פוליאנה המסכנה, נדחקה לקרן זווית. כבר כמה ימים שלא מצאתי דברים טובים לכתוב בשבילה. גרוע מזה, אפילו לא חיפשתי.
רק קראתי כל מיני מאמרים שאמרו שהכול רע, ולא אפרט כי אין לי סבלנות. כמעט האמנתי למה שקראתי, עד שנזכרתי בשני דברים:
האחד, שביקורתיות זה לא רק להגיד שהכול רע, אלא גם, ובעיקר, לסרב לקבל (כל דבר שהוא) כמובן מאליו, בלי לבדוק. והדרישה לבדוק הכול צריכה להיות מופעלת גם כנגד מאמרי ביקורת, במיוחד הנלהבים מביניהם.
והשני, שלמרות שאני מבינה היטב את הדחף המבקש לזעוק ולתקן, אני מאוד מסתייגת מההרגל להיכנס עם הראש בקיר ולשפוך את התינוק עם מי האמבט. בפשטות – צר לי על הראש, וצר לי על הקיר, ובעיקר צר לי על התינוק.
פוליאנה תמשיך לחכות, בינתיים (כבר יום 62).
מודעות פרסומת
מאה אחוז.
אהבתיLiked by 1 person
בעקרון צריך לבדוק דברים לפני שמקבלים אותם, אבל מה לעשות ואנחנו קוראים, צופים, באמצעי התקשורת ולא יכולים לבדוק כל דבר…
אהבתיאהבתי
אבל אנחנו יכולים להיזהר מלהיות מושפעים באופן גורף, ואנחנו יכולים להימנע מלשתף בהתלהבות. תראי את זה, למשל:
http://www.mako.co.il/nexter/Article-e8cb918b0567451006.htm
אהבתיאהבתי
הזכרת לי את הדברים של התאולוג ריינהולד ניבור בתפילת השלווה
אֵלִי,
תֵּן בִּי אֵת הַשַּלְוָוה – לְקָבֵּל אֵת הַדְּבָרִים שֶאֵין בִּיכוֹלתִּי לְשַנוֹתָם,
אֶת הָאוֹמֶץ – לְשַנוֹת אֵת אֲשֶר בִּיכוֹלתִּי,
וְאֵת הַתְּבוּנָה – לְהַבְחִין בֵּין שְנֵיהֶם.
שולי נתן הפכה את זה לשיר מרגש והמילים שלו יוחסו לפרנציסקוס מאסיזי משום מה:
אהבתיאהבתי
הו, תבונת ההבחנה. מצרך נדיר.
אהבתיאהבתי
כמה טוב שאין לי פייסבוק, למרות שהרבה פעמים אני מרגישה כמו חייזרית בשל כך.
אני נזהרת במיוחד בהודעות המבקשות לשתף "כך וכך" אנשים.
אהבתיאהבתי
פייסבוק טוב במיוחד כדי לראות מה הילדים שלך עושים, כשהם מתעצלים לספר לך בעצמם (הגעתי למסקנה שלא אכפת להם שאני אדע, העיקר שלא אציק בשאלות). מעבר לזה, את לא מפסידה הרבה. אבל כתבות ביקורתיות שלא בדקו כלום לא חסרות גם בעיתונים, כך שלא ממש אפשר להימלט מזה.
אהבתיאהבתי
בכל זאת רואים שביבי פוליאנה בפוסט שלך.
אהבתיLiked by 1 person
הפוסט הזה היה קצת לא ברור (קונקרטי) בשבילי… אבל בעקבותייך, זוממת לעשות פוליאנה מפעם לפעם. איך זה עובד? פשוט לרשום לעצמי דברים טובים/משמחים/מרגשים שקורים במהלך היום?
אהבתיאהבתי
כן. אפשר בסוף היום, לפני השינה. יש אפילו אפליקציה מיוחדת בשביל זה (לא ניסיתי אותה).
אהבתיאהבתי
עדה יקרה מכל – אני כל כך מתחברת למה שכתבת כאן ויותר מכך, לתחושות שהן הבסיס למה שכתבת כאן. נכון ונכון ושוב נכון.
וגם זה סוג של פוליאנה, בעיני לפחות.
וגם – החלטתי לנסות להגיב כאן דרך גוגל ולא דרך משתמש וורדפרס שלי….
השאלה כמובן – אם אראה את תשובתך…..❓
אהבתיאהבתי
היות שזה וורדפרס ולא דיסקוס, אני חוששת שנוהלי הצפייה בתגובות לתגובות לא השתנו, כלומר שלא תקבלי הודעה על תגובתי הזאת במייל אם לא נרשמת לקבלת הודעות על כל התגובות. אני מבינה שזה מעיק, ומצטערת על זה, אבל לא חושבת שיש לי מה לעשות בעניין: אני יכולה אולי לסכם בקווים מאוד כלליים שבלוגספוט/בלוגגר עדיף על וורדפרס בעניין התגובות, אבל גרוע ממנו בעניין הסטטיסטיקות, ואני החלטתי את מה שהחלטתי במידה רבה בגלל זה. עם הסטטיסטיקות של בלוגספוט/בלוגגר אני פשוט לא מצליחה לעבוד – וניסיתי מאוד.
אהבתיאהבתי