לאה גולדברג יודעת!
אני יודע כלום שמתמלא רק בשפל של כאב בגלים בגובה כףרגל מעומעמים ולאיטה כמעוף הגלים מגיעה גיאות עם חדי חידודים. וחוזר חלילה
אוף, אני שונא את הכלום שמביא מסת כאבים כזו (לי)
אני לא יודעת אם הכלום ריק (בצירי), אבל הריק(בחיריק) מלא בכלום. וכלום הוא משהו, אכן. זה מסובך (:
(בלי קשר: השארתי בבלוג שלך תגובה היום, האם ראית? היא עדיין מחכה לאישור).
הכלום אכן הוא משהו ואין ואקום הואקום תמיד מיתמלא.
אני לא ראיתי תגובה. לא בטוחה שיש בכלל מקום לתגובות אצלי אני חדשה ועסוקה בעצמי כרגע כבלוג אישי אז לא ממש פעילה חברתית, ועדיין אינני יודעת איך טכנית עושים פה דברים פעם שאלתי בפורום . לא עונים. או לא מצאתי את מה שעונים. כרגע יש לי דאגות בריאות מישפחתיים אז הפעילות מינימום.
אולי אתעסק עם זה מאוחר יותר כרגע מה שיש מספיק לי.בכל אופן אם כתבת זה אמור להופיע איפשהו. לא מצאתי. אני בגרסא החינמית .תיכתבי לי איך למצוא את זה . תודה.
בכל רגע, גם ביום וגם בלילה אין לגמרי שקט. כלב נובח מרחוק, תינוק בוכה, מכונית נוסעת. אנחנו רגילים לחיות בתוך רעש מסויים תמידי. חשבתי שאם היה שקט מוחלט הייתי משתגעת. כך גם לגבי חושך מוחלט. הייתי בארוע במויאון בחולון שנקרא משהו כמו שעה בחשיכה. זה היה מאד קשה.
בלוגיעדה 
מטבעו הריק תמיד מייצר, כי לעולם לא יישאר מלא בכלום
אהבתיאהבתי
ואיך כתבה לאה גולדברג ב'נסים ונפלאות'? גם כלום הוא משהו.
אהבתיאהבתי
לאה גולדברג יודעת!
אני יודע כלום שמתמלא רק בשפל של כאב בגלים בגובה כףרגל מעומעמים ולאיטה כמעוף הגלים מגיעה גיאות עם חדי חידודים. וחוזר חלילה
אוף, אני שונא את הכלום שמביא מסת כאבים כזו (לי)
אהבתיאהבתי
מקווה שהכלום הספציפי הזה יתפוגג וייעלם ולא ישוב.
אהבתיאהבתי
אפילו חור שחור מלא ממנו ואפילו שואב.
והאין בדמיוני הוא אינסוף
ורק צריך איזה מקור אור להביט.
אהבתיאהבתי
ואם אני זוכרת נכון ממה שלמדתי פה ושם, חור שחור מלא במסה…
אהבתיאהבתי
והוא מרכז כל גלאקסיה ובכל זאת בעינינו שחור משחור
אהבתיאהבתי
איזו ריקנות מלאה באין ציירת כאן עדה….. מרגישה שאני נופלת עם מילות השיר לתהום שאין לה תחתית….. או יותר נכון לא נופלת…. מרחפת שם בתוך הריק המלא בכלום
אהבתיאהבתי
הנה באתי לתפוס אותך ולהצילך (:
אהבתיLiked by 1 person
ואני מהדהדת את המחשבה שלך. גם אם הפיזיקה אומרת אחרת, לפעמים זו ההרגשה.
אהבתיאהבתי
היות שבפיזיקה אני לא מבינה הרבה, אני מעדיפה לסמוך על ההרגשה. ואחרי מה שקראתי אצלך היום, אני גם מבינה את כוונתך.
אהבתיאהבתי
ריק
מלא
הכל בסדר , עדה ?
אהבתיאהבתי
כן, בסדר. טקסטים כאלה לא בהכרח משקפים מצב רוח עכשווי.
תודה על דאגתך.
אהבתיאהבתי
מעניין שהריק מתקשר לחושך.
סתם נקודה למחשבה.
אהבתיאהבתי
אני אחשוב על זה (:
אהבתיאהבתי
הי עדה:-) איך כלום הוא ריק? תמיד הכלום עשיר במשהו. מלא חלל. חלל מלא. במובן ספייס.
אהבתיאהבתי
אני לא יודעת אם הכלום ריק (בצירי), אבל הריק(בחיריק) מלא בכלום. וכלום הוא משהו, אכן. זה מסובך (:
(בלי קשר: השארתי בבלוג שלך תגובה היום, האם ראית? היא עדיין מחכה לאישור).
אהבתיאהבתי
הכלום אכן הוא משהו ואין ואקום הואקום תמיד מיתמלא.
אני לא ראיתי תגובה. לא בטוחה שיש בכלל מקום לתגובות אצלי אני חדשה ועסוקה בעצמי כרגע כבלוג אישי אז לא ממש פעילה חברתית, ועדיין אינני יודעת איך טכנית עושים פה דברים פעם שאלתי בפורום . לא עונים. או לא מצאתי את מה שעונים. כרגע יש לי דאגות בריאות מישפחתיים אז הפעילות מינימום.
אולי אתעסק עם זה מאוחר יותר כרגע מה שיש מספיק לי.בכל אופן אם כתבת זה אמור להופיע איפשהו. לא מצאתי. אני בגרסא החינמית .תיכתבי לי איך למצוא את זה . תודה.
אהבתיאהבתי
בדף הבקרה שלך (wp-admin), בצד ימין, את יכולה להגיע לכל התגובות שיש לך, כולל תגובות שבהמתנה, ספאם, מחכות לאישור וכדומה.
אל דף הבקרה אפשר להגיע מ-"האתר שלי" (בצד ימין למטה), או להוסיף את הכיתוב
wp-admin
לשורת הכתובת של הבלוג שלך.
זה אחד מהשגעונות של וורדפרס: אני רואה את תגובתי הממתינה לאישור בתחתית הפוסט שלך, אבל את לא רואה אותה שם 😦
איך שלא יהיה: רק בריאות למשפחה.
אהבתיאהבתי
אין לי מצב כזה באתר שלי אנסה להוסיף למעלה בהמשך. ותודה רבה.
אהבתיאהבתי
לא נראה לי שאין לך – לכולם יש. זה בדפי העריכה, גם בבלוגים חינמיים – זה לא משהו שצריך להוסיף. אולי פעם כשיהיה לך זמן תחפשי בנחת ותמצאי.
אהבתיאהבתי
יש גם ימים כאלה. לילה טוב
אהבתיאהבתי
מאוד.
וחלומות פז (:
אהבתיאהבתי
כלום נשאיר את כלום מרחף בריק לבד בחושך ?
אולי נשאיר מעט מקום לדימיון פן נאיר וניווכח בלא כלום
הס פן תאיר ותעיר
אהבתיאהבתי
זה מסובך (:
אהבתיאהבתי
זה מסובך כי לא הבנת או מסובך להאיר את הכלום שמא נמצא את הלא כלום חלילה הס פו תאיר ?
אהבתיאהבתי
זה מסובך בכל מקרה, אבל את צודקת שהכלום עדיף על לא-כלום.
אהבתיאהבתי
יפה !
אהבתי
אהבתיאהבתי
בכל רגע, גם ביום וגם בלילה אין לגמרי שקט. כלב נובח מרחוק, תינוק בוכה, מכונית נוסעת. אנחנו רגילים לחיות בתוך רעש מסויים תמידי. חשבתי שאם היה שקט מוחלט הייתי משתגעת. כך גם לגבי חושך מוחלט. הייתי בארוע במויאון בחולון שנקרא משהו כמו שעה בחשיכה. זה היה מאד קשה.
אהבתיאהבתי
או, במילים של לאה גולדברג (בערך): גם כלום הוא משהו.
אהבתיאהבתי