עדיין זרה ורואה

פורסם בתאריך על ידי

עדיין קוראת את  עיניים כחולות מדי של מירה מגן.  יוהנה הרומניה עדיין גונבת את ההצגה מכולם.  עדיין זרה ורואה. וכך היא חושבת בעמוד 70,  כשהיא עומדת על הגג "ומתקרבת כך אל השמיים":

"היא הודתה לאלוהים על מה שיש,  הזכירה לו את מה שאין ושיבחה את מיליארדי הכוכבים שמצטופפים בשמיו ויודעים כל אחד את מקומו.  בני האדם יכלו ללמוד משהו מהם אילו נשאו את עיניהם למעלה מפעם לפעם.  היא לא באה ללמד את אלוהים,  אבל העולם היה צודק יותר אילו חולקה אדמת הכדור הזה לריבועים שווים לכל נפש ובני האדם היו מקבלים בלידתם את הריבוע שהוקצה להם ומחזירים אותו לאלוהים במותם.  שטויות,  זה לא היה עובד,  לתושבים של הכדור הזה יש עיניים גדולות ואלוהים כנראה יודע עם [מי] יש לו עסק."

המממ.  תיאולוגיה וסוציאליזם כרוכים זה בזה ומסתדרים לא רע ביחד.  לפחות בתיאוריה.    בשביל הסוציאליזם מהסוג הזה,  מסתבר,  אלוהים אפילו לא  צריך למות.

15 מחשבות על “עדיין זרה ורואה”

  1. הדת הכניסה לבני האדם לראש את הרעיון שהאדם נעלה על כל בעלי החיים וכולם נועדו לשמש לצרכיו. יותר צניעות הייתה עוזרת לעולם ולשימורו.

    אהבתי

  2. אני יודעת שלא נהוג להכניס בתגובות שיר כתגובה, אבל לא יכולתי שלא לחשוב שגם אני בעבר הרחוק כתבתי ופרסמתי שיר שמזכיר את רעיון הרבועים, אלא שאצלי הכוונה לרבועים קצת שונים, אלה שבהם אנו מסיימים את חיינו.
    הימים מהרו לסלוח
    הם שכחו הכל,
    רק העלים סרבו לצנוח
    עולי ימים על ריבועי החול.

    שטוחה, שטוחה האדמה ומסומנת
    לכל אחד חלקת קברו,
    השלכת צנחה פה, נחה שם
    ליד,
    כמעט ליד,
    מחוץ לתחום,
    חופשית בבחירתה.

    הימים מהרו לשכוח
    מלחמות, פרידות, מיתות אין ספור.
    לימים יש מטה ומעלה,
    יש פנים ואחור
    ופניהם
    לא הופנו
    לאחור.

    Liked by 1 person

    • תודה על השיר היפה הזה, שלי. אני מבינה למה נזכרת. אמנם יוהנה חושבת שבסוף החיים צריך להחזיר את הריבועים, אבל יש קשר בין הדברים.

      אהבתי

  3. הערה מעניינת, על סוציאליזם שחי בצל האל. ובסופו של דבר, אלוהים כנראה אכן גילה עם מי יש לו עסק, והוא נסוג לענייניו, מותיר אותנו כאן על האדמה הזו להאבק בתאוות הבצע והפירסום הטבועה באנשים רבים.

    Liked by 1 person

  4. כמה חוכמת חיים פשוטה טמונה בדמות הזאת 🙏 והיא צודקת כמובן. הרי בני אדם לעולם יפזלו אל חלקתו של השכן, וצודקת "כמו מניפה" שאם אכן קיים האל, הוא הבין מזמן עם מי יש לו עסק והותיר אותנו להסתדר לבד

    אהבתי

  5. רק לחשוב על לרבע את כולם עושה לי חרארא, אמנם יש כאן רעיון שוויוני אבל השי ע מ ו ם ,
    אהבתי מאד את כל החנות ואת יוהנה למרות שהיא הטיפוס הרומנטי העמל הפשוט העני אך החכם והשפוי שמתחזק את כולם ( את העולם ? )

    אהבתי

    • היא מזכירה לי מוטיב חוזר בספרים שונים: הדמות הפשוטה והלא מעניינת לכאורה, שמיטיבה בעצם לראות ולהבין הכול יותר משאר הדמויות (לפחות בינתיים. עוד לא גמרתי את הספר).

      אהבתי

  7. קצת סוציאליזם לא מזיק. ושנת יובל. ושמיטה. והקטנת הפערים. ומס עיזבון. אני חוששת שגם אם לא נבחר בכך בעצמנו החלוקה הזו תיכפה עלינו. על ידי ההמון שאין לו.

    אהבתי

סגור לתגובות.