בלוגולדת 11

ארבעה באפריל:  אחת עשרה שנים עברו מאז פתחתי את הבלוג הראשון שלי (בישראבלוג).  היום בלוגולדת.

מה השתנה מאז?

גדלתי ואף זקנתי.  התגברתי על חרדתי מפני האינטרנט ומפני האפשרות שעין-זרים תשזוף את מה שאני כותבת.  וגם מפני הידיעה שמה ששותלים באינטרנט כמעט בלתי ניתן למחיקה:  הוא שם בשביל להישאר.

בתוך הבלוגוספירה ההולכת ומידלדלת (אל מול הפייסבוק והאטרקציות האחרות) גיליתי שחברויות וירטואליות יכולות לפעמים להיות אמיתיות.  מנגד התברר לי שחלקן בדיוק מה ששמן אומר:  וירטואליות.  היום הן כאן,  מחר יישא אותן הרוח.  בתחילה התעצבתי בשל כך,  אחר-כך התרגלתי.

שכן,  בהתאם לגיל  –  ההתלהבות הבלוגוספרית שלי הצטננה בהדרגה במידה ניכרת.  אני קוראת יותר בלוגים מאשר פעם,  אבל מעורבת פחות בדיונים שמתנהלים בהם.  וגם כותבת כאן קצת פחות,  בדרך כלל.

אשר למעבר המפורסם משם לכאן,  מישרא לוורדפרס:  התרגלתי אליו.  אני לא מרגישה געגועים עזים לדפי העריכה של ישראבלוג.  אני עדיין רואה בבלוגייה  –   כל בלוגייה  –  פלטפורמה טכנית ולא הצהרת נאמנות. ועדיין מתפלאת להיווכח,  כל פעם מחדש,  שלא כולם שותפים לראייתי הזאת.

וורדפרס כרגיל נתון בתנועה מתמדת,  perpetuum mobile .  כל שבוע  –  וזו איננה הגזמה  –  יש איזה חידוש.  חלק מהחידושים נחמדים מאוד,  אחרים מעצבנים.  באופן כללי זה מעורר לפעמים קצת ערגה-להזנחה:  שינוחו ושיניחו קצת.  אבל עד עכשיו אני מצטערת שלא הפעלתי בדצמבר-ינואר את החידוש (הזמני) שהוצע כאן לכבוד חגי החורף:  שלג שיורד על הבלוג בלחיצת כפתור.  שערו בנפשכם,  פתיתי שלג צונחים על הרקפות שלי.  אבל פספסתי את זה,  ועכשיו כבר נפל עלינו האביב הקיצי הרגיל שלנו,  ונותרתי בלי שום שלג.

עוד לא השתכנעתי שוורדפרס באמת עדיף על הבלוגייה של גוגל (בלוגספוט,  או בלוגגר,  או יהא שמה אשר יהיה),  שבה יש לי בלוג ניסיוני,  ושהיא פשוטה עד מאוד ונוחה לבריות (אם כי יש בה כמה בעיות שאין לי כוח בשבילן). אבל להתחיל בה ברצינות בלוג חדש זה פרויקט שלא בא לי לעבור אותו שוב,  בטח לא עכשיו כשנדמה לפעמים שהבלוג הנוכחי בוורדפרס מתחיל סוף סוף לצבור תאוצה.

אז לעת זקנה כבר אשאר כאן,  כנראה,  בוורדפרס הטרחני והמייגע.  ובשנה הבאה,  בשאיפה   –  גם אחגוג כאן בת מצווש.
בלי נדר.

תודה לכל מי שקוראים אותי כאן.  זה משמח לב לא פחות משהיה ביומי הבלוגוספרי הראשון.

