טיולי השבוע

בראשון בצהריים נסענו לראות את הפריחה בשתי גבעות שבין מעיין צבי למעגן מיכאל,  על פי המלצה מהעיתון.  כתבו שם שזה בעיקר צבעונים,  ואכן היו לא מעט  –  אבל היו גם הרבה כלניות (צפון אדום!),  וגם,  מה שהכי חשוב  –  כמות עצומה של רקפות  (על הנעשה כעת אצל הרקפות הירושלמיות אין לי שום ידיעות,  בגלל חופשת הסמסטר).  הן פורחות בגבעות הנ"ל בכל הגוונים האפשריים שבין לבן לוורוד, בקבוצות ובמושבות ואפילו בתוך שיחים של משהו אחר שלא זיהיתי.  זה מין מודוס ויוונדי כזה:  הן לא חונקות את השיח והוא לא חונק אותן,  ואפשר לראות אותן אם מציצים מבעד לענפים הסבוכים שלו. אני מניחה שאפשר ללמוד מזה דבר אחד או שניים על החיים ועל דו קיום.

*

היות שכל השבת הייתי ספונה בבית,  הייתי זקוקה לחילוץ עצמות   –   אז יצאתי הערב להשליך כמה בטריות ישנות במתקן המיועד לכך,  ובהמשך הפלגתי משם לסיבוב רגלי ארוך בעיר.  לא היו ברחוב הרבה אנשים,  ורבים מתוך אלה שכן היו דיברו רק לתוך הסמרטפונים שלהם,  מה שעורר בי שוב את המחשבות הרגילות על מה שחידושי הטכנולוגיה עושים לתקשורת האנושית.  אחר כך ראיתי איש אחד מטייל עם הכלב שלו ומדבר,  וחשבתי,  הו,  הנה תיקון,  איש מדבר עם כלבו.  אבל כשהתקרבתי נוכחתי לדעת שגם הוא דיבר רק אל הסמרטפון שלו,  ועם הכלב לא דיבר שום איש.  לא שלכלב היה אכפת  –  הוא נראה מבסוט בהחלט מחילוץ העצמות שכנראה נזקק לו לא פחות ממני.  וגם אליי לא דיבר איש,  ואת הסמרטפון שלי בכלל השארתי בבית.

מודעות פרסומת

23 מחשבות על “טיולי השבוע

  1. אין כמו לצאת בלי הטלפון מהבית.
    לי זה נותן תחושה של חופש גנוב, כמובן שאחר כך אני ממהרת לבדוק אם קרה איזה מקרה חירום ומישהו חיפש אותי בזמן הקצר שהטלפון לא היה אצלי….

    וכמובן חשבתי עלייך היום, כי רקפת הבר שלי התחילה לפרוח סוף סוף 🙂

    אהבתי

  2. הפריחה כעת נהדרת !
    ראיתי צילומי צבעונים כל כך יפים ( בפייסבוק) ואנשים רבים נוסעים לנתניה לשמורת האירוסים
    בשדות כלניות , רקפות, ועיריות יפהפיות ועוד…
    ( אני לא יוצאת בלי הטלפון הנייד שלי , וכמובן זה נכון מה שכתבת בנושא התקשורת, אך אני שמחה כאשר בנותי שולחות לי צילומים של הנכדים בסמארטפון מייד לאחר שצלמו אותם)

    אהבתי

    • הנייד כבר הפך לשלוחה שלנו שאי אפשר לוותר עליה. זה מה שמדאיג אותי – שקודם הסתדרנו בלעדיו, ועכשיו אי אפשר, ואם יש בו איזו תקלה אנחנו פשוט אבודים.

      אהבתי

  3. מה יום מיומיים?
    כבר המציאו פס מואר על אבני השפה שליד מעבר החציה, המתריע כאשר האור ברמזור מתחלף. כך שחלילה וחס האדם התקוע בתוך הנייד שלו, לא יצטרך להרים את ראשו.
    אוטוטו ימציאו סמרטפונים גם לכלב ואז הבעלים ידבר עם כלבו :-).
    חכם מאד לצאת לטיול, לא כשכל עם ישראל ואשתו כובשים את הדרום/צפון אדום.
    לרקפות יש שביל זהב המוביל ישר ללבך, גם אם הן לא בדרך לירושלים.

    אהבתי

  4. גם הפלאפון זה תקשורת כמובן (מנסה לראות את פס הכסף בענן). הבן הצעיר שלי סיפר לי היום על סיפור שקרא שבו הספר מומצא אחרי המחשב, וההורים מתלוננים על הילד כשהוא קורא: 'איך אפשר להסתפק בעלילה ישרה אחת, שלא מאפשרת לך לבחון אופציות ולבחור?'

    Liked by 1 person

    • משעשע. הכול כמובן עניין של הרגל. הצד הבעייתי באמת בכל הטכנולוגיה הזאת הוא העובדה שאנחנו מתקשים כל כך לשרוד בלעדיה – עד כדי כך שאנחנו אבודים לגמרי בלעדיהם.

      אהבתי

  5. ראינו רקפות יפהפיות בדרך לירושלים בסופ"ש שעבר, ורק אחרי שכבר עברנו אותן הצטערתי שלא עצרתי כדי לצלם לך….
    גם אנחנו אוהבים לטייל באמצע השבוע, רק שלאחרונה T נהיה עסוק שוב, בלי עין הרע הייעוץ העסקי שלו ממש פורח (כמו הכלניות, הצבעונים והרקפות) – לא שאני מתלוננת, הוא נהנה ורואה ברכה בעמלו, ואני שמחה שיש לו עיסוק (ועל הדרך גם הכנסה), אבל הוא פחות פנוי לטיולים שכאלה או סרט פתאום באמצע היום…
    לגבי הטיול עם הסמארטפון – זו כבר מגיפה.
    יש ביו טיוב סרטונים שלמים על אנשים שהולכים ככה ונופלים לתוך בריכות מזרקה וכו. מצחיק אבל בעיקר עצוב.

    אהבתי

  6. תפס את עיני ולא יכולתי להרפות 'הן לא חונקות את השיח והוא לא חונק אותן' וחשבתי למה שיח ושיח נכתב באותה צורה, אולי שיחה צריכה הביא לציחה ? מעניין
    באמת עניין גם אם בעל הכלב ביקש סליחה מכלבו לפני שצח בשיח(ה) בטלפון

    אהבתי

  7. יצאת מהבית ללא סמארטפון? מחדל של ממש! תוקם ועדת חקירה 😉
    לגבי רקפות ירושלים והסביבה, תנוח עלייך דעתך – הן פורחות בהמוניהן ובכל הגוונים. עשית לי חשק לצבעונים, אותם טרם פגשתי השנה

    אהבתי

  8. לצאת מהבית בלי הסמרטפון זה משהו שאני ממש לא מסוגלת לדמיין… אבל לדבר לתוכו? להשתמש בו לשיחת טלפון? בדבר הזה שמשמש לי כמצלמה ומחשב ומרכז משחקים ומכשיר להשמעת שירים מיוטיוב? מה פתאום? 🙂

    אהבתי

  9. רקפות ירושלים מוסרות לך ד"ש. חלקן כבר קצת עייפות אחרי כמה ימים חמים, אבל אלו שבצל או ממוקמות בתוך אבן קרירה עוד מחזיקות מעמד

    אהבתי

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s