חג השבועות של פוליאנה

(47 – 49.  שבעה שבועות [מרוצים?])

1.  ליל הסדר עבר בשלום. חלקים נכבדים מן המשפחה לא בארץ,  אז היה מצומצם.  זה גרם לי לעגמומיות מסוימת, אבל יצא טוב.  הילדים באו,  והביאו אתם גם את הסבתא,  ונדמה לי שהצלחנו להעניק לה ערב שמח   –  לא דבר של מה בכך בגילה,  שבו הכול נוטה להתכסות בערפל של חוסר-תוחלת.  ראש המשפחה הפליא בחידות ההגדה שלו,  ואפילו הצליח לעורר דיון.  האוכל יצא בסדר,  אף שכהרגלי חיפפתי את המנה האחרונה והסתפקתי בעוגיות-פסח ובפירות (המֵלון הראשון של העונה התברר כמוצלח מאוד).

2.  אחרי כל זה שקענו אתמול (שבת) בבטלה נעימה (שאותה,  לדעתי,  הרווחתי ביושר).  חלק נכבד ממנה השקענו בצפייה בחמשת(!) הפרקים הראשונים של העונה הראשונה של 'בית הקלפים'.  בפעם הראשונה שניסינו,  לפני שבועות אחדים,  המטתי חרפה על עצמי כשנרדמתי באמצע הפרק הראשון (אני לא אשמה,  זה היה מאוד מסובך והצריך מחשבה עמוקה,  ומעבר לזה צולמו רוב הסצנות על רקע אפרורי עד חשוך,  כמו בסרטי איכות צרפתיים שמוציאים אותי תמיד מדעתי:  מה הבעיה שלהם?  הם לא יכולים להדליק אור?).  אבל אתמול באמת השתדלתי להתרכז,  ועד מהרה נשאבנו לתוך העלילה עד כדי כך,  שנשארנו לצפות בעוד ועוד פרקים.  אמרתי לראש המשפחה שהדרישה הזאת  להתעמק ולהתאמץ להבין את מה שנאמר (ובעיקר את מה שלא) היא התעמלות מצוינת לתאים האפורים.  לדעתי,  אחרי הצפייה של אתמול,  אנחנו מחוסנים בפני אלצהיימר לפחות ב-24 השעות הקרובות (לא מתחייבת לתקופות ארוכות).

3.  לא שייך,  ובכל זאת:

עדיין
מִתּוֹךְ קְלַסְתֵּר פָּנַי
שֶׁבָּאוּ בַּיָּמִים
עֲדַיִן מַשְׁקִיפָה
יַלְדָּה;
אִישׁ אֵינוֹ רוֹאֶה אוֹתָהּ
וְרַק אֲנִי יוֹדַעַת:
אֲנִי
עוֹדֶנִּי הִיא.

4.  וגם יצאתי לסיבוב רגלי לפנות ערב (אני חייבת אחרי יום שלם בבית,  אחרת אני משתגעת).  בשובי ראיתי,  בתוך האפלולית,  שעל הגדר החיה פורחת היערה (honeysuckle).  ריח גן עדן.

מודעות פרסומת

26 מחשבות על “חג השבועות של פוליאנה

  1. השיר מקסים. וכן, רואים אותה, גם אלו שמתבוננים מבחוץ. כל הכבוד שצלחתם והצלחתם, והרווחתם את המנוחה ביושר.

    אהבתי

  2. נחמד לחגוג שבועות בפסח 🙂
    אני לא צלחתי את הפרק הראשון. מודה שנפלתי בקטע עם הכלבים. לא יכולה להמשיך. אם תמשיכי עד הסוף ועדיין תחשבי שראוי, אחשוב מחדש. והשיר הזכיר לי את שימבורסקה (כן, זו מחמאה). יש בשתיכן משהו שמצליח לדלות את הרגעים האלה מהילדות ולשים אותם באור הזרקור, אם כי כמובן, באופן שונה.

    אהבתי

    • עד כמה שאני מצליחה לשפוט, הקטע עם הכלב לא מאוד אופייני לסדרה. אז עדיף לא לשפוט רק על פיו, מה גם שהוא בשניות הראשונות של הפרק הראשון.
      ותודה רבה על המחמאה (:

      אהבתי

  3. מהסוף להתחלה:

    איזה יופי, עכשיו אני יודעת איך קוראים ל-honeysuckle בעברית. אכן ריח נפלא!

    השיר מעניין ומעורר מחשבות.

    אני בשביל חיסון מוח משתמשת בסודוקו 🙂

    מנה אחרונה גם אני הייתי מחפפת אם זה היה תלוי בי, וזכרוני המעורפל אומר שירשתי את הגישה הזאת מאמא שלי. בעלי, לעומת זאת, גדל על זה שאי אפשר להזמין אנשים לארוחה ולא להגיש מנה אחרונה, אז הוא לקח על עצמו את האחריות למנות אחרונות כשיש לנו אורחים. הפעם זה היה קומפוט – כי מזג האוויר לא התאים לסלט פירות.

    ובאמת תהיתי מה עושה חג השבועות בכותרת. תודה על ההסבר 🙂 וכל הכבוד על ההתמדה!

    אהבתי

    • בינתיים לא הצלחתי להבין מה עושים בסודוקו, אז ירדתי מזה (: מעדיפה תשבצים.
      אם הבעל מוכן להכין את המנה האחרונה בעצמו, אין לי שום בעיה עם זה (:
      ותודה!

