פירורים

לְיַד בֵּית-הֶעָלְמִין

הַבֹּקֶר עוֹלֶה;
הַקְּבָרִים
מַתְמִידִים בִּשְׁנָתָם

*

רַכֶּבֶת לַיְלָה

אֶל אֵי-שָׁם
דוֹהֲרִים
חַלּוֹנוֹת מוּאָרִים

*

 

את הנ"ל כתבתי (בראש) בזמן נסיעות  –  אחת מוקדם בבוקר,  אחת בערב.  ראיתי את שראיתי וחשבתי עליהם וצירפתי מילה למילה ושיניתי וערבבתי וערכתי.  ואפילו לא היה לי זמן לרשום אותם עד עכשיו,  אז שיננתי כדי שלא אשכח (אבל שכחתי חלק).

כי מה עושים כשלא בא לפרט ולא לספר על מה שקורה (אם בכלל קורה)?
אומרים משהו קטן שלא אומר כלום.
משאירים פירורים.

מודעות פרסומת

9 מחשבות על “פירורים

  1. אלה שירים נהדרים. אף מילה נוספת לא הייתה עושה אותם טובים יותר. תמצית מזוקקת. מאד אוהבת.
    אסתי

    אהבתי

  2. כן. לפעמים הפירורים הם השביל שיוביל אותך אל מחוץ ליער. מקווה שהכתיבה עזרה. ואוהבת את החלונות המוארים הדוהרים. נקודת המבט משתנה פתאום, ואת מחוץ לרכבת.

    אהבתי

  3. תודה רבה לכולם!

    מניפה: נסעתי בכביש שמקביל לפסי הרכבת, במרחק די גדול מהם – והופתעתי להיווכח פתאום שרכבת שנוסעת במרחק בחושך איננה נראית כלל. מה שרואים זה רק האור הבוקע מחלונותיה.

    שלי: אולי מוטב להניח להם להמשיך בשנתם (:

    אהבתי

  4. מגיב באיחור. שירים הם פירורים. קטנים או גדולים יותר ומה שקובע הוא טעם הפירורים. שלך היו לי טעימים.
    ואני תמיד שוכח. מה שלא נרשם מיד תמיד יוצא אחרת. לעיתים גם לטובה.
    אבא שלי נהג לומר שמה שנשכח אינו מספיק חשוב.

    אהבתי

סגור לתגובות.