משבר אישיות

ובכן, זה מביך עד לאין שיעור:  משיטוט הבוקר (ובעצם גם אתמול) בין מאמרי דעה בעיתון הארץ,  מצאתי שאני מסכימה עם דעותיהם של מי שכתיבתם בדרך כלל,  איך לומר בעדינות,  איננה כוס התה שלי.  הסכמתי עם רוגל אלפר שההתייחסות לאבי גבאי מצד גאולה אבן בחדשות 'כאן' הייתה בעייתית מאוד ולא מקצועית (וע"ע הפוסט הקודם).  הסכמתי עם אורי משגב שכתב בעד גבאי.  והסכמתי אפילו עם  גדעון לוי,  שזוכר,  כמוני,  שבימי ילדותנו הייתה מערכת החינוך הממלכתי-לא-דתי הרבה יותר דתית משהיא היום (ועל כן:  "הדתה שמדתה").

אני לא יודעת מה יהיה עכשיו.  נדמה לי שקווי המתאר של אישיותי הייחודית הולכים ומתמוססים נוכח המתואר לעיל.  ימים קשים עוברים עליי,  כנראה,  אם אני חושבת כמו הנזכרים מעלה.  אחרית הימים,  או משהו.  מה יהיה אתי ומה יעלה בגורלי.  למי אהיה דומה עכשיו?

מצד שני,  אולי מי שצריכים להיות מודאגים זה דווקא החברים שם בעיתון הארץ.

14 מחשבות על “משבר אישיות

  1. אישה אחת מאוד חכמה שבה ומזכירה לי שלא צריך לשים לב יותר מדי למה שכתוב בעיתון הארץ. אולי כדאי שתדברי איתה

    אהבתי

  2. דווקא נשמע לי מאד נכון ומאד מדוייק להסכים עם דבריו של מישהו כי הם נשמעים לך הגיוניים או בעלי טעם בלי קשר למי כתב או באיזו פלטפורמה……זו בדיוק את עדה יקרה

    אהבתי

  3. אכן מדאיג. מצד שני, אני מגלה כמה הכל ספינים ואנשים כותבים בלי באמת לדעת במה מדובר, רק כי זה משרת את העמדה המוקדמת שלהם. די מאסתי בכל התקשורת לאחרונה. רוב מהומה על לא מאומה.

    אהבתי

    • 'כותבים בלי לדעת במה מדובר' – אכן. רבים מאוד. תמיד. זה לא רק לאחרונה. בין אם מתוך ספין או מתוך בורות ועצלות.

      אהבתי

  4. יש מצב שתהיי דומה לי (קריצה)
    מאז ומעולם אני מסכימה עם דעות מנוגדות ובגלל זה אין לי דעה פוליטית מוצקה. וזו גם הסיבה שמעדיפה לא להביע את דעתי בנושא כי בכל טיעון שכנגד אמצא משהו שישכנע אותי.

    אהבתי

    • כן, כשרואים את הבעיה מכל צדדיה עלולים להתבלבל… ולמרות זאת אני מעדיפה את הבלבול על פני הביטחון המופרז שאינו בודק כלום.

      אהבתי

  5. כן. לגמרי מסכים עם דברייך.
    את הארץ מזמן הפסקתי לקרוא, אפילו שמציעים לי אותו כל הזמן בחצי חינם.
    ואפילו לא את ישראל היום בחינם גמור.
    יש לי דעות עצמאיות לחלוטין ולא צריך פייק אינטרפטיישנס 🙂

    אהבתי

סגור לתגובות.