מודעות פרסומת

45 מחשבות על “בלוגולדת 11

  1. שלג שיורד על הבלוג בלחיצת כפתור! לא מתפלאת בכלל שלא עטת אז על המציאה, ואני חושדת שכל הפיסקה על הרקפות בשלג היא עדות לכתיבה עדה-אית במיטבה: סוג של הומור מושחז ציני במידה. המון ברכות לבלוגולדת עדה, ולוואי שתמשיכי לענג אותנו בכתיבה שלך – מדויקת, עדינה לעתים וחריפה לעתים, ותמיד טעימה לחיכי. (זר פרחים – בהעדר אייקונים למאותגרת בלוגים-שאינם-ישרא שכמותי).

    אהבתי

  2. מזל טוב לבלוגהולדת! 11 שנים זה ממש שנת אור בזמן אינטרנט.
    ובשנה הבאה בתמצווש עם פתיתי שלג ושאר פרפראות!
    מאחלת לך עוד הרבה שנות כתיבה וקריאה, ובאמת, הפלטפורמה אינה רלוונטית מה שחשוב זו המהות.

    אהבתי

  3. אכן הזמן עובר ואת מונה אותו גם עבורי כי לי לא היה מושג שעברה לה עוד שנה בלוגוספרית.
    גם אני מתלהבת פחות ולאחרונה כותבת הרבה פחות אבל נהנית להיות כאן. ותמיד נהנית לקרוא אותך.
    מקווה שהחלמת והתחזקת.
    ולו היה ניתן הייתי שמה צילום של הרקפות שעדיין פורחות במרפסת שלי.

    אהבתי

  4. בלוגולדת שמח ופורה לך עדה יקרה.
    באשר תלכי אלך, לא אכפת לי באיזו פלטפורמה תבחרי, כל זמן שאני יודעת אעקוב אחר הגיגייך.
    חבל שהחמצת את השלג, מה לגבי פרחים שיורדים משמים, יש אופציה כזו?
    את מזכירה לי את הוותק שלי בישרא, פתחנו בערך באותו זמן בהפרש של ימים, אז זה היה חדשני ומעט חששנו אך בזכות אסנת "התקדמנו" לעידן החדש.
    בינתיים שומרת אמונים לישרא, סתם מעצלות, גם ככה ממעטת לכתוב, לכן לא משנה איפה את בוחרת לכתוב.
    חוצמזה השכנים נאים בעיני.

    אהבתי

  5. זו אכן פלטפורמה. אני שמחה לקרוא את דבריך בכל מקום. נכון אבל, שנוצרים קשרים וחברויות בכל קבוצה כזו, ולא תמיד קל לשמר אותם במעבר. אני נאמנה לך….בלוגולדת שמח.

    אהבתי

  6. בלוגולדת שמח עדה יקרה, שמחה שאת כאן וכותבת וכמו שאת כבר יודעת – אני קוראת אצלך לא משנה היכן את כותבת (פרט למחברת, שאליה אין לי גישה 😉)
    שמחה שמצאתי אותך בבלוגיה – לא משנה באיזו פלטפורמה – ושמחה בכל פעם שהמייל מבשר לי שכתבת פוסט חדש, ובכל פעם שאת מגיבה למשהו שאני כתבתי. ובאמת חברויות וירטואליות הן חברויות לכל דבר – גם ב"מציאות" גיליתי שלפעמים אנשים נכנסים ונעלמים, ואפילו קרה לי שאנשים שנעלמו – שבו ונמצאו והקשר חודש – אז מהבחינה הזאת אני לא רואה המון הבדל בין הוירטואלי לממשי (במיוחד אצלך כאשר את כותבת בשמך האמיתי).
    הצחקת אותי עם כפתור השלג – ואני מצדיעה לך על היכולת לעמוד בשינויי פלטפורמה שבועיים כמעט, לא יודעת אם הייתי עומדת בזה (וזאת למרות שאני אשת מחשבים במקור ומורגלת בעניין הזה, של שינויי תוכנה וממשק).
    אז אנא המשיכי לכתוב, לקרוא, להיות חלק מהבלוגיה – ואני מבטיחה להמשיך לקרוא בשקיקה.
    המון המון מזל טוב והרבה בריאות (מקווה שהחלמת והתחזקת) וחג שמח

