מות הזמיר

פתאום נודע לי הערב שנל הרפר לי,  מי שכתבה את  אל תיגע בזמיר (הספר האהוב שעליו כתבתי כמה פעמים לאחרונה),  נפטרה ב-19 בחודש.  איכשהו פיספסתי את הידיעה הזאת בזמן אמת,  לפני כעשרה ימים.  האמת שאני לא בטוחה שבכלל חשבתי שהיא עדיין בחיים,  כנראה פשוט לא נתתי את דעתי על כך; אולי משום-מה היה לי מובן מאליו שהיא כבר לא. לכן אפילו אינני יכולה לומר שהיה לי הלם פתאומי בשל מותה.

ובכל זאת ההרגשה הזאת,  משנודע לי:  כאילו כָּבָה פתאום פנס קטן שהאיר בחשכה.

מודעות פרסומת

15 מחשבות על “מות הזמיר

  1. מעניין הצירוף מקרים הזה,
    אני חושבת שבזכותך אקרא את הספר שוב, כ כ מזמן קראתי אותו וראיתי הסרט, ואיני זוכרת דבר פרט לפניו המהמות של גרגורי פק בשחור לבן

    אהבתי

  2. במקרה קראתי את הידיעה בזמן אמת, כשראיתי את השם שלה , סקרן אותי לדעת בת כמה היתה במותה והנה שכחתי, אולי כי כמוך הייתי בטוחה שהיא כבר מזמן עברה מן העולם.

    אהבתי

    • ופתאום שהתברר שהיא נפטרה רק לאחרונה, מרגישים את האובדן של מי שחשבנו שבכלל איננה. מופלאות דרכי ההיגיון.

      אהבתי

  3. ובזכותך לא מזמן קראתי מחדש את הספר. ספר נפלא. והוא מכיל כל כך הרבה יותר ממה שזכרתי!

    (כן, ידעתי שהיא היתה עדיין בחיים, וכן שמעתי כשהיא מתה. זה לא משנה לי במיוחד, כי היא לא היתה בשום מובן חלק מהחיים שלי והיא לא המשיכה לכתוב – הספר לא מת, וזה מה שחשוב לי.)

    אהבתי

    • צודקת מאוד בעניין 'הספר לא מת', טוב שהוא מוסיף לחיות. והקרדיט הראשוני מגיע לעיתונאית ההיא מהארץ, שכתבה עליו מאמר שהרגיז אותי, וגרמה לי להתחיל לדוש בזה, ובסוף לא נשארה לך ברירה והלכת וקראת את הספר. הכול בגלל מסמר קטן (:

      Liked by 1 person

  4. כן. ממש פנס שכבה. ראינו את הסרט בטלוויזיה, בדיוק כשהתארגנה ההפגנה בכיכר רבין אחרי הרצח בבר נוער. סגרנו את המכשיר, והלכנו להפגין. השליחות, המסר, עברו מהמסך אלינו. ממנה.

    אהבתי

    • בלי קשר ישיר לתגובה – אני מתה מהחריצות שלך. איך הלכת לאחור ועשית שיעורי בית, פוסט אחרי פוסט (: ראיתי את כל התגובות. תודה.

      אהבתי

סגור לתגובות.