חסרה

הרבה זמן דחיתי את הקריאה של Elizabeth is Missing (אליזבת איננה,  מאת Emma Healey). דמנציה של הגיל המבוגר,  עם או בלי אלצהיימר,  נראית לי אחד הדברים הכי מפחידים ואכזריים ומדכאים שיש,  אז ניסיתי להתחמק.  אבל בשבוע שעבר מצאתי אותו בספרייה (וזה לא דבר של מה בכך,  כי הוא מאוד מבוקש),  והתחלתי לקרוא.  ובינתיים הוא נורא יפה,  גם אם עצוב להפליא.

אינני יודעת איך יכלה המחברת,  שהיא כבת שלושים,  לדעת מה מתרחש בתוך מוח שהולך בהדרגה לאיבוד.  ייתכן שהיא טועה,  ולא זה מה שקורה בו.  אבל יש בטעות שלה (אם היא באמת טועה) משהו כל כך אנושי וחומל וכמעט אופטימי,  שאי אפשר להישאר אדישים אל מולו,  ואי אפשר שלא לשאוב ממנו גם מעט נחמה.

כמו שקורה לעתים תכופות,  מסתבר שגם כאן אין את מי להאשים.  לא את המבוגר הדמנטי,  שמוחו הולך ומתפרק,  ולא את סביבתו שמנסה איכשהו לשרוד מולו.  מה שמביא אותי שוב להרהר קצת באלוהים.  דמנציה (כדי לא לומר את השם המפורש,  כלומר אלצהיימר) היא אחד הטריקים הגרועים ביותר שאלוהים מפעיל על בני אדם,  לפחות כשמתבוננים בזה מנקודת הראות של אנשים צעירים ובריאים (אבל האם זאת נקודת הראות היחידה שבאה בחשבון?)  ולמרות זאת,  אי אפשר להאשים אותו:  אנשים שמאמינים בו לא יבואו בטענות אל שיקול דעתו,  כי הוא הרי יודע הכול הכי טוב ואין להרהר אחרי מעשיו.  ואתיאיסטים לא יאשימו אותו,  כי הוא בין כך ובין כך לא קיים בכלל.  וכך הוא הולך ועושה את הדברים האיומים הללו,  ולא נשאר אף אחד שיקרא אותו לסדר.

מודעות פרסומת

23 מחשבות על “חסרה

  1. כן, זה מאוד עצוב. תהליך היעלמותו של אדם, התאיידותו. מכמיר, שובר לב. ומי בכלל יכול לחשוב על אלהים בעת כזו?

    אהבתי

  2. באמת עדי בעולם המליצה על הספר ורשמתי לי אותו. אין משהו שאמא שלי חוששת ממנו יותר מאלצהיימר, כל הזמן מחפשת סימנים שהיא חלתה בזה, כל זמן פותרת סודוקו ותשבצים כדי למנוע את זה…. ממש אובססיה אבל מובנת לגמרי, מבחינתי.

    אהבתי

    • סודוקו ותשבצים זה טוב מאוד.
      הסטטיסטיקה מראה שאנשי אקדמיה חולים באופן משמעותי פחות מדמנציה ואלצהיימר מאנשים שאינם עוסקים במאמץ מחשבתי יומיומי.

      Liked by 1 person

  3. באמת יכול היה לוותר על ההמצאה הזו וגם על מה שאטנבורו אמר שבגלל זה הוא לא מאמין באלוהים – כשזבוב מסוים מטיל את ביציו בעין של ילד, זה כ כ אכזרי בעיניו ולכן אינו מאמין באלוהים

    אהבתי

  4. רק לתקן: דמנציה ואלצהיימר אינם היינו הך. אחד הסימפטומים של אלצהיימר זה דמנציה, אבל יש אנשים עם דמנציה וזה לא אלצהיימר. אני לא בטוחה שאני יכולה להיות יותר ברורה, זה לא התחום שלי, אבל לאמא שלי יש דמנציה, ולא אלצהיימר. הרופאים מתעקשים.

