שעת ציטוט

מכאן לשם נפלתי (שוב) על ספרו של עמוס עוז,  אותו הים.  חיפשתי בתוכו משהו,  ומצאתי עוד כמה משהו-ים.  זה ספר נהדר מאוד בעיניי.  מוזר ונהדר,  ומכיל הרבה פנינים קטנות. ויש בו הפרק הקטן ההוא שבו מחבר הספר ("המסַפֵּר") בא לכוס תה אצל אַלבֶּר (אחד מגיבורי העלילה,  ואיך אני אוהבת את הערבוב הזה).  אלבר מספר למחבר שהוא קרא מאמר שלו ("אש וגופרית בידיעות אחרונות מאתמול"),  ומתנדב לתת לו כמה עצות על כתיבה,  לשימוש עתידי:

"כשאתה כותב בעיתון תכתוב כמובן מה שבא,  ואפילו דברים קשים,  רק תזכור שקול אנושי אמנם נוצַר לבטא גם זעקה וגם גיחוך,  אבל ביסודו יש אחוז ניכר מאוד של דיבור שָקט מדויק שבא במילים מדודות.  אולי מרוב רעש נדמה שלקול כזה אין סיכוי,  ובכל זאת כדאי להשמיע אותו אפילו בחדר קטן בין שלושה-ארבעה שומעים.
….
בזמנים כאלה השקט זה אולי המצרך שהכי חסר במדינה.  ושלא תהיה פה חלילה שום אי-הבנה:  אני מדבר על שקט,  בהחלט לא על שתיקה"  (עמוד 140).

הספר הזה יצא לאור בשנת 1999.  בול מתאים גם להיום.  אין הרבה חדש תחת השמש.

מודעות פרסומת

12 מחשבות על “שעת ציטוט

  1. השקט והמילים המדודות הן מצרכים נדירים ביותר, כיום אולי אפילו יותר מאז. אין יותר כתיבה שקטה בעיתון. בשביל זה צריך אולי באמת לחזור לספרים שאהבנו.

    אהבתי

    • הנימוק שאני שומעת מכל מי שמרעישים הוא כזה: אם אדבר בשקט, לא ישמעו. זה נכון, אבל אין לזה סוף – כי בשל הנימוק הזה צריך כל הזמן לדבר יותר ויותר חזק, ויש פחות ופחות שומעים. מתי שהוא מישהו יצטרך לקטוע את השרשרת, כמו שכל מורה של ילדים צעירים יודעת יפה: כשהרעש מרקיע שחקים, היא משתתקת ומחכה שישימו לב וישתתקו גם. זה בדרך כלל עובד.

      אהבתי

  2. יש חדש לדעתי. הרעש רק גובר. גובר מאוד. אולי גם כי פתאום כולם ברשתות 'עיתונאים'.והעיתונאים רודפים אחרי רייטינג ברשתות הטלוויזיה.

    אהבתי

  3. אכן הרעש רק גובר, וכמו שכתב קנקן, הרשת מוצפת "עיתונאים" מדומים, צמאי תשומת לב (ולפעמים נדמה גם צמאי דם) והקול השקט, השקול, השפוי…..לא נשמע

    אהבתי

  4. אגב אי שקט, בכל פעם שאני נכנסת לקרוא ולהגיב לך, משהו פה, באתר הזה משתנה. אני מוצאת את זה מאד חסר שקט 🙂
    והמורה הזו ששותקת, לפעמים זה עובד ולפעמים לא. היתרון של לצעוק זה שאפשר ככה לפרוק קצת אגרסיות… 🙂

    אהבתי

    • אני אמנם רואה שינויים תכופים במסכי העריכה, אבל לא הייתי מודעת לשינוי בדף הבלוג שאותו רואים הקוראים. ספרי ספרי מה השתנה…

      זה אכן מצוין בשביל שחרור קיטור – מצד שני להציג שחרור קיטור כתרומה משמעותית למצב החברתי והפוליטי (כפי שהצועקים רגילים להציג זאת) – זה בכל זאת קצת יומרני.

      אהבתי

  5. גם אני התחלתי בהתפעלות אין קץ סףר של עמוס עוזש לגעת באור לגעת ברוח איזה כישרון ,יוןמיון וכתיבה בלתי נדלים . ספר עשיר כ כ ופיוטי כ כ , אבל באמצע עייפתי , אחזור אליו בזמנים רגועים יותר ההשקנה בקרמעה דרשה מאמץ

    אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s