה מבצבצת לה שוב, סיבה לאופטימיות, לדעתי ☺ וגם הילדים החמודים על האופניים 😇 לגבי השאר (הפוליטי) לדעתי הם ושכמותם לא ראויים להתייחסות וכך אעשה

    אהבתי

  6. אין על רקפות, שורדות אמיתיות, ולא מאכזבות.
    בהזדמנות אצלם את מסדר הרקפות שלי היפיפה.
    ממך למדתי שיש זנים שונים של רקפות בר, ויש לי את הזן שסיפרת עליו פעם עם תחתית עלים סגלגלה.

    אהבתי

  7. אהבתי את האחות והאח. הם היו חמודים מאוד, וגם הרקפת, לקח לה זמן אבל היא הצליחה לבסוף.. מזכיר לי ילדים שמתחילים לדבר באיחור (ומאז לא סותמים את הפה 🙂
    בקשר לקטע הפוליטי, אני מבינה את הכעס של אליפל. אני גם חושבת שכמו שארגוני שמאל קיצוניים מרשים לעצמם להגיד דברים מזעזעים, ובאמת לפעמים אני חושבת שהם מזיקים פוליטית לישראל, אז אין מה להיות מופתעים מארגוני ימין קיצוניים שמכניסים את חוה אלברשטיין ורבקה מיכאלי לרשימה "שחורה". השנאה העצמית נראה לי שהתחילה דווקא מהשמאל..

    Liked by 1 person

    • יש בהחלט כמה דברים איומים שנאמרים ונעשים מהצד השמאלי של המפה הפוליטית, ובבלוג הזה נראה לי שהתייחסתי אליהם לא פעם. אבל הרשימה השחורה הזאת היא כל כך מופרכת, וניסיון ההפחדה שעומד מאחוריה שקוף ומכוער כל כך (כולל האיום לפרסם רשימות נוספות), שאפילו מהימין מתנערים ממנה היום בקצב הולך וגובר.

      Liked by 1 person

  8. שמחה עבורך בגלל הרקפת. גם אני מחייכת פה ושם לאנשים, מקסימום הם מחייכים חזרה
    יש לך עוד כו לשתולים והאם תרצו האלה, לי הם היגיעו עד כאן, ( אגודל מסמנת קו על המצח משמאל לימין ומנערת )

    אהבתי

    • 'אם תרצו' לגמרי הגדישו את הסאה הפעם. לא שהם היות חביבים עליי במיוחד גם קודם, אבל נראה לי שעכשיו להרבה אנשים נגמרה לגמרי הסבלנות כלפיהם.

      אהבתי

  9. אכן צריך להיאחז בכל נחמה קטנה מול המציאות המתחוללת סביב. רמת האלימות והאגרסיביות של כולם מול כולם. של צודקים בלעדיים מול הכי צודקים לא משאיר מקום ולא מנביט חכמים….

    אהבתי

  10. מאד שמחה בשבילך על הרקפת!

    ואהבתי כל כך את הסיפור על האופניים – אני כל כך מזדהה! אני נוטה מאד להתרגז על אנשים שרוכבים על אופניים על המדרכה, ובהחלט מתעצבנת כשהם מעיזים אפילו לצפצף, כאילו יש להם זכות בכלל להיות שם… וזכור לי איך שפעם התעצבנתי על רוכבת אופניים שבאה מולי באיזה שביל (שביל להולכי רגל בלבד, עם תמרור שאומר שאין כניסה לאופניים), עד שהיא התקרבה ואמרה לי שלום בידידותיות וגיליתי שזו השכנה החמודה ההיא עם החתולים והתפוגג לי הרוגז 🙂

    (לפוליטיקה אני לא אכנס כאן.)

    אהבתי

  11. אני אתחיל מהסוף.. בגלל שאני ידועה בעובדה שאני קצת מנותקת ממה שקורה מסביב .. במיוחד בימים האחרונים (יום הולדת זה תירוץ טוב לא?! 😉 ) אז בדקתי על מה מדובר.. ומצאתי את זה
    http://www.mako.co.il/news-military/politics-q1_2016/Article-50757d4691d8251004.htm
    בלי כל קשר ועל מנת לא להתערב בעניין מתוך חוסר הבנה בסיסי , כי גם אחרי שקראתי אין לי שמץ מה זה הדבר הזה …ולמה זה .. אבל לא חשוב.. בעיני להיות שתולים זה משהו מאוד חיובי עם שורשים , כמו הרקפת הנחבאת שלך שנמצאה בשמחה, איזה יופי!! והסיפור על האופנים.. אני מזדהה איתך גם לפני עיניהם הבורקות וגם אחרי.. האמת שהשבוע היה לי גם קטע דומה .. אבל לא עם אופניים.. כנראה כמו שאנחנו מלמדים את הילדים … סליחה , תודה , בבקשה אלה מילות קסם שגורמות לכולנו להרגיש טוב מכל הכיוונים 🙂

    אהבתי

    • כן, אם תרצו חזרו בהם מהעניין הזה, וטוב שכך.
      אשר למילות הקסם וכו' – נימוסים אינם רק מנהגים ואמירות שמן השפה ולחוץ, אלא באמת דרך להסדיר את החיים ביחד כך שיהיו נסבלים ונעימים ככל האפשר. לכן אני בעדם (:

      אהבתי

  12. איזו זרימה בין שלושה עניינים שונים. שמחתי לשמוע על הרקפת שלא איכזבה. אני מאוד אוהב רקפות. לעומת זאת אופי השיח הציבורי (אגב משני צידי המתרס) באחרונה מאוד מרגיז אותי.

    אהבתי

  13. פינגבק: על מילים ועל דיבורים | עוד בלוגיעדה

    • לא יודעת, אני לפחות משתדלת לא לסמן. כתבתי באיזה מקום בבלוג, לא זוכרת איפה, אולי בקודם – אנשים הם לא צנצנות ריבה בסופר. אי אפשר להדביק עליהם תוויות, כפי שאי אפשר לסכם את כל מה שהם עושים וחושבים במילה אחת.

      אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s