מה נשים שומעות

קוראת את הר האושר של אמיר גוטפרוינד.  בהתחלה לא כל כך התחברתי לזה,  והסברתי לעצמי שזה בטח בגלל שאני בדרך כלל מעדיפה ספרים שנשים כתבו   –  כי הן מסתכלות על דברים אחרים ומסתכלות אחרת ורואות דברים אחרים ואחרת.  אבל אחר כך השלמתי עם זה ונשאבתי לתוך הספר,  שהוא שואב ונוגע ללב ומצחיק ועצוב בו זמנית.

קטע קטן ושולי וזניח מתוכו,  שאני מאוד אוהבת  למרות זניחותו השולית (ושוליותו הזניחה.  אוי,  עדה ק.,  תפסיקי כבר.  ואגב, זה לא ממש ספויילר מסוכן):

שירי מתקשרת לבוסית המטורללת שלה,  אבל מי שעונה לנייד היא דווקא הילדה הקטנטונת של הבוסית.  והשיחה הולכת ככה:

"-  'איפה אמא?'
שתיקה.
אין חומה גבוהה יותר מילד בן שנתיים וחצי העונה לטלפון.
–  'אפשר את אמא?'
–  'קנו לי נעליים.'
שתיקה.
–  'יופי,  חמודה,  תתחדשי.  אפשר את אמא?'
–  'טל מרביץ.'
–  'טל מרביץ?'
–  'ולוקח.'
–  'אמרת לאמא,  חמודה?'
השיחה נותקה."
(עמוד 65 – 66).

המשפט על החומה הגבוהה שווה את משקלו בזהב.

אבל חשבתי לעצמי ככה  –  שאני,  בנוסף לשתיקה,  אולי הייתי שומעת גם את הנשימות של הילדה.  ילדים נושמים בטלפון בדרך מיוחדת להם.  אחר כך חשבתי,  אולי זה בגלל שנשים לא רק מסתכלות ורואות אחרת ודברים אחרים,  אלא גם שומעות אחרת ודברים אחרים.  ואחרי שבניתי לעצמי לתלפיות את כל תילי התילים של ההבחנה החשובה הזאת,  עלה בדעתי פתאום שאולי זה בכלל עניין טכנולוגי,  לא קשור לנשים/גברים:  אני התרגלתי לשמוע ילדים מצידו השני של קו טלפון קווי רגיל,  אבל אולי בנייד (ענייני קליטה וכו') לא שומעים אותם נושמים.  נורא פשוט.

מודעות פרסומת

25 מחשבות על “מה נשים שומעות

  1. המסקנה שלי היא שעדה אולי תכתבי את ספר שיהיה מלא בהבחנות היפות כמו בפוסטים שלך?

    אהבתי

  2. אני לא מתווכחת על כך שנשים מסתכלות על דברים אחרים ומסתכלות עליהם אחרת (שתי הבחנות נפלאות וההבדל בניסוח דק שבדקים אבל משמעותי מאוד). אני רק תוהה ממה זה נובע. הבן הבכור שלי, דומה לאביו בכל כך הרבה היבטים אבל הוא זה שמטפל בתינוק הקטן ואשתו היא המפרנסת. ואני רואה איך הוא מסתכל על הדברים, ופתאום התחיל לעשות מסכות מעיסת נייר, ו- אולי, אולי זו לא נקודת מבט מובנית מלידה, אלא חלק מתהליך החיברות ואורח החיים הקבוע בחברה שלנו?

    אהבתי

    • זה מן הסתם נובע מתערובת של הרבה דברים, כולל הדברים שהזכרת – והמינון של חלקי התערובת עשוי להיות שונה אצל כל אחד. כך שקשה לי מאוד לתת כאן קביעות ברורות. אני יכולה לומר רק ככה: זה לא עניין של טוב/רע, יפה/לא יפה, אמנותי/לא אמנותי. זה פשוט אחר. וזה לא רק במה שקשור להתבוננות בילדים, אלא להתבוננות בחיים בכלל. איכשהו, אפילו כילדה/נערה, הספרים שהשאירו בי חותם היו בדרך כלל של נשים. ברור שיש יוצאים מן הכלל – אצלי, למשל, עמוס עוז, וגם שיר ארוחת הבוקר של ז'ק פרוור (שעליו כתבתי כאן:
      http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=231930&blogcode=11357144 ).
      אבל תכופות כשאני קוראת משהו שנכתב על ידי גבר אני אומרת לעצמי, כמה מוזר, מעולם לא היה עולה בדעתי לראות את זה כך, וגם להבא לא אראה את זה כך. וכשאני קוראת משהו שאשה כתבה, אני אומרת לעצמי: בדיוק ככה, אפילו אם לא היה לי השכל לכתוב את זה ככה בעצמי.

