ישנה הנקודה הזאת ליד לטרון, ששם העמק הופך בבת אחת להרים, ולמטה נראים כרמי הגפנים, ולמעלה ובצדדים מִתַּמְּרִים הברושים, דקים-דקים וצפופים-צפופים, עם צמרות כמו של צריחי כנסיות. מאות ואלפי צריחים, צמודים זה לזה, שואפים לשמיים. הם מאוד מיוחדים בעיניי, כתבתי עליהם כבר כמה פעמים (למשל כאן). בעיניי, זו הנקודה הכי יפה בדרך לירושלים.
אני חושבת עליה הרבה בימים היבשים האלה, עם הרוח הפראית והשרפות שצצות כפטריות אחרי הגשם, ואין גשם. אני חושבת איך תאחז האש גם בברושים (והאם גם הם דליקים) והם יוליכו את בשורת הגיהנום אל השמיים.
אבל אתמול, באוטובוס של בערך-עלות-השחר לירושלים: שָקט בברושים. גם לא הייתה הרבה רוח. רק צעיף של אובך שעטף אותם. בינתיים הם שמורים.
אני רק מקווה שיישאר כך. ושתתהפך כבר הרוח מייבשת-הנשמה הזאת, ושיבוא סוף סוף הגשם וישטוף כבר את האבק ואת האפר, וכל הכבאים יוכלו ללכת לישון. מספיק מזה כבר, באמת. הגיע יובש עד נפש.
הלוואי ותחדל השרקייה הזו ויגיעו עננים נושאי גשם וברכה.
הלוואי!!
אהבתיאהבתי
אמן. צפי למזג אוויר סביר – רק ביום שני-שלישי.
אהבתיאהבתי
שלא לדבר על הרקפות !
אהבתיאהבתי
הן עוד מתחבאות באדמה, אני מקווה שהפקעות שלהם מוגנות.
אהבתיאהבתי
זה כמעט ברור שאלה הצתות לצערנו וזה לא נפסק ,כנראה משהו מאורגן היטב .אחרת זה אי אפשר להסביר. והפוסט יפיפה בתאורו
אהבתיאהבתי
מן הסתם גם הצתות. אבל הייתי מעדיפה שיבדקו שם היטב לפני שיוצאים בהצהרות גורפות, כי יש לנו מספיק צרות גם בלי הלהטת הרוחות הלוהטות גם כך.
תודה.
אהבתיאהבתי
וכעת בחיפה…
מי יתן ויבוא הגשם
אהבתיאהבתי
לא השבוע, כנראה. חבל כל כך.
אהבתיאהבתי
אני בתל אביב ורועד מפחד מה קורה עם הבית. חצי חיפה כבר פונתה…
ששה מוקדים. פחד.
אהבתיאהבתי
באמת מפחיד. מחזיקה אצבעות…
אהבתיאהבתי
רואה בעיני את התמונה שתיארת.
המראות הבוקר מחיפה מחרידים ומעוררי דאגה. לוחמי האש בכל המקומות זקוקים לעזרת הגשם. שיבוא כבר!
אהבתיאהבתי
הלוואי. אמן.
אהבתיאהבתי
אהבתי את משפט הסיום שלך, פחות אהבתי את המציאות שהולידה אותו.
אגב, אתמול בבוקר קצת יותר מאוחר, מעל כל האזור הזה שתיארת היו שמיים חומים-שחורים וזה היה נורא ועצוב.
אהבתיאהבתי
וסיפרו לי שהערב זה לא נראה יותר טוב. אלה ימים רעים.
אהבתיאהבתי
מפחיד.
ריח העשן מגיע עד לכאן.
אהבתיאהבתי
גם אני הרחתי אחר הצהריים. לא יודעת מאיפה זה הגיע.
אהבתיאהבתי
מפחיד ועצוב,יותר מידי אנשים שאי מכירה נמצאים קרוב מידי למוקדי אש…
אהבתיאהבתי
כן, גם אני מכירה כמה. בינתיים הכול בסדר, אבל זה מלחיץ.
אהבתיאהבתי
איזה יופי כתבת….ובינתיים האש בוערת בחיפה ובנטף ומי יודע איפה עוד ברחבי הארץ….זה היה פוסט די נבואי
אהבתיאהבתי
לא נבואי, כי כתבתי את זה אחרי יום-יומיים של שריפות. זה פשוט כל כך ארוך שאנחנו כבר שוכחים מתי זה התחיל. אבל אני מקווה שהנבואה שזה ייגמר תתגשם במהרה.
אהבתיLiked by 1 person
כן, כל כך יפה הנקודה הזו. ואני נסעתי אתמול בצהרים לירושלים, בפחד מה, וכשרציתי לחזור איימו בסגירת כביש 1 בשער הגיא. וחזרתי בחשיכה, בכביש 443 שמבהיל אותי תמיד, ואני גם לא כל כך מכירה אותו. מחר אני נוסעת על הבוקר. מקווה ששוב לא תהיינה שריפות. גם בשבילי, ובעיקר בשביל בכלל…
אהבתיאהבתי
כביש 1 עוד נראה יחסית בטוח, כי הוא מאוד רחב, במיוחד עכשיו, וצמרות העצים בכל צד התרחקו ממנו מאוד ונמצאות רק ברקע. ושייגמר כבר, אמן.
אהבתיאהבתי
שבוע נעדרתי וכל הארץ בוערת… חברים בזכרון פונו מהבית, וחברים בנטף איבדו גינה והיום נשרף שם הבית של רמה והמטבח שלה, והיה צריך לפנות את החתונה. אנשים מאבדים את עולמם. ולפחות היום זה התחיל עם בקבוק תבערה בברור.
אהבתיאהבתי
ההתמשכות של זה מאוד מפחידה. מזג אוויר רע וכנראה גם אנשים רעים, זה צירוף גרוע.
אהבתיאהבתי