רסיס נהרה

פורסם בתאריך על ידי

ברחוב,  מולי,  מתקרבת עגלת תינוק.  האם שדוחפת אותה משוחחת בינתיים עם האישה שלצידה.  התינוק (כבן שנה?) יושב זקוף בעגלה,  לראשו כובע צמר אדום-כתום בדגם של שקית נייר (כלומר,  כובע שיש לו שני שפיצים ולא רק אחד.  כמו בפלמ"ח). מבטו הרציני והמרוכז נעוץ  –  ובכן  –  בסמרטפון שהוא אוחז בידו,  ואצבעו מטיילת על המסך לצורך גלישה.

כמובן, כל מי שיש לו דעות בנושא חינוך ילדים יכול לטעון שזה רעיון רע לתת לילד זעיר כל כך לגלוש בסמרטפון.  אבל,  מה לעשות,  רעיון טוב או לא   –    התמונה הזאת מתוקה להפליא.  הכובע והסמרטפון והמבט המרוכז.

איך אמרה המשוררת רחל?  רסיס נהרה.

*

בלי קשר:

עמוד 110 ב- The Rosie Effect של Graeme Simsion :
".People spend their lives worrying about things that never happen"

בדיוק.
עוד משהו שמתאים לשמש כמוטו לבלוג שלי.

15 מחשבות על “רסיס נהרה”

  1. תינוק בודאי מתוק 🙂 בנסיעה ברכבת או באוטובוס כשרוב האנשים גולשים בנייד מספיק להתבונן על אצבעותיהם ולגלות את הגיל (המשוער) – הצעירים גולשים במהירות עם האגודל ( ולפעמים עם שניהם) בעוד שהמבוגרים יותר וגם הקשישים עם האצבע המורה .

    אהבתי

  2. הנה פברואר הגיע ולפי 'חוק קנקן' חזרת לכתוב 🙂
    אני כבר חושב על פיתוח טכנולוגיה להבנסת סמרטפון חסין מים לרחם האם, כדי שהעובר ישתעשע ויחכים.

    אהבתי

  3. הבעיה העיקרית עם הטכנולוגיה הזו בגיל כל כך צעיר, בעיני, היא שהיא מתכנתת את המוח לגירויים מאד מהירים ומאד חזקים. אין משהו בחיים האמיתיים שיכול להשתוות לגירויים האלו. ורואים את זה אחר כך בחוסר יכולת של ילדים להתרכז ולהתמיד.

    אהבתי

  4. זה מה שהם רואים, על מה נלין?
    נכדתי הקטנה מחפשת את הנייד או הטבלט כשהם לא בהישג ידה. ההורים כמובן מתנגדים לשימוש במכשיר, אבל כשהיא רואה את אמה מחוברת לטלפון, אך טבעי הוא שהיא תחקה אותה.
    האמיני לי מהר מאד היא למדה איך להגיע ליוטיוב לשירים החביבים עליה עוד לפני שמלאו לה שנתיים. חמסה עליה 🙂
    וסעניין הציטוט: מאיפה הוא מכיר אותי? 🙂

    אהבתי

  6. אני רואה שהתגברת על השינויים והשדרוגים בוורדפרס וחזרת גם לכאן 😊
    רסיס נהרה…..כן, ייתכן. בעיני זה עדיין מזעזע לשים סמארטפון בידיו של תינוק. אבל אני כבר כנראה לא ממש רלוונטית.
    הציטוט כמובן מדויק ביותר. וההמשך שלו יכול להיות
    and also regretting things they can do nothing about any more

    אהבתי

    • זה לא קשה להתגבר על העניינים הטכניים – לכל דבר יש פתרון בהישג יד. אבל זו הגישה שמעצבנת אותי – כשהם מתייחסים לאתר שאנשים תלויים בו כאל מעבדת ניסויים בלתי פוסקים. כל יום משהו משתנה. לפעמים חוזר לקדמותו ולפעמים לא. מעצבנים (:

      Liked by 1 person

  7. הציטוט בסוף קשור לאימרה של וינסטון צ'רצ'יל:
    “When I look back on all these worries, I remember the story of the old man who said on his deathbed that he had had a lot of trouble in his life, most of which had never happened”

    אהבתי

סגור לתגובות.