    אהבתי

    • תודה רבה על האיחולים. ובנוגע למחברות – אני חוששת שלחלקן אפילו לי אין גישה, הן הלכו לאיבוד אי שם בארונות שאני לא מנקה ומסדרת בתדירות הראויה. מה שמזכיר לי, אוטו-טו פסח (:

      Liked by 1 person

  7. חברות וירטואלית , אני חשה שאני מכירה אותך במציאות
    כתיבה רצינית ומיוחדת ובין השורות תמיד מסרים עדינים …( את לא אוהבת נדמה לי שלוש נקודות, אני זוכרת נכון? אז התעלמי מהן)
    בלוגולדת שמח ( ואם היתה אפשרות הייתי מוסיפה רקפת) 🙂

    אהבתי

  8. בלוגולדת שמח!

    כן, גם אני גיליתי שיש חברויות אמיתיות ממש שנולדות במדיה חברתית וזה נפלא – אחת החברות הקרובות שלי היא מישהי שגרה בארה"ב וסביר מאד להניח שבחיים לא אפגוש אותה. ומצד שני, כמו שאמרת, יש גם חברויות שמתגלות כוירטואליות בלבד, ולפעמים זה אפילו כואב. (אבל זה קורה גם עם אנשים שמכירים פנים אל פנים.)

    אני שמחה מאד שאת נשארת כאן. זה נוח לי. זה לא עניין של נאמנות לפלטפורמה אלא עניין של עצלות – הרבה יותר קל לי לעקוב אחרי בלוגים כאן בוורדפרס.

    שעשעת אותי בעניין השלג 🙂 אני כל שנה מחדש בוחרת את אופציית "לא תודה", אבל אם בא לך אז למה לא, אני בטוחה שהרקפות ישמחו 🙂

    אהבתי

  9. מצחיק, אבל העולם הוירטואלי הופך לפעמים לממשי ביותר.
    אני מאד מתחברת לחברויות הוירטואליות שעשויות להיות ממשיות ביותר לעומת כאלו שמתפוגגות ונעלמות.
    מעבר לכתיבה עצמה, הקהילה שנוצרת (קצת משתנה לפעמים, נוספים חברים ואחרים נעלמים) היא משמעותית על אף היותה כאילו לא אמיתית.
    מזל טוב לבלוגוללדת, עד מאה ועשרים 🙂

    אהבתי

  10. בלוגולדת שמח, עדה יקרה. אני רואה בך חברת-כתיבה-ברשת שלי, ומקווה שזה הדדי. בין אם כאן או במקום אחר, מקווה שנזכה לציין עוד רבי ימי בלוגולדת וחורפים של פריחת רקפות.
    כמה אנשים שניסו גם בלוגר וגם וורדפרס, אמרו לי ששם יותר נוח ליצור חשבון ולהתחיל בלוג חדש. עדיין נראה לי שלוורדפרס יש יותר אפשרויות וגיוון.

    אהבתי

    • בלוגגר יותר פשוט ונוח, אבל הוא לא נטול-בעיות. לא חסרות לי בו האפשרויות, אבל יש משהו מייגע בשיטת ההפצה שלו וגם בסטטיסטיקות. אפשר לעקוף את הקשיים, אבל אז זה נהיה הרבה פחות פשוט… וורדפרס לעומתו מטופל יותר ועשיר יותר באפשרויות, אבל רובן לא ממש נחוצות לי, כך שכל העושר הזה מתבזבז עליי רוב הזמן.

      ותודה רבה 🙂 בהחלט הדדי, ושיימשך כך (:

      אהבתי

  11. בלוגולדת שמח , מכיון שהמחשב שלי עדיין בתרדמת לא קיבלתי עידכונים ,ואם הפיצקוש החדש אניהפיצקושוקה שלא עלה על דעתי אולי עדהאולינה ואפשר לבדוק דרך לינק
    ולמסכים הצבעוניים והמגוחנים של ישראבלוג אינך מתגעגעת ?

    אהבתי

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s