הארנב של עליסה

לאחר הצהריים הובטח גשם מלווה בסופות רעמים.  על זה אמרו חכמינו:  אאמין כשאראה.  בינתיים חם לגמרי,  עם השמיים שיורדים נמוך עד לקצה הקודקוד ומכבידים על הנשָמה.

ובאופק ההולך ומתקרב:  שנה"ל תשע"ז,  החל מיום ראשון.  אף שנחמד לחזור לשגרה,  גם היא מכבידה קצת על הנשמה:  מירוץ העכברושים עומד להתחיל,  והערמה נערמת ומאיימת לצנוח על ראשי.  חסל סדר ללכת לישון בידיעה שאין שום דבר דחוף למחר.  מעכשיו הכול דחוף, ואני כרגיל בפיגור.

וברוח עגמומית משהו:

הַשְּׁבִיל שֶׁלִּי מִתְפַּתֵּל בַּמּוֹרָד
בּוֹאֲכָה מַעְיַן הַסִּיּוּם
שֶׁמֵּימָיו מְאִירִים
שֶׁקּוֹלוֹתָיו זַכִּים
שֶׁסּוֹדוֹתָיו חֲבוּיִים

*

אֲבָל בַּחֹשֶך
יִוָּתְרוּ הַנְּעוּרִים
אֲשֶר הָיוּ בָּנוּ –
עוֹדָם מְפַזְּזִים
בֵּין הַצְּלָלִים

22 מחשבות על “הארנב של עליסה

  1. ובינתיים השמיים התעננו ולמרות שחם (כפי שהבטיחו) נראה שהגשם בא יבוא.
    אגב אמרו גם שרק משעות הצהריים יתכן הגשם והמקומות המועדים הם אזור ירושלים והדרום.
    בהצלחה בשנת הלימודים תשע"ז ומבטיחה לך שחצי שעה לאחר שתתחילי, תרגישי כאילו שלא היית בחופשה כלל.

    אהבתי

  2. היי עדה, התגעגעתי לכתיבה שלך ואלייך. במקריות מופלאה יש לנו תערוכה חדשה בספריה על אליס הידועה גם כעליסה. מוזמנת. שנת לימודים נפלאה ופורייה ומלאת אנרגיות טובות.

    אהבתי

  3. אם הנעורים נשארים, אז עוד יש בשביל מה לחיות 🙂
    מדהים כמה התרגשות יש כאן לקראת גשם ראשון. ואני עדיין מחכה שיגע למחוזותינו… כן, גם אני בהתרגשות.

    אהבתי

  4. ניסיתי לחבר בין שני חלקי הפוסט וקיבלתי את השחייה של עליסה עם הארנב ושאר היצורים בבריכת הדמעות שלה. השיגרה דווקא טובה בעיני, וגם הגשם.

    אהבתי

  5. השיגרה קשה. אבל כשאני עבדתי לא היה לי חופש גדול, לא היו חגים חוץ מהמינימום, ובנוסף לכך היו לפעמים גם תורנויות , עבודה בימי שישי ושעות עבודה שלא נגמרות מחוץ לבית. אני מספרת את זה כדי שתראי גם את היתרונות של מוסדות ההוראה….

    אהבתי

    • אני כמובן ערה לכך. מה שבדרך כלל לא יודעים הוא שהעבודה הזאת כוללת לא פעם שעות עבודה בלתי נגמרות *בתוך* הבית, כולל בלילות, בשבתות, בחגים ובחופשים…

      ואף על פי כן עדיף לעבוד מאשר לא לעבוד.

      אהבתי

  6. כשפרסמת את הבית הראשון חשתי משהו חסר בביטחון האופטימי, ואז הבית (שיר) השני שנוסף כאן שכנע. כנאמר, ללא עבר אין עתיד.

    אהבתי

  7. הייתי בהרצליה באותו יום וכאשר חזרתי מהחוג עם נשמותק באמת ירדו עלינו טיפות מעטות, גדולות וחמות….אבל עד שהגענו ליישוב שלי בשרון כבר ירד גשם שוטף שלא הפסיק כמה שעות. מרחק של 30-40 דקות נסיעה והאקלים שונה!
    אהבתי את השירים האלה גם בפעם הראשונה שקראתי אותם ב"משרבטת"…..ועכשיו פתאום חברו יחדיו, יצרו קשר ביניהם….
    היום יום ראשון ושנה"ל החלה, מאחלת לך שנה נהדרת, עדה, עם סיפוק מהעבודה והנאה בין כל הלחצים והעומסים והפיגור….. 😍

    אהבתי

  8. אמש נזכרתי פתאום בפוסט הזה שעשה לי לדאוג
    מה פתאום מַעְיַן הַסִּיּוּם ? מעין תמיד מתחיל, ומחפש את הים, ואולי הואוקסימורון מכוון להתחלה של הגיל השלישי ? אז זה פחות מפחיד אותי

    אהבתי

סגור לתגובות.