עד 55, כולל

1.  ביום ה-52: חוף הבונים.  בכל כך הרבה חופים היינו כבר,  כולל על שפת האוקיינוס,  ורק את האחד היפה והמיוחד הזה פספסנו עד עתה.  יש שם שדות ורדרדים של מיליוני צדפים שנראים למרחוק.  הים השאיר אותם שם אי-אז והסתלק.  פה ושם נשארו שברי צדפים גם בתוך חלקות עשבים יבשים שכבר מזמן לא ראו מים.

2.  באותו ערב:  הקטנה הגיעה לקחת ולהביא כמה דברים.  ביקור בזק, כמו סופה:  באה,  עברה מפה לשם,  עשתה כך וכך ואמרה כך ואחרת  –  ונעלמה כלעומת שבאה.  אבל הותירה אחריה שובל של חיוך.

3.  היום בצהריים (יום 55 של פוליאנה):  סיבוב רגלי בפארק העירוני. ילדה זעירה עם קוקו קטן אסוף גבוה בקצה קודקודה טיפסה ברגליים שלא מזמן למדו ללכת אל ראש הגבעה המכוסה דשא,  נבהלה פתאום מן המרחק שאליו העפילה,  הסתובבה לאחור והודתה מן הסתם לאלוהי הילדים על שראתה את אמא שלה מנופפת לה מלמטה.  ומיד החלה להדס אליה,  חזָרה במורד.

אמרתי לראש המשפחה:  כשתבוא לכאן בעוד חמישים שנה תראה שהעצים הקטנים האלה שנשתלו בכל מקום (ושהתחילו לגדול) יהיו כבר ענקיים,  והמדשאות ומסלולי הריצה יהיו מוצָלים כדבעי.  אבל אז עשינו חשבון שבעוד חמישים שנה אפילו הילדים שלנו כבר יהיו זקנים.  לא נותר לנו אלא לסמוך על כך שהעצים יגדלו ויהיו עתירי צל גם בלי שנפקח עליהם.  כמו הסיפור על ההוא (מי?) שנטע עץ חרובים,  שגדילתו איטית מאוד.

4.  ממחר,  חזרה לשגרה. תם חג האוכל והפירורים.  וכן,  לא התבלבלתי:  גם זה אחד מן הדברים הטובים.

מודעות פרסומת

16 מחשבות על “עד 55, כולל

  1. חוני המעגל. הוא ידוע יותר בגלל יכולתו להוריד גשמים, אבל הוא שניהל את דו השיח עם האיש הנוטע חרוב למרות שיתן פרי רק בעוד שבעים שנה. גם אני שמחה לחזור לשיגרה.

    אהבתי

    • אכן אוהבת, ונשאר לנו קצת, אז אני אמשיך לכרסם עוד כמה ימים. ורק אחר כך אתחיל לנקות את כל הפירורים מכל הבית. אני חושבת שיש להם כנפיים.

      אהבתי

    • תודה. מעולם לא ניסיתי דרך הסלולאר. אני רק יודעת שיש לוורדפרס אפליקציה מצוינת (לא יודעת אם היא זמינה לכולם או רק למשתמשי וורדפרס), ונוח מאוד לקרוא בה, אבל לא ניסיתי להגיב דרכה. העיקר שחזרת! ברוכה השבה השווה.

      אהבתי

  2. חוף הבונים – לא הייתי בו, לא בחוף עצמו, אבל שם ליד איפשהו ארגנו לבתי ליום הולדתה ה-16 "צניחה חופשית" במתנה. היא עלתה לה במטוס זעיר וצנחה (קשורה למדריך כמובן) ושלושתנו (בעלי, בני ואני) שכבנו על הדשא על הגב והתפללנו עבורה וצפינו בנקודות הזעירות שקפצו מן המטוס והתקרבו (בהתחלה מהר מדי ואחר כך משנפתחו המצנחים לאט ובנחת) לקרקע…..
    גם אני אהבתי את הסופה ואת השובל….איפה היא גרה הקטנה וכל כמה זמן היא מגיע הביתה?
    באמת בעייתי לשתול עצים קטנים בפארק עירוני – נכון זה זול יותר וזו השקעה לעתיד אבל עדיין……מה עם הצורך בצל עכשיו???
    חג הפירורים – אהבתי 😄 וכבר אמרתי גם שעד כמה שאני אוהבת מצות (ועדיף עם חמאה ו/או גבינה לבנה…) כבר הרבה שנים אני נמנעת (ויותר בגלל העצירות רחמנה ליצלן מאשר בגלל הקלוריות 😩)

    אהבתי

    • הקטנה כבר סיימה את הלימודים בירושלים וחזרה לגוש דן. תכופות מגיעה הביתה בשישי בערב, וחוץ מזה קפיצות קטנות פה ושם, בעיקר בשביל לקחת ציוד שהשאירה כאן. מה שמאפיין את הקפיצות האלה זה שהן קצרות ומהירות מאוד (:

      לאכול מצות זה כמו לאכול קרשים ואבנים. אבל קרשים ואבנים טעימים כל כך…

      Liked by 1 person

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s