לנֶצח

מאז שערוץ אחת הוחלף ב'כאן',  פסקו השידורים השבועיים של 929 בימי שישי אחה"צ.  שזה חבל,  כי אהבתי לעקוב אחריהם.  ובכל זאת נודע לי איכשהו שהשבוע הגיע הפרויקט הזה לתהילים קי"ז,  שהוא מזמור שיש לי בלב מקום רך בשבילו (כמעט כמו למזמור כ"ג).  בעיקר משום שמוצרט השתמש בתרגומו הלטיני עבור החלק הראשון של ה-Laudate Dominum (='הללו את האדון/האלוהים') שלו.  אבל גם משום קצרנותו המופלגת  –  בסך הכול שני פסוקים:

"הללו את ה' כל גויים,  שבחוהו כל האומים,
כי גבר עלינו חסדו, ואמת ה' לעולם, הללויה."

החלק השני של ה-Laudate Dominum של מוצרט כולל טקסט נוצרי כלשהו (עם האב והבן ורוח הקודש),  אף הוא בלטינית,  ובניגוד לחלק הראשון שמושר על ידי זמרת סופרן,  בחלק השני מצטרפת לשירה גם מקהלה.

על השאלה מדוע קשר מוצרט בין שני הטקסטים הללו  –  היהודי והנוצרי  –  אין לי תשובה ברורה.  אבל בשניהם יש אזכור לנֶצח:  in aeternum (=לעולם,  לנצח) בראשון,  ו-in saecula saeculorum (=לדורי דורות,  לנצח נצחים) בשני.

אני חושדת שמוצרט התחבר יותר לקטע השני,  הנוצרי,  משום שקטע המקהלה שחיבר עבורו הוא יפהפה בעיניי (ולאוזניי) במיוחד,  ואת המילים in saecula saeculorum הוא משך שם לאורך זמן,  כיאה לנצח נצחים,  ושתל אותן בתוך מנגינה שבה נדמה שמעמקי השחקים בכבודם ובעצמם נפתחים ונפרשים לרווחה. או שרק לי נדמה כך.

מכל מקום, זה אחד מקטעי המוזיקה האהובים עליי ביותר,  ואני זוכרת בהכרת תודה את מקורו התנ"כי הקצרצר.  ואני שמחה שנודע לי שהגיעו אליו בדיוק השבוע,  שם ב-929,  גם אם אינני יכולה לצפות עוד בתוכנית השבועית המוקדשת לפרקים הללו.

אז הנה ה-Laudate Dominum של מוצרט עם Emma Kirkby,  ביצוע שאני מכירה גם מהדיסק שיש לי בבית.  ובסוף,  אגב,  'אמן',  לגמרי בעברית.

הנה כאן.

15 מחשבות על “לנֶצח

  1. "נדמה שמעמקי השחקים בכבודם ובעצמם נפתחים ונפרשים לרווחה". משפט יפהפה ולא רק לך נדמה, זו בהחלט התחושה השמיימית הזו..

    אהבתי

  2. החיבור שלך למזמור הקצרצר הזה מובן לגמרי: את מלכת הניסוח המתומצת. אני לא בטוחה שנכון מנקודת המבט של מוצרט לדבר על טקסט יהודי ונוצרי: המזמורים היו לא פחות נוצריים בעיניו מטקסטים על האב הבן ורוח הקודש, ועד היום הם משמשים בפולחן בכנסיות השונות כלשונם, לא פחות מאשר את החרדית הממלמלת פסוקי תהילים באוטובוס. זה מה שנפלא בשירי התפילה האלה, כל אחד יכול להתחבר לניסוח ולמסר שלהם.

    אהבתי

    • 929 הוא פרויקט קריאה של כל 929 פרקי התנך לפי הסדר, חמישה בשבוע. יש להם אתר אינטרנט ודף פייסבוק, וגם פינה ברדיו שנתקלתי בה רק היום – אבל עד לשינויים בערוץ 1 הייתה להם גם תוכנית טלוויזיה, ועכשיו אין, לצערי.
      ותודה.

      אהבתי

  3. מוזיקה יפה וזמרת נפלאה. למרות שאני מבין מבין גרמנית אינני מבין אותה מתוך שירה אופראית ולולא הפוסט שלך לא הייתי מודע למלל. אבל כזה אני – בדרך כלל במוזיקה קלאסית אני מתחבר בעיקר ללחן.

    אהבתי

    • אני מניחה שהתכוונת ללטינית? אכן, שומעים בעיקר את הלחן, וגם לא לכל הזמרים יש דיקציה טובה שמאפשרת הבנה, וחוץ מזה בכל זאת מדובר על שפה זרה (מאוד). אבל היום קל למצוא באינטרנט וביו-טיוב את המילים ואת תרגומן, אז חפרתי ומצאתי.

      ותודה גם על תגובתך על ה'פירורים'. היא הזכירה לי שאמא שלי תמיד אמרה, אם את לא זוכרת זה בטח לא היה חשוב, ואבא שלי אמר, אם את לא זוכרת, תגידי משהו אחר במקום (:

      אהבתי

      • לטינית, גרמנית, צרפתית ,ואפילו אנגלית בשירה אופראית – אין אני מבין ואפילו מתקשה לזהות את השפה, כי באופרות ובליטורגיקה בכלל, הוגים משום מה שפות בדיקציה שונה מהדיבור (כמו למשל ר' מתגלגלת בטקסט אנגלי).
        בביקורי בבתי אופרה בברלין, כל האופרות (כולל של וורדי) הן בדוייטשה שפראכה.
        לעומת זאת בארה"ב נהוג להציג את כל הליטורגיקות בשפת המקור והתרגום מוקרן על מסכים.

        אהבתי

        • לעניין ה-ר' המתגלגלת: בזמנו אפילו בשירים ופזמונים ישראליים שרו ב-ר' כזאת: רק לאחרונה ירדו ממנה.
          ובליטורגיקה אכן שרים בלטינית כנסייתית, במבטא פחות או יותר איטלקי, ולא בהיגוי הלטיני הקלאסי, שהוא די שונה. זה כנראה נחשב (ונשמע) יותר עשיר בצליליות.
          למיטב ידיעתי הזמרים אמורים ללמוד איך להגות את המילים (בכל שפה שהיא) באופן ברור, אבל לא כולם טובים בזה, ולכן לעתים קרובות אי אפשר לזהות ולהבין.

          אהבתי

  4. תראי, עדה, בשביל מי שמאמין בישוע התנ"ך הוא חלק אינטגרלי מהתמונה, ולגמרי טבעי לקשר בין, למשל, קטע מתהילים לבין קטע על האב והבן ורוח הקודש – אנחנו מאמינים שזה אותו אלוהים, זה שמדובר עליו בתהילים, זה שמדובר עליו בבראשית, זה שמדובר עליו לכל אורך הדרך: האב, הבן ורוח הקודש. מאז ומתמיד. מלפני הבריאה.

    אהבתי

סגור לתגובות.