מאה ימים מרוצים

מסתובב עכשיו ברשת פרויקט שבו יש לרשום בסוף כל יום חמישה דברים טובים/משמחים שקרו בו ׁ (אפשר יותר),  ולהתמיד בכך במשך 100 ימים.  הרציונל הוא שעם הזמן הרושמים מתרגלים להיות יותר ויותר ערים לטוב שבחייהם.  בהתחלה התייחסתי לזה בספקנות,  אבל יש בלוגרית אחת בישרא ('אמא של אורי') שכבר עושה את זה יותר מ-20 יום,  ועוד אחת התחילה לאחרונה,  ומישהו אפילו המציא אפליקציה שאפשר להשתמש בה לצורך הזה (במקום בבלוג?),  והתחושה שלי היא שזה צובר תאוצה.  ובכלל כיף לי לקרוא את זה אצל אחרים,  ויש בזה משהו שגורם לי להרגיש את הגירוד הזה בקצות האצבעות שפירושו:  גם לי מתחשק.  בעיקר,  כנראה,  כי זה מזכיר לי את פוליאנה,  שאותה אהבתי בילדותי עד בלי די.

כמובן,  זה לא פשוט כמו שזה נשמע.  קודם כל,  מאה ימים זה מלאן תַ'אלפוֹת זמן.  דבר שני,  מאיפה אני אקח עכשיו חמישה דברים משמחים כל יום?  בחישוב מהיר מתברר שבמשך קצת יותר משלושה חודשים אני אמורה לשמוח בגלל 500 דברים שונים!  אין מצב.

וחוץ מזה,  מה אני אעשה אם יתחשק לי באחד ממאת הימים הנ"ל לכתוב על משהו אחר?  אני אפרסם שני פוסטים ביום?  שמיים,  רחמו עלינו!

בקיצור, אין לי ברירה אלא לארגן לי מראש פתחי מילוט.  לאמור,  למשל,  אם לא מאה ימים,  אז פחות.  ואם לא יום-יום,  אז פעם ב-.  ואם לא חמישה דברים ביום,  מספיק שניים,  ובמקרים חמורים במיוחד אפשר אפילו להסתפק באחד. ואם אחוס מאוד על הקוראים ואחשוש להטריחם לכאן מדי יום,  אוכל להשאיר מדי פעם את הרישום במחברת (במגירה),  בלי לפרסמו.

אז אחרי כל ההסתייגויות והבטחונות האמורים לעיל,  אני מכריזה בזאת שאתחיל ממחר.   אבל כדי להוכיח לעצמי שזה ברצינות,  בכל זאת אכתוב כאן עכשיו דבר טוב אחד להיום:

                               פרויקט מאת הימים,  היום הטרום-ראשון:

זה עתה התברר לי שאני עקבית באופיי (ועקביות זה משהו שאני מעריכה).  ההוכחה לכך:  כמו תמיד,  מה שלא חייבים לעשות מיד,  אני דוחה.

אז מחר.  באמת.

מודעות פרסומת

30 מחשבות על “מאה ימים מרוצים

  1. 🙂 זה בשביל הסיום. ולגבי הפרוייקט, גם אני אהבתי מאוד את פוליאנה, למרות שאחרי שקראתי את הרשומה של מרית בעיר האושר https://maritbenisrael.wordpress.com/tag/%D7%A4%D7%95%D7%9C%D7%99%D7%90%D7%A0%D7%94/ הבנתי שפוליאנה אכן משחקת בתפקיד ישו, המטיף ומשנה את כולם. אבל אם נשארים במשחק מאה הימים רק עם עצמך, בלי לנסות לתקן את כולם – אני חושבת שהוא עדיין נפלא. בהצלחה. אולי לא אגיב בכל יום, אבל אקרא 🙂

    אהבתי

  2. זה בהחלט מפתה,אולי כמה ימים אספור בלב את חמשת הדברים הטובים שקורים לי( או פחות) ואז אחליט אם לכתוב,אבל 100 ימים??? זה הרבה מידי

    אהבתי

  3. בהצלחה בפרוייקט 🙂
    אני קצת סקפטית לגבי אושר מאולץ, או אימון שריר האושר, אבל זה רק בגלל שאני קטנת אמונה, צינית מתקדמת, ומרת נפש באופן כללי. (ובעיקר בגלל שרוחניות עושה לי פריחה) .
    אבל אם זה באמת ישפר את איכות חייך, אשמח לחשוב על זה שוב 🙂

    אהבתי

    • אושר נראה לי רף גבוה מדי. אפילו על שיפור איכות החיים לא אתחייב. אבל מה שמדבר אליי בזה הוא רוטינת הכתיבה. אני מוצאת שיש בזה משהו שמושך את הלב.

      אהבתי

  4. האמת שלי, עדה, שזה עובד.. עשיתי את זה כשנה (כתבתי על זה פוסט לפני שנה) ואז חדלתי וזה הפסיק לעבוד. כלומר לא זכרתי בכלל מה טוב וכשלא זוכרים, בתקופות שהן לא "משהו" אז נדמה שהכל רע. וכן, צריך להכריח את עצמי למצוא משהו, אפילו שירת ציפור בשעה שלוש בצהרים ששמת לב אליה. ואצלך בפוסטים ישנן הרבה "צפורים" כאלו.. לא ידעתי שישנה אפליקציה כזו. קישור למאה ימים מרוצים?

    אהבתי

  5. פתאום בזכותך אני מתייחסת אחרת לנושא שקראתי גם עליו.
    הדברים הטובים והקטנים יקבלו יותר מקום.
    לפרסם? אני לא בעניין אבל לכתוב לעצמי, נראה כמו אופציה אפשרית.
    וכדי לעזור לך 😜 אינך חייבת לבחור בין שני פוסטים ביום. בחרי רק את זה של הדברים הטובים והנה לך עוד משהו טוב שתוכלי לציין – הבחירה הנכונה. ההתמקדות רק בטוב.
    יאללה בהצלחה.

    אהבתי

  6. יש!!!
    שמחה שאת מתחילה!!
    אורי בחר לכתוב רק חמישים יום….
    ובעיניין פוסטים רגילים, אפשר לשליו את הרגיל עם הדברים הטובים,
    או לכתוב עוד פוסט
    בכל מקרה אני אהיה כאן לקרוא!

    אהבתי

  7. זה יכול להיות נחמד מאד, כמובן אם זה במידה דומה לזו שאת מתכוונת לעשות. אבל אני מכניסה פוסט בערך פעמיים בחודש, אז אצטרך להכניס כל פעם שלושים דברים טובים אם עשיתי חשבון נכון? לא הולך….

    אהבתי

  8. פינגבק: וביום הראשון | עוד בלוגיעדה

  9. הנה דבר משמח 1, כתבת את הפוסט
    פוליאנה זו האסופית אן שרלי ואן מאבונלי ?
    אני שמעתי שאם רוצים להירדם טוב ( לא זוכרת איפה, רק זוכרת שזה אמין ) כדאי לחשוב על חמישה דברים טובים שעשיתי היום

    אהבתי

  10. חמישה ביום זה המון, אם הם צריכים להיות חמישה דברים שונים כל יום. ראיתי אנשים עושים את ה-100 ימים אבל רק פריט אחד ביום, שנראה לי הרבה יותר סביר. (אם כי אישית אני הרבה יותר אוהבת לעשות רשימה מפעם לפעם – כשאני מתחילה לחשוב על דברים שיש לי להודות עליהם, אני מוצאת שזה זורם, ויש עוד ועוד ועוד… ובסופו של התרגיל אני מרגישה הרבה יותר טוב.)

    "ואם אחוס מאוד על הקוראים ואחשוש להטריחם לכאן מדי יום, אוכל להשאיר מדי פעם את הרישום במחברת (במגירה), בלי לפרסמו." – אולי במקום זה את יכולה לצבור כמה במגירה ולפרסם אותם בבת אחת?

    אהבתי

  11. פינגבק: וביום השני | עוד בלוגיעדה

  12. פינגבק: וביום השלישי | עוד בלוגיעדה

  13. פינגבק: היום הרביעי | עוד בלוגיעדה

  14. פינגבק: היום החמישי | עוד בלוגיעדה

  15. פינגבק: וביום השישי | עוד בלוגיעדה

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s