גבורות*

שני נספחים מימים קודמים (תכנית הלוואה וחיסכון,  כמו ששלי קוראת לזה):

האחד,  שבירושלים,  קרוב לשוק,  ראינו סלסילה גדולה ובה עשרות שופרות שהוצעו למכירה.  דבר כזה לא ראיתי מימיי.
אבל לא קנינו.

והשני,  שבגלל בעיות רטיבות באחד הארונות אצלנו,  הכרזתי על מבצע סדר וניקיון בתוכו:  פיניתי,  ניקיתי,  סידרתי,  איווררתי,  זרקתי את מחצית תכולתו,  ועוד כיוצא באלה.  בתחתית הערימה מצאתי מטרייה ישנה של הקטנה:  צהובה,  עם ציורים גדולים של טוויטי (הציפור ההיא החמודה,  הצהובה,  תכולת העיניים,  עם הריסים הארוכים).  טוויטי היה (הייתה?) להיט גדול בביתנו בשכבר הימים,  עד שהקטנה גדלה קצת,  והמטרייה נזנחה בארון.

והיא מצוינת.  יחסית גדולה,  ולגמרי חזקה,  לא מן הסוג המתקפל ומתפורר בכל משב רוח.  חשבתי להשתמש בה בעצמי בחורף הבא.  אני יכולה לדמיין לעצמי מה התלמידים שלי יגידו על מורתם המתהלכת עם מטריית-טוויטי צהובה.  אבל בעניין הזה אני תמיד אומרת להם,  לא משנה מה תעשו,  התלמידים שלכם בין כך ובין כך יצחקו עליכם.  אז לפחות תעשו מה שבא לכם.

(*היום השמונים,  אתמול)

מודעות פרסומת

21 מחשבות על “גבורות*

  1. תלמידים בכל גיל גם שמחים תמיד שהמורה חולה כי אין שיעור … לשמחתם. מטרית טוויטי כזו ? http://www.pakuya.com/upload/20111214/yellow_rain_umbrella.jpg לי היא הייתה משמשת כשמשיה, כי אני כבר מזמן לא 'שמה' מה אומרים. אבל מצד שני – מזהים אותי מרחוק שזה לא פלוס גדול

    אהבתי

  2. מעניין כמה מכירים היום את טוויטי בעידן האנגרי בירדס. אני אומרת כמו כולם: לכי על זה. מקסימום תוסיפי את הנעליים הצהובות שג'וליאנה תיארה ויהיה לך סט.

    אהבתי

  3. אני מניח שאת מורים רבים מלווה איזה סיפורון פיקנטי כסיפור אגדה העובר ממחזור למחזור. חלק מהמורים זכו בשל כך לכינויים, עד כדי כך שתלמידים אינם יודעים את שמם האמיתי…
    משעשע – בדיוק אצלי בהכנה פוסט נוסטלגי בנושא זה

    אהבתי

    • אני זוכרת מורה אחד כזה מבית הספר התיכון, שלעגנו לו מאוד אבל גם פחדנו ממנו (לפחות אני). כשאני חושבת עליו היום, נדמה לי שקצת הגזמנו.

      אהבתי

  4. ואני חושבת שזה מדליק להסתובב כך עם המטרייה של טוויטי, מי יודע אולי תהיי מובילת אופנה בתחום המטריות.
    אפרופו סדר בארונות, רכשנו השבוע ארון, כיוון שעומס הספרים שהונחו על הארון הישן הכריע אותו.
    ארון חביב ששימש את הילדים. הארון שקנינו גדול וגבוה ממנו, סוג של עמלק אך הפלא ופלא, דוד הקטן הכיל בדיוק את אותם דברים ונראה שעמד בכך יפה ואילו החדש מטעה מאד, לא הותיר לי מקום לכל הנעליים שלי, שזממתי להכניס במגירות שלו.

    אהבתי

  5. זמן מוזר למכור שופרות…..דווקא כדאי – בטח חצי מחיר (לעומת הימים הנוראיים) – כמו לקנות קמין בקיץ…
    והמטריה נשמעת להיט. בטח להשתמש ובטח להתעלם ממה יגידו.

    Liked by 1 person

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s