ברושים ושלהבות

מסתבר שיש גן בהאי גם מחוץ לחיפה.  בין עכו לנהריה.  הוא לא פחות יפה מאחיו  החיפאי   –   אמנם שטוח יותר,  אבל מרווח ואוורירי,  אם אפשר לומר כך.  ליד המקדש יש גן מופלא של ברושים ופרחי גרניום,  אדומים כשלהבות אש,  בוערים ממש. נזכרתי בשיר של זלדה על הלהבה והברוש.  'השלהבת לא תבין, השלהבת לא תאמין.'

זוגות נישאים  באים לשם להצטלם.  כשטיפסנו על מרפסת התצפית ראיתי,  בין הסורגים האופייניים, שושנת בד ורודה שנשמטה אולי מן הזר של אחת הכלות.  כמעט התפתיתי לקחת אותה,  אבל התאפקתי.

(בינתיים כבר חזרתי הביתה.  טוב לנסוע,  טוב לשוב. 91 ימים של פוליאנה).

תוספת מאוחרת:  והנה קישור לבלוג של נ*גה,  שצילמה ברושים ושלהבות ועוד דברים בגן הזה עצמו.  ותודה לנ*גה!

מודעות פרסומת

24 מחשבות על “ברושים ושלהבות

  1. האמת? התאכזבתי קצת מהגן הזה. אולי בגלל שהגעתי בקיץ ואז הירוק לא ירוק מאד. ציפיתי לפרחים יותר מיוחדים. לא יודעת, זה לא היה זה.
    אני שמחה שלפחות את נהנית.

    אהבתי

  2. הסדר המופתי בגן של הגינות והשבילים '
    הברושים והפרחים אדומים מרשימים ביותר !
    הגן מאוד יפה , לדעתי
    והשיר שהוספת נפלא , עדה !
    (צִלמתם ?)

    אהבתי

    • נדמה לי שרקפות אין בכלל בגנים הבהאים. הן לא משתלבות באופי הכללי של התכנון. אולי משום שבקיץ הן נעלמות לגמרי, כולל העלים, ומשאירות אחריהם אדמה ריקה.
      ברושים זה תמיד טוב (:

      אהבתי

  3. עדה יקרה, תודה על הרשומה המקסימה שלך. ביקרנו בגן הבהאי שליד עכו לפני כמה שנים והמקום זכור לי כשכיית חמדה. נכנסנו למקום בימים שציינת ונהנינו "מכל העולמות". מדי פעם מעיינת בתמונות היפהפיות שנשארו להזכיר את החוויה. תודה על העלאת התמונות שלך. הן מצטרפות אל שלי בחדווה 🙂

    אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s