    Liked by 1 person

    • כן, בהחלט. נדמה לי שמסבירים שדמנציה היא המצב שבו המוח מתפרק מנכסיו – אבל היא לא אופיינית רק לאלצהיימר, שהיא מחלה שניתנת לאבחון מדויק. בספר (לפחות בינתיים) המילה 'אלצהיימר' אינה נזכרת, ולכן גם כתבתי מה שכתבתי על אי-אמירת 'השם המפורש'. אבל בעצם, מבחינת חוסר האונים והעצב שיורדים על כל מי שמעורב בעניין ועל כל הסובבים אותו – אני מניחה שאין הבדל גדול.

      אהבתי

    • יש הבדל בין אלצהיימר לדמנציה מבחינת הגורמים והמנגנונים, אבל זה באמת לא כל כך משנה לסימפטומים. אלצהיימר אפשר לאשר בוודאות רק בניתוח לאחר המוות (מוח שהפך למבנה של ספוג).

      אהבתי

  5. אני מרגישה איך המוח שלי כבר מתחיל להתפרק. אני שוכחת שמות ומילים ומרגישה לגמרי חסרת אונים. אני מתפלאת איך אפשר לכתוב ספר יפה ואופטימי על כך, אבל לא נראה לי שאפילו בא לי לקרוא אותו…

    אהבתי

    • אופטימיות זה אולי מוגזם, אבל הספר מראה שיש עוד דרכים להתבונן בחולה ובמחלה שלו, ולא רק בדרך שהתרגלנו אליה. ולשכוח שמות זה כמעט הדבר הכי טבעי בעולם, אני מכירה אפילו אנשים צעירים ובריאים לגמרי ששוכחים.

      Liked by 1 person

  6. יהודה עמיחי כותב, ועצוב שזה לא נכון לדמנטים:

    מות תאנים ימות בסתו
    מצמק ומלא בעצמו ומתוק,
    העלים מתיבשים על האדמה,
    והענפים הערומים כבר מצביעים
    אל המקום שבו זמן לכל.

    אהבתי

  7. אוי אלצהמייר, בכל פעם שמזכירים עוד תרופה חדשה שהומצאה כדי לעצור את המחלה, זה מעודד אותי וחושבת שעד שאני חלילה אלקה בה תמצא התרופה שתכחיד אותה.
    כיוון שדודתי חלתה במחלה, תמיד מתעורר החשש שאולי יש לי סיכון גדול מאשר לאחרים.
    לא יודעת אם הייתי רוצה לקרוא ספר כזה, ללא ספק החרדות היו מתעוררות,

    אהבתי

  8. כל מחלה שפוגעת בנפש ובמהות של האדם נראית מפחידה אולי אפילו יותר ממחלה שמסכנת את הגוף בלבד.
    הספר נשמע מעניין, לכי תדעי איזה נסיון יש לכותבת עם המחלה.

    אהבתי

    • ממה שהבנתי – אין לה ניסיון מקצועי בעניין, והניסיון האישי לא חורג מעבר למה שקשור ב'סבתות'. שזה, כשחושבים על זה, עשוי להיות ניסיון די עשיר.

      אהבתי

  9. כאחד שתווה חולי אלצהיימר, אני יכול לומר שלאחר השלב הראשוני, הסביבה סובלת אלפי מונים מהחולה שאינו מודע למצבו. חמי היה מתחיל משפט ולא היה משלימו כי שכח את תחילתו. אך היו סימנים שהיה מאושר – היה מחייך ושר הרבה (מנגינות עם מילים ג'יבריש) וממולל באצבעותיו בדים נעלמים – היה חייט בעברו.
    לדעתי אלצהיימר אינו הגרוע מכל לחולה. גרוע בהרבה חולה במודעות מלאה הכלוא בתוך גופו.

    אהבתי

  10. גם אני כשאני קוראת דברים כאלה תוהה אם המחבר באמת יודע מה קורה במוח של אדם שיש לו דמנציה. איכשהו לא נראה לי שמישהו יכול לדעת באמת.

    בעניין אלוהים – לא הוא שגורם לדברים הרעים.

    אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s