      אהבתי

  3. אפרופו מסתכלים על דברים אחרים, שמתי לב שההספק שלך בקריאה משתפר. האם זו החופשה, או שמא הגברת קצב הקריאה?
    אהבתי את ההבחנה הדקה הזו, מעולם לא ייחסתי לכך תשומת לב ואולי מעתה, בזכותך, אשים לב לפרט הזה שנשים רואות דברים אחרים ורואות דברים אחרת.
    שורה תחתונה, האם זה משנה את עוצמת ההנאה?

    אהבתי

    • זה גם החופשה, וגם אני כנראה קוראת יותר מהר, וגם לא הצלחתי להירדם כמה לילות וניצלתי את הזמן לקריאה…
      בקשר להנאה – תלוי בקורא(ת). אני יותר אוהבת לקרוא דברים שנכתבו על ידי נשים, אבל זה כמובן לא מחייב את כולם/ן.

      אהבתי

    • אוי, נכון (:
      את הקטנה שלנו לימדנו בזמנו לענות כך: שלום, מדברת הקטנה, מי זה? אבל היא תמיד הפכה את הסדר ל-שלום, מי זה, מדברת הקטנה 🙂

      אהבתי

  4. כל כך נכון, נשים רואות ושומעות דברים אחרים – ולכן גם כותבות על זה אחרת. איזו הבחנה מעניינת. אגב מרגישים את זה גם כשאישה מביימת סרט (שזה עדיין יותר נדיר מאישה שכותבת ספר, לצערי).
    אני מאד אוהבת לדבר עם ילדים קטנים שעונים לטלפון, תמיד הם מצליחים לחייך אותי או לפחות להפתיע. נזכרת שהבת של השותף של בעלי נהגה להתעורר מוקדם בבוקר לפני הוריה כשהיתה ממש פעוטה, לוקחת את הטלפון של אביה ולוחצת SEND, שכמובן היה מצלצל אל בעלי (99% מהשיחות שלהם הן עד היום וגם אז זה אל זה) – ובשעת בוקר מוקדמת כזו רק אני הייתי ערה כדי לקבל את השיחה (הייתי יוצאת אז לעבודה) – ולא פעם ניהלנו שיחות מאד מתוקות על הבוקר…..

    אהבתי

  5. כן. נשים רואות ושומעות אחרת. כן, כמו מניפה, נדמה לי שזה עניין של לימוד, הסללה, חיברות. ניתן לדעתי לשינוי….

    אהבתי

  6. כבר כתבתי על כך פוסט: יש הבדל בין הראש הנשי לראש הגברי, לא יעזורו כל המחאות הפמיניסטיות. זה לא שיש הבדל משמעותי ברוב היכולות, אלא במידת ההנאה שבעיסוק בהן. הממוצע, לנשים יש כושר ורבאלי גבוה יותר וכפי שציינתי בעבר : הגברים רואים את היער, הנשים את העצים.
    כמובן שמדובר במגמות, לא הכללות.

    אהבתי

      • אוקיי. על פי תוצאות הניסויים המדעייםשנערכו ושאת חלקם הצגתי בפוסט המדובר – מדובר בהבדל גנטי שמתבטא כבר בתינוקות בני יומם. הביהייביוריסטים כמובן חולקים על הדעה הנחרצת זו של הביולוגים והן של האנתרפולוגים.
        הביהייביוריסטים אפילו יוצאים ושוללים את מהימנות הניסויים המדעיים, אלא מאי? הם לא מצליחים לשכנע אף אחד למעט עצמם וגם לא פרסם את דעתם ההזויה הזו שמנסה להפריך תוצאות מדידות במכשירים משוכללים ושיטות מדידה מדוייקות (כמו גלי מוח והדמיות מוחיות שונות), מלבד בכתבי עת סמי מדעיים או בעיתון המוטה של האגודה הבריטית לביהייביוריזם.

        ראי הפוסט שכתבתי בנושא בקישור כאן:
        http://kankan111.blogspot.com/search/label/%D7%A9%D7%99%D7%95%D7%95%D7%99%D7%95%D7%9F%20%D7%9E%D7%92%D7%93%D7%A8%D7%99

        אהבתי

  7. אהה!
    ועכשיו הרי הכל ברור יותר – אין חומות גבוהות יותר מנשים מנוסות.
    עתה אפשר לסדר את החומות לפי סדר. תודה על הפוסט 🙂

    אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s