      אהבתי

      • סודוקו זה באמת משהו שלא כולם מסתדרים אתו, המוח שלי מאד אוהב את זה אבל ניסיתי פעם ללמד את אמא שלי וזה היה לגמרי חסר תוחלת. ובעלי בכלל לא מבין למה אני רוצה לבזבז זמן וחשיבה על זה… אבל מצד שני אני לא מבינה למה הוא רוצה להכין מנה אחרונה… בקיצור: אני אוהבת את איך שכולנו שונים כל כך, וכל אחד טוב בדברים אחרים.

        אהבתי

  4. ואת כבר יודעת שעלי לא נופלת עגמומיות בשל כמות אלא רק בשל האיכות.

    מזה כבר אין לי סבלנות לסדרות.
    והנה גם את חוטאת בשירה ומעניין העיתוי שגרם גם לי לכתוב פוסט שיר על גורלו של הילד שבי (ממש לאחרונה).

    ריח היערה האיטלקית באמת משגע.

    אהבתי

  5. יופי שאת רואה עדיין ילדה בפנים הנשקפות אליך מהמראה. אני כבר לא רואה, אבל אני כידוע זקנה ממך באופן ניכר. וגם אנחנו יצאנו להליכה בסוף היום השקט, והריחות והצבעים של האביב הרנינו עיניים ואפים.

    אהבתי

  6. אוי היערה מזכירה לי את הילדות.
    היא גדלה אצלנו בחצר והסםיגה את האוויר בהיחוחות משכרים.
    השיר כל כך עדין ויפהפה, תענוג אמיתי.
    אני תמיד משתעשעת במחשבה שאכניס לסודוקו מספרים באופן אקראי ויתימו בול למקומם.
    גם אני מעדיפה תשבצים.

    אהבתי

  7. השיר יפהפה ואופטימי, אולי בגלל רוחה של פוליאנה …
    יערת הדבש שפורחת עכשיו היא סיבה לצאת להליכות ליליות 🙂

    אהבתי

  8. בסדרה "בית הקלפים" דווקא לא צפיתי עד היום. ניסיתי, לא התחברתי – והחלטתי "לא בכוח".
    אני דווקא רוצה להמליץ על שתי סדרות אחרות, מהבציר האחרון של "YES":
    1. "הגשר" הסקנדינבית (בדנית: Broen, בשוודית: Bron).
    2. "עמק האושר" (HAPPY VALLEY) הבריטית.
    למרות שיש סדרות אמריקאיות רבות שאני צופה בהן ונהנה, למרות שיש סדרות אמריקאיות מצוינות עם שחקנים מרשימים – בכל זאת, יש בסדרות האירופאיות משהו אחר. ב"עמק האושר" (וגם ב"הגשר") כל השחקנים משחקים כל-כך טוב, שזה די מדהים. בסוג של מאוּפקות, שמצליחה להעביר את כל עצמת הרגשות. הסדרות אפלות מאד, מעבירות את הרוע האנושי "ישר לפָּנים" – ועדיין פשוט מצוינות. הן פחות תזזתיות, אז אולי צריך טיפה יותר סבלנות – אבל הן לא משעממות.

    אהבתי

    • לא מכירה, אולי בהמשך. תודה על ההמלצות.
      אבל בנוגע לבית הקלפים – זה מעניין שגם שם יש הרבה איפוק, שלא לדבר על אפלה (תרתי משמע). לקווין ספייסי יש ממש פני פוקר, וזו שמשחקת את אשתו היא סמל האיפוק, למרות שההתרשמות שלי היא שעוד יהיה לה הרבה מה להגיד.

      אהבתי

      • שכחתי לציין:
        "בציר אחרון" פירושו –
        "הגשר" – זו כבר עונה שלישית.
        "עמק האושר" – עונה שניה.
        ולגמרי כדאי להתחיל, ובכן, בהתחלה. 🙂

        אהבתי

  9. אין לך מושג כמה כיף זה לשבת עכשיו ולקרוא בנחת את מה שעבר עלייך בשבועות האחרונים, ככה ברצף. שמחה (שוב) שהסדר היה טוב ולגמרי מזדהה עם נושא הקינוח – מה גם שבשלב הזה לרוב האנשים כבר אין מקום לכלום ממילא!
    בית הקלפים זו סידרה מצוינת אבל לא אחידה מבחינת איכות העונות. הראשונה והרביעית מצוינות. אבל כדי להגיע לרביעית צריך כנראה לצלוח את השנייה והשלישית ולא כולם שרדו את השלבים האלה. ואת צודקת (קראתי בתגובות) שלאשתו יהיה עוד הרבה מה להגיד…..
    והשיר – אוה השיר הרטיט את לבי. רוצה לומר "גַּמאֲנִי גַּמאֲנִי"
    אוהבת את ההליכה לפנות ערב – ביחוד במזג האוויר הנדיר הזה של לא חם ולא קר, לא לח ומגעיל…אבל המתנה האמיתית הוא באמת הניחוח של היערה. היתה יערה על כל גדר הגן הראשון שלי, גילאי 3-4….והיתה איתי בגן ילדה יפה בשם יערה…

    אהבתי

    • העונה הראשונה באמת מצוינת. כבר ראינו עשרה פרקים, ואני נורא סקרנית להמשיך. ואשתו – נדמה לי שהיא גונבת את ההצגה.
      תודה על עוד תגובה מושקעת (איך את חרוצה!)

      אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s