זה וגם זה

בדרך לירושלים,  השבוע:
את מקום החוטמיות הזיפניות שבשולי הכביש תפסו החצבים.  סתיו עכשיו.
ושדות התבואה נקצרו,  אבל עודם מוזהבים.  ערמות-ערמות של תבואה קצוצה וארוזה פוזרו עליהם במרחקים פחות או יותר שווים,  כמו קוביות עץ שנשכחו על שטיח.  אין לי הסבר למה זה גורם לי נחת.  אולי כי זה מעיד שהעבודה השוטפת נמשכת כמתוכנן.  עונה באה,  עונה הולכת,  ורק העבודה נשארת. למרות שמסביב יֵהוֹם הלהג.

*

מאז שאמא שלי נפטרה אני כבר כמעט לא מדברת (וגם לא שומעת) הונגרית.  לא כל כך יש עם מי,  חוץ מאשר עם א.,  שכבר כמעט לא שומעת כלום,  כך שהשיחות אתה הן בקושי בגדר תקשורת של ממש.

אף פעם לא למדתי הונגרית באופן מסודר,  אני מכירה אותה מתוך שמיעה בלבד.  אבל תמיד התפעלתי מאוצר המילים והביטויים שלה, שהוא מלא ציוריות ורגש ותכופות גם הומור, ותמיד חשבתי שיש דברים שאפשר להביע בדייקנות רק בה.  וכך קורה לי גם היום,  תכופות,  שאני חושבת על משהו ופתאום שומעת בירכתי ראשי מה אמא שלי הייתה אומרת עליו  – בקולה,  בהונגרית,  בביטוי הקולע והמתאים ביותר,  שאי אפשר לתרגמו לשום שפה.

פעם,  לפני הרבה זמן,  אמרתי לפ' שאני לכודה בין שתי נשים דומיננטיות:  אמא שלי מצד אחד,  הקטנה שלי מן הצד השני.  וזה היה נכון.  והוא ענה לי:  ולמרות זאת,  בעוד כך וכך שנים, כשאמך כבר לא תהיה והקטנה כבר לא תגור בבית,  תתגעגעי לשתיהן.

ובדיוק כך קרה.

מודעות פרסומת

23 מחשבות על “זה וגם זה

  1. בדיוק אתמול אמרתי שחסרות לי מילים. יש מילים בלאדינו שאין להן תרגום בעברית וחבל שאין לך עם מי לדבר את השפה.
    זכור לי שיר שכתבת על אמך ובתך, כשאמך עוד היתה בחיים.

    אהבתי

  2. חברה שלי מרטה כשהיא רוצה להתבטא בהומור או עם קצת פלפל היא מוסיפה בטוי בהונגרית למרות שברור לה שאינני מבינה. היא מוסיפה תרגום וזה נחמד…
    והסתיו הרשמי אמור להגיע רק ב21.9….

    אהבתי

  3. לפעמים אני רוצה לנסוע לירושלים רק בשביל הדרך.
    מה שאת מספרת על ההונגלית ככה באידיש, ואני רוצה לומר מה קנטנצ'יק עושה ויוצא לי רק באידיש וקשה לתרגם, למרות שאידיש רק שמעתי, זאת אומרת את המכתמים האלה
    כן, ככה גם אני עם אימי ז"ל וביתי הקטנה תבל"א, הן באמת דומיננטיות אך לא גרעו ממני, ( ובטח לא ממך )

    אהבתי

  4. יותר משזו ההונגרית, נדמה לי שזו השפה של אמא. לאמא שלי, למרות שנולדה בארץ, היו כמה ביטויים ביידיש קולעים כל כך שאני משתמשת בהם עד היום. שום תרגום לא עושה את זה. ואהבתי את הגעגועים לשתי הנשים המשמעותיות הללו, ובעיקר לימים שהלכו ואינם עוד מזה, ואת התזכורת המנחמת השנתית של הריטואל של הטבע והחקלאות, שהזמן הוא גם מעגלי ולא רק קווי, מזה.

    אהבתי

  5. נולדתי בארץ. אבל היתה לי רק סבתא אחת שזכיתי להכיר – אמא של אבא שלי – והיא גרה איתנו, באותה החצר ביָפו, בצריף נפרד. וכדי שאוכל לתקשר עם הסבתא הזו – לימדו אותי יידיש. לכן, כשהייתי ילד, כבר הייתי חריג מבחינת השפות. כשהלכתי לראשונה לגן – ואני צבר, שנולד בארץ, כן? – לא יכולתי לדבר בעברית עם ילדי הגן, משום שלא ידעתי עברית. אלא שכדרכם של ילדים למדתי עברית במהירות – והיידיש נותרה לי מתנה. כשקצת גדלתי, הייתי תופעה מוזרה: ילד, שמדבר יידיש שוטפת. כבר אז, עם הנטייה הזו להיות ישראלים, שמשאירים את הגלותיות מאחור – ילידי הארץ לא למדו לדבר ביידיש. אף אחד לא לימד אותם – והם לא רצו ללמוד. לא, אם הם לא היו חרדים. לכן, מבוגרים דוברי יידיש, שפגשו את היידיש שלי – היו באמת מופתעים. היי, ילד משונה, דובר יידיש שוטפת.

    והיידיש שפה כל כך חמה ומתגלגלת ועסיסית. עם ביטויים שקיימים רק בה. וכשמנסים לתרגם ביטויים ופתגמים – כל העסיסיות והתבונה נושרים מהם במעבר לעברית.

    עד לפני למעלה משנה – כשאמא שלי נפטרה – דיברתי יידיש ברמה יומית. עם אימי. כל יום.
    לקח קצת זמן, לאחר שהיא נפטרה, ופתאום זה צף לי לתודעה: אני כבר לא משוחח ביידיש. אין לי עם מי.
    ואני מתגעגע לשתיהן. גם ליידיש – וגם לאמא שלי.

    אהבתי

    • גם אני ידעתי יידיש ( כיום פחות ) , כי זאת היתה השפה המדוברת בבית הורי כשהייתי קטנה
      לאחר שנים הורי עברו לשפה העברית , ואחי שצעיר ממני בשבע שנים לא למד ולא יודע יידיש ( קוץ-וזה בלי קשר להיות חרדים )

      אהבתי

      • העניין הזה של לימוד שפות בבית, אני אפילו לא יודע איך להתחיל ולהתייחס אליו…
        אישתי ואני, שנינו באים מבתים ממוצא רומני. היא נולדה ברומניה (ועלתה ארצה כילדה קטנה) – ולכן דיברו איתה רומנית. אבל ביניהם, הוריה דיברו גם יידיש. אותי לימדו יידיש – אבל ההורים דיברו גם רומנית. כך, ששנינו יודעים היטב שפה אחת, ומסתדרים גם בשפה השניה.
        כמובן – לאחר שנים בארץ – כולם דיברו גם עברית. אני המשכתי לדבר עם אמא שלי ביידיש כל השנים – למרות שדיברנו בינינו גם בעברית, ללא שום בעיה. עם אישתי, אמא שלי עברה לפעמים, אוטומטית, לדיבור ברומנית…

        כשנולדה ביתנו, לפני כמעט 30 שנים, עמדה בפנינו הדילמה אם מלמדים אותה שפה נוספת, מלבד העברית. אלא שהיידיש של אישתי איננה טובה מספיק – והרומנית שלי אינה טובה מספיק. אז החלטנו, שמכיוון שאיננו יכולים לתקשר בצורה ממש טובה באחת משתי השפות – נצמֵד לעברית וזהו. כיום, אני לגמרי לא בטוח, שזו היתה החלטה נכונה. אולי זה היה מספיק, אם רק אני הייתי מדבר עם ביתי ביידיש? אני משוכנע, שהבת שלי לא מצטערת על כך. האנגלית שלה מצוינת, טובה יותר מהאנגלית שלי ומהאנגלית של אישתי – שהן ברמה טובה מאד, כשלעצמן. עם האנגלית הזו, היא בהחלט מרגישה שהעולם פתוח בפניה. אבל היא לעולם לא תחווה את ההרגשה, שאני חווה בגרמניה – כשהיידיש שלי גורמת לי להבין חלק מהגרמנית בלי בעיה. או את ההרגשה של אישתי באיטליה, כשכל כך הרבה מילים מצלצלות לה דומות לרומנית (כששתי השפות הן שפות רומיות). יש בזה איזה עושר תרבותי, שהבת שלי לא תהיה חלק ממנו. אני למדתי גם, במשך שנים, צרפתית בבתי הספר. כשהייתי בצרפת הבנתי חלק מהצרפתית, וכשניסיתי לדבר צרפתית – צָפו להן מילים מתהום הנשייה ויכולתי לגמגם בצרפתית. אז אני יודע עברית ואנגלית, יודע גם יידיש, מבין ומגמגם ברומנית ובצרפתית. בדור הצעיר אין דברים כאלה. לפני זמן קצר, תוך כדי שיחה, הבת שלי הודתה לנו על האנגלית שלימדנו אותה. היא בהחלט מרגישה, שהאנגלית הזו פותחת לה דלתות. הקטע המעניין היה, שהיא יותר התייחסה לשיעורי תיגבור באנגלית שניתנו לה בגיל ילדות, לפני תחילת לימודי האנגלית בבית הספר – והיא בכלל לא התייחסה לעובדה, שהתואר הראשון שלה באוניברסיטה הוא באנגלית (כמקצוע מִשני)…

        אהבתי

  6. בביתי כאמור דברו יידיש( ביטויים ובדיחות ביידיש אי אפשר לתרגם) וקלטתי את השפה , הורי עברו לשפה העברית שהיתה שגורה בבית וביניהם דברו יידיש אני חושבת.
    גם הונגרית 'שמעתי' בבית לעיתים רחוקות וקלטתי מספר מילים . צרוף מקרים : פגשתי השבוע במספרה אשה שחגגה באותו יום 90 !! היא זכרה אותי מילדותי ושאלה אותי בעברית (כמובן) אם אני יודעת הונגרית.
    מסתבר ששפה היא גם געגועים לעבר הרחוק , לאלה שאינם…

    אהבתי

  7. בילדותי גדלתי בשכונת קיבוץ גלויות עם שלל שפות נשמעות ברחוב. ואז כבר למדתי שבכל שפה המילים (ומספר הנרדפות) תואמים את הצורך בשימושן. באנגלית לא קיימת למשל הברכה בתאבון. בגרמנית ובעברית מברכים כשמתעטשים 'לבריאות'. באנגלית אומרים bless you. בעברית אין מילה לפירגון (לפרגן בא מיידיש), וזה בהחלט מצביע משהו עלינו.
    אינני מבין הונגרית למרות ששמעתי אותה הרבה ברחוב בילדותי. כילד קטן חשבתי שדוברי הונגרית שרים. כיום אני יודע שלשפות שונות 'שירה' שונה ונדהמת לגלותי בכנס הבינלאומי הראשון שהשתתפתי שהפינים 'שרים' את שפתם בדומה להונגרית.

    אהבתי

    • בהחלט לפי הצורך. לכן גם נהוג לומר שבערבית יש עשרות מילים עבור 'גמל', ושלאסקימוסים יש הרבה מילים בשביל 'שלג'.
      פינית והונגרית, יחד עם אסטונית, שייכות לאותה משפחה של לשונות (פינוֹ-אוּגריות).